¹The two angels came to Sodom at evening. Lot sat in the gate of Sodom. Lot saw them, and rose up to meet them. He bowed himself with his face to the earth,

¹ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה׃

²and he said, “See now, my lords, please turn aside into your servant’s house, stay all night, wash your feet, and you can rise up early, and go on your way.” They said, “No, but we will stay in the street all night.”

²ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין׃

³He urged them greatly, and they came in with him, and entered into his house. He made them a feast, and baked unleavened bread, and they ate.

³ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו׃

⁴But before they lay down, the men of the city, the men of Sodom, surrounded the house, both young and old, all the people from every quarter.

⁴טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה׃

⁵They called to Lot, and said to him, “Where are the men who came in to you this night? Bring them out to us, that we may have sex with them.”

⁵ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם׃

⁶Lot went out to them to the door, and shut the door after him.

⁶ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו׃

⁷He said, “Please, my brothers, don’t act so wickedly.

⁷ויאמר אל נא אחי תרעו׃

⁸See now, I have two virgin daughters. Please let me bring them out to you, and you may do to them what seems good to you. Only don’t do anything to these men, because they have come under the shadow of my roof.”

⁸הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי׃

⁹They said, “Stand back!” Then they said, “This one fellow came in to live as a foreigner, and he appoints himself a judge. Now will we deal worse with you, than with them!” They pressed hard on the man Lot, and drew near to break the door.

⁹ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת׃

¹⁰But the men reached out their hand, and brought Lot into the house to them, and shut the door.

¹⁰וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו׃

¹¹They struck the men who were at the door of the house with blindness, both small and great, so that they wearied themselves to find the door.

¹¹ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח׃

¹²The men said to Lot, “Do you have anybody else here? Sons-in-law, your sons, your daughters, and whoever you have in the city, bring them out of the place:

¹²ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום׃

¹³for we will destroy this place, because the outcry against them has grown great before Yahweh that Yahweh has sent us to destroy it.”

¹³כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה׃

¹⁴Lot went out, and spoke to his sons-in-law, who were pledged to marry his daughters, and said, “Get up! Get out of this place, for Yahweh will destroy the city.” But he seemed to his sons-in-law to be joking.

¹⁴ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו׃

¹⁵When the morning came, then the angels hurried Lot, saying, “Get up! Take your wife, and your two daughters who are here, lest you be consumed in the iniquity of the city.”

¹⁵וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת פן תספה בעון העיר׃

¹⁶But he lingered; and the men grabbed his hand, his wife’s hand, and his two daughters’ hands, Yahweh being merciful to him; and they took him out, and set him outside of the city.

¹⁶ויתמהמה ויחזקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר׃

¹⁷It came to pass, when they had taken them out, that he said, “Escape for your life! Don’t look behind you, and don’t stay anywhere in the plain. Escape to the mountains, lest you be consumed!”

¹⁷ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה׃

¹⁸Lot said to them, “Oh, not so, my lord.

¹⁸ויאמר לוט אלהם אל נא אדני׃

¹⁹See now, your servant has found favor in your sight, and you have magnified your loving kindness, which you have shown to me in saving my life. I can’t escape to the mountain, lest evil overtake me, and I die.

¹⁹הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי׃

²⁰See now, this city is near to flee to, and it is a little one. Oh let me escape there (isn’t it a little one?), and my soul will live.”

²⁰הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והיא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי׃

²¹He said to him, “Behold, I have granted your request concerning this thing also, that I will not overthrow the city of which you have spoken.

²¹ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת׃

²²Hurry, escape there, for I can’t do anything until you get there.” Therefore the name of the city was called Zoar. Zoar means “little.”

²²מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער׃

²³The sun had risen on the earth when Lot came to Zoar.

²³השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה׃

²⁴Then Yahweh rained on Sodom and on Gomorrah sulfur and fire from Yahweh out of the sky.

²⁴ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים׃

²⁵He overthrew those cities, all the plain, all the inhabitants of the cities, and that which grew on the ground.

²⁵ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה׃

²⁶But his wife looked back from behind him, and she became a pillar of salt.

²⁶ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח׃

²⁷Abraham got up early in the morning to the place where he had stood before Yahweh.

²⁷וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה׃

²⁸He looked toward Sodom and Gomorrah, and toward all the land of the plain, and looked, and saw that the smoke of the land went up as the smoke of a furnace.

²⁸וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן׃

²⁹It happened, when God destroyed the cities of the plain, that God remembered Abraham, and sent Lot out of the middle of the overthrow, when he overthrew the cities in which Lot lived.

²⁹ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט׃

³⁰Lot went up out of Zoar, and lived in the mountain, and his two daughters with him; for he was afraid to live in Zoar. He lived in a cave with his two daughters.

³⁰ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו׃

³¹The firstborn said to the younger, “Our father is old, and there is not a man in the earth to come in to us in the way of all the earth.

³¹ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ׃

³²Come, let’s make our father drink wine, and we will lie with him, that we may preserve our father’s seed.”

³²לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע׃

³³They made their father drink wine that night: and the firstborn went in, and lay with her father. He didn’t know when she lay down, nor when she arose.

³³ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה׃

³⁴It came to pass on the next day, that the firstborn said to the younger, “Behold, I lay last night with my father. Let us make him drink wine again, tonight. You go in, and lie with him, that we may preserve our father’s seed.”

³⁴ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע׃

³⁵They made their father drink wine that night also. The younger went and lay with him. He didn’t know when she lay down, nor when she got up.

³⁵ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקמה׃

³⁶Thus both of Lot’s daughters were with child by their father.

³⁶ותהרין שתי בנות לוט מאביהן׃

³⁷The firstborn bore a son, and named him Moab. He is the father of the Moabites to this day.

³⁷ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היום׃

³⁸The younger also bore a son, and called his name Ben Ammi. He is the father of the children of Ammon to this day.

³⁸והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום׃