¹Yahweh spoke to Moses, saying,

¹וידבר יהוה אל משה לאמר׃

²“Sanctify to me all of the firstborn, whatever opens the womb among the children of Israel, both of man and of animal. It is mine.”

²קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא׃

³Moses said to the people, “Remember this day, in which you came out from Egypt, out of the house of bondage; for by strength of hand Yahweh brought you out from this place. No leavened bread shall be eaten.

³ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ׃

⁴This day you go out in the month Abib.

⁴היום אתם יצאים בחדש האביב׃

⁵It shall be, when Yahweh shall bring you into the land of the Canaanite, and the Hittite, and the Amorite, and the Hivite, and the Jebusite, which he swore to your fathers to give you, a land flowing with milk and honey, that you shall keep this service in this month.

⁵והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה׃

⁶Seven days you shall eat unleavened bread, and in the seventh day shall be a feast to Yahweh.

⁶שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה׃

⁷Unleavened bread shall be eaten throughout the seven days; and no leavened bread shall be seen with you, neither shall yeast be seen with you, in all your borders.

⁷מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבלך׃

⁸You shall tell your son in that day, saying, ‘It is because of that which Yahweh did for me when I came out of Egypt.’

⁸והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים׃

⁹It shall be for a sign to you on your hand, and for a memorial between your eyes, that the law of Yahweh may be in your mouth; for with a strong hand Yahweh has brought you out of Egypt.

⁹והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוצאך יהוה ממצרים׃

¹⁰You shall therefore keep this ordinance in its season from year to year.

¹⁰ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה׃

¹¹“It shall be, when Yahweh shall bring you into the land of the Canaanite, as he swore to you and to your fathers, and shall give it you,

¹¹והיה כי יבאך יהוה אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך׃

¹²that you shall set apart to Yahweh all that opens the womb, and every firstborn which you have that comes from an animal. The males shall be Yahweh’s.

¹²והעברת כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים ליהוה׃

¹³Every firstborn of a donkey you shall redeem with a lamb; and if you will not redeem it, then you shall break its neck; and you shall redeem all the firstborn of man among your sons.

¹³וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה׃

¹⁴It shall be, when your son asks you in time to come, saying, ‘What is this?’ that you shall tell him, ‘By strength of hand Yahweh brought us out from Egypt, from the house of bondage;

¹⁴והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים׃

¹⁵and it happened, when Pharaoh would hardly let us go, that Yahweh killed all the firstborn in the land of Egypt, both the firstborn of man, and the firstborn of animal. Therefore I sacrifice to Yahweh all that opens the womb, being males; but all the firstborn of my sons I redeem.’

¹⁵ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד בכור בהמה על כן אני זבח ליהוה כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה׃

¹⁶It shall be for a sign on your hand, and for symbols between your eyes: for by strength of hand Yahweh brought us out of Egypt.”

¹⁶והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים׃

¹⁷It happened, when Pharaoh had let the people go, that God didn’t lead them by the way of the land of the Philistines, although that was near; for God said, “Lest perhaps the people change their minds when they see war, and they return to Egypt”;

¹⁷ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה׃

¹⁸but God led the people around by the way of the wilderness by the Red Sea or, Sea of Reeds ; and the children of Israel went up armed out of the land of Egypt.

¹⁸ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים׃

¹⁹Moses took the bones of Joseph with him, for he had made the children of Israel swear, saying, “God will surely visit you, and you shall carry up my bones away from here with you.”

¹⁹ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם׃

²⁰They took their journey from Succoth, and encamped in Etham, in the edge of the wilderness.

²⁰ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר׃

²¹Yahweh went before them by day in a pillar of cloud, to lead them on their way, and by night in a pillar of fire, to give them light, that they might go by day and by night:

²¹ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה׃

²²the pillar of cloud by day, and the pillar of fire by night, didn’t depart from before the people.

²²לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם׃