¹Now these are the names of the sons of Israel, who came into Egypt (every man and his household came with Jacob):

¹ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו׃

²Reuben, Simeon, Levi, and Judah,

²ראובן שמעון לוי ויהודה׃

³Issachar, Zebulun, and Benjamin,

³יששכר זבולן ובנימן׃

⁴Dan and Naphtali, Gad and Asher.

⁴דן ונפתלי גד ואשר׃

⁵All the souls who came out of Jacob’s body were seventy souls, and Joseph was in Egypt already.

⁵ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים׃

⁶Joseph died, as did all his brothers, and all that generation.

⁶וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא׃

⁷The children of Israel were fruitful, and increased abundantly, and multiplied, and grew exceedingly mighty; and the land was filled with them.

⁷ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם׃

⁸Now there arose a new king over Egypt, who didn’t know Joseph.

⁸ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף׃

⁹He said to his people, “Behold, the people of the children of Israel are more and mightier than we.

⁹ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו׃

¹⁰Come, let us deal wisely with them, lest they multiply, and it happen that when any war breaks out, they also join themselves to our enemies, and fight against us, and escape out of the land.”

¹⁰הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ׃

¹¹Therefore they set taskmasters over them to afflict them with their burdens. They built storage cities for Pharaoh: Pithom and Raamses.

¹¹וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס׃

¹²But the more they afflicted them, the more they multiplied and the more they spread out. They were grieved because of the children of Israel.

¹²וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל׃

¹³The Egyptians ruthlessly made the children of Israel serve,

¹³ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך׃

¹⁴and they made their lives bitter with hard service, in mortar and in brick, and in all kinds of service in the field, all their service, in which they ruthlessly made them serve.

¹⁴וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׃

¹⁵The king of Egypt spoke to the Hebrew midwives, of whom the name of the one was Shiphrah, and the name of the other Puah,

¹⁵ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה׃

¹⁶and he said, “When you perform the duty of a midwife to the Hebrew women, and see them on the birth stool; if it is a son, then you shall kill him; but if it is a daughter, then she shall live.”

¹⁶ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה׃

¹⁷But the midwives feared God, The Hebrew word rendered “God” is “Elohim.” and didn’t do what the king of Egypt commanded them, but saved the baby boys alive.

¹⁷ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים׃

¹⁸The king of Egypt called for the midwives, and said to them, “Why have you done this thing, and have saved the boys alive?”

¹⁸ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים׃

¹⁹The midwives said to Pharaoh, “Because the Hebrew women aren’t like the Egyptian women; for they are vigorous, and give birth before the midwife comes to them.”

¹⁹ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו׃

²⁰God dealt well with the midwives, and the people multiplied, and grew very mighty.

²⁰וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד׃

²¹It happened, because the midwives feared God, that he gave them families.

²¹ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים׃

²²Pharaoh commanded all his people, saying, “You shall cast every son who is born into the river, and every daughter you shall save alive.”

²²ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון׃