¹Some men came down from Judea and taught the brothers, “Unless you are circumcised after the custom of Moses, you can’t be saved.”

¹ואנשים ירדו מיהודה וילמדו את האחים לאמר אם לא תמולו כדת משה לא תושעון׃

²Therefore when Paul and Barnabas had no small discord and discussion with them, they appointed Paul and Barnabas, and some others of them, to go up to Jerusalem to the apostles and elders about this question.

²ויהי על זאת ריב ומחלקת לא קלה לפולוס ולבר נבא עמהם ויגזרו כי פולוס ובר נבא ואחרים מהם יעלו ירושלים אל השליחים והזקנים על אדות השאלה הזאת׃

³They, being sent on their way by the assembly, passed through both Phoenicia and Samaria, declaring the conversion of the Gentiles. They caused great joy to all the brothers. The word for “brothers” here and where the context allows may also be correctly translated “brothers and sisters” or “siblings.”

³ותלוה אתם הקהלה ויעברו את פינוקיא ואת שמרון מספרים את תשובת הגוים וישמחו את כל האחים שמחה גדולה׃

⁴When they had come to Jerusalem, they were received by the assembly and the apostles and the elders, and they reported all things that God had done with them.

⁴ויהי כבאם ירושלים ויקבלו אתם הקהלה והשליחים והזקנים ויגידו להם את אשר הגדיל האלהים לעשות עמהם׃

⁵But some of the sect of the Pharisees who believed rose up, saying, “It is necessary to circumcise them, and to command them to keep the law of Moses.”

⁵ויקומו אנשים מאמינים מכת הפרושים ויאמרו כי חובה היא למול אתם ולצותם לשמר את תורת משה׃

⁶The apostles and the elders were gathered together to see about this matter.

⁶ויקהלו השליחים והזקנים לעין בדבר הזה׃

⁷When there had been much discussion, Peter rose up and said to them, “Brothers, you know that a good while ago God made a choice among you, that by my mouth the nations should hear the word of the Good News, and believe.

⁷ויהי ברבות המחלקת קם פטרוס ויאמר אליהם אנשים אחים אתם ידעתם כי מימים ראשים בי בחר האלהים מכלנו אשר ישמעו הגוים מפי את דבר הבשורה ויאמינו׃

⁸God, who knows the heart, testified about them, giving them the Holy Spirit, just like he did to us.

⁸והאלהים ידע הלבבות העיד עליהם בתתו גם להם את רוח הקדש כאשר נתן לנו׃

⁹He made no distinction between us and them, cleansing their hearts by faith.

⁹ולא הבדיל בינינו וביניהם כי טהר את לבבם על ידי האמונה׃

¹⁰Now therefore why do you tempt God, that you should put a yoke on the neck of the disciples which neither our fathers nor we were able to bear?

¹⁰ועתה מה תנסו את האלהים לשום על על צוארי התלמידים אשר גם אבותינו גם אנחנו לא יכלנו לשאת׃

¹¹But we believe that we are saved through the grace of the Lord Jesus, TR adds “Christ” just as they are.”

¹¹אבל בחסד ישוע המשיח אדנינו נאמין להושע כמוהם כמונו׃

¹²All the multitude kept silence, and they listened to Barnabas and Paul reporting what signs and wonders God had done among the nations through them.

¹²ויחרישו כל הקהל וישמעו אל בר נבא ואל פולוס מספרים את האתות והמופתים אשר הרבה האלהים לעשות על ידיהם בקרב הגוים׃

¹³After they were silent, James answered, “Brothers, listen to me.

¹³ויכלו לדבר ויען יעקב ויאמר אנשים אחים שמעו אלי׃

¹⁴Simeon has reported how God first visited the nations, to take out of them a people for his name.

¹⁴שמעון ספר איך האלהים ראה לו בראשונה לקחת מבין הגוים עם לשמו׃

¹⁵This agrees with the words of the prophets. As it is written,

¹⁵ולזאת מסכימים דברי הנביאים ככתוב׃

¹⁶‘After these things I will return. I will again build the tabernacle of David, which has fallen. I will again build its ruins. I will set it up,

¹⁶אחרי זאת אשוב ואקים את סכת דויד הנפלת והרסותיה אקים ובניתיה׃

¹⁷That the rest of men may seek after the Lord; All the Gentiles who are called by my name, Says the Lord, who does all these things. Amos 9:11-12

¹⁷למען ידרשו שארית אדם את יהוה וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם נאם יהוה עשה כל אלה׃

¹⁸נודעים לאלהים מעולם כל מעשיו׃

¹⁹“Therefore my judgment is that we don’t trouble those from among the Gentiles who turn to God,

¹⁹ועל כן אני דן שלא להחמיר על השבים מן הגוים לאלהים׃

²⁰but that we write to them that they abstain from the pollution of idols, from sexual immorality, from what is strangled, and from blood.

²⁰רק לכתב אליהם אשר ירחקו מטמאת האלילים ומן הזנות ומבשר הנחנק ומן הדם׃

²¹For Moses from generations of old has in every city those who preach him, being read in the synagogues every Sabbath.”

²¹כי משה מדרת עולם יש לו מגידיו בכל עיר ועיר ויקרא בבתי הכנסיות מדי שבת בשבתו׃

²²Then it seemed good to the apostles and the elders, with the whole assembly, to choose men out of their company, and send them to Antioch with Paul and Barnabas: Judas called Barsabbas, and Silas, chief men among the brothers. The word for “brothers” here and where the context allows may also be correctly translated “brothers and sisters” or “siblings.”

²²וייטב בעיני השליחים והזקנים עם כל הקהל לבחר מהם אנשים ולשלח אתם אל אנטיוכיא עם פולוס ובר נבא את יהודה המכנה בר שבא ואת סילא אנשי שם בין האחים׃

²³They wrote these things by their hand: “The apostles, the elders, and the brothers, to the brothers who are of the Gentiles in Antioch, Syria, and Cilicia: greetings.

²³ויכתבו וישלחו על ידם לאמר אנחנו השליחים והזקנים והאחים שאלים לשלום האחים אשר מן הגוים באנטיוכיא ובסוריא ובקיליקיא׃

²⁴Because we have heard that some who went out from us have troubled you with words, unsettling your souls, saying, ‘You must be circumcised and keep the law,’ to whom we gave no commandment;

²⁴יען וביען שמענו כי יצאו מאתנו מבלבלים אתכם ומקלקלים נפשתיכם בדברים באמרם לכם להמול ולשמר את התורה אשר לא צוינו אותם׃

²⁵it seemed good to us, having come to one accord, to choose out men and send them to you with our beloved Barnabas and Paul,

²⁵לכן טוב בעיני כלנו יחדו לבחר אנשים לשלחם אליכם עם חביבינו בר נבא ופולוס׃

²⁶men who have risked their lives for the name of our Lord Jesus Christ.

²⁶אנשים אשר מסרו נפשם על שם אדנינו ישוע המשיח׃

²⁷We have sent therefore Judas and Silas, who themselves will also tell you the same things by word of mouth.

²⁷על כן שלחנו את יהודה ואת סילא אשר גם המה יגידו זאת בפיהם׃

²⁸For it seemed good to the Holy Spirit, and to us, to lay no greater burden on you than these necessary things:

²⁸כי טוב לפני רוח הקדש ולפנינו לבלתי שום עליכם משא אחר לבד מאלה הדברים הצריכים׃

²⁹that you abstain from things sacrificed to idols, from blood, from things strangled, and from sexual immorality, from which if you keep yourselves, it will be well with you. Farewell.”

²⁹אשר תרחקו מזבחי אלילים ומן הדם ומבשר הנחנק ומן הזנות אם מאלה תשמרו את נפשתיכם תיטיבו לעשות ושלום לכם׃

³⁰So, when they were sent off, they came to Antioch. Having gathered the multitude together, they delivered the letter.

³⁰וישלחו האנשים ויבאו אל אנטיוכיא ויקהילו את העם ויתנו להם את האגרת׃

³¹When they had read it, they rejoiced over the encouragement.

³¹ויקראו אתה וישמחו על הנחמה׃

³²Judas and Silas, also being prophets themselves, encouraged the brothers with many words, and strengthened them.

³²ויהודה וסילא אשר גם הם נביאים נחמו האחים בדברים רבים ויחזקום׃

³³After they had spent some time there, they were sent back with greetings from the brothers to the apostles.

³³ויהיו שם ימים אחדים וישלחום האחים בשלום אל השליחים׃

³⁴ Some manuscripts add: But it seemed good to Silas to stay there.

³⁴וייטב בעיני סילא לשבת שם׃

³⁵But Paul and Barnabas stayed in Antioch, teaching and preaching the word of the Lord, with many others also.

³⁵ופולוס ובר נבא ישבו באנטיוכיא וילמדו ויבשרו את דבר יהוה המה וגם רבים אחרים עמם׃

³⁶After some days Paul said to Barnabas, “Let’s return now and visit our brothers in every city in which we proclaimed the word of the Lord, to see how they are doing.”

³⁶ויהי מקץ ימים ויאמר פולוס אל בר נבא לכה ונשובה ונפקדה את אחינו בכל עיר ועיר אשר קראנו שם את דבר יהוה ונראה מה המה׃

³⁷Barnabas planned to take John, who was called Mark, with them also.

³⁷ובר נבא יעץ לקחת אתם את יוחנן המכנה מרקוס׃

³⁸But Paul didn’t think that it was a good idea to take with them someone who had withdrawn from them in Pamphylia, and didn’t go with them to do the work.

³⁸אך פולוס לא אבה לקחת אתם את האיש אשר סר מעליהם בפמפוליא ולא הלך אתם במלאכתם׃

³⁹Then the contention grew so sharp that they separated from each other. Barnabas took Mark with him, and sailed away to Cyprus,

³⁹ויהי רגז עד אשר נפרדו איש מאחיו ויקח בר נבא את מרקוס ויסע באניה אל קפרוס׃

⁴⁰but Paul chose Silas, and went out, being commended by the brothers to the grace of God.

⁴⁰ופולוס בחר לו את סילא וימסרהו האחים אל חסד יהוה ויצא׃

⁴¹He went through Syria and Cilicia, strengthening the assemblies.

⁴¹ויעבר בסוריא ובקיליקיא ויחזק את הקהלות׃