¹When Rachel saw that she bore Jacob no children, Rachel envied her sister. She said to Jacob, “Give me children, or else I will die.”

¹ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי׃

²Jacob’s anger was kindled against Rachel, and he said, “Am I in God’s place, who has withheld from you the fruit of the womb?”

²ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן׃

³She said, “Behold, my maid Bilhah. Go in to her, that she may bear on my knees, and I also may obtain children by her.”

³ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה׃

⁴She gave him Bilhah her handmaid as wife, and Jacob went in to her.

⁴ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב׃

⁵Bilhah conceived, and bore Jacob a son.

⁵ותהר בלהה ותלד ליעקב בן׃

⁶Rachel said, “God has judged me, and has also heard my voice, and has given me a son.” Therefore called she his name Dan.

⁶ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן׃

⁷Bilhah, Rachel’s handmaid, conceived again, and bore Jacob a second son.

⁷ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב׃

⁸Rachel said, “With mighty wrestlings have I wrestled with my sister, and have prevailed.” She named him Naphtali.

⁸ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי׃

⁹When Leah saw that she had finished bearing, she took Zilpah, her handmaid, and gave her to Jacob as a wife.

⁹ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה׃

¹⁰Zilpah, Leah’s handmaid, bore Jacob a son.

¹⁰ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן׃

¹¹Leah said, “How fortunate!” She named him Gad.

¹¹ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד׃

¹²Zilpah, Leah’s handmaid, bore Jacob a second son.

¹²ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב׃

¹³Leah said, “Happy am I, for the daughters will call me happy.” She named him Asher.

¹³ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר׃

¹⁴Reuben went in the days of wheat harvest, and found mandrakes in the field, and brought them to his mother, Leah. Then Rachel said to Leah, “Please give me some of your son’s mandrakes.”

¹⁴וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך׃

¹⁵She said to her, “Is it a small matter that you have taken away my husband? Would you take away my son’s mandrakes, also?” Rachel said, “Therefore he will lie with you tonight for your son’s mandrakes.”

¹⁵ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך׃

¹⁶Jacob came from the field in the evening, and Leah went out to meet him, and said, “You must come in to me; for I have surely hired you with my son’s mandrakes.” He lay with her that night.

¹⁶ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא׃

¹⁷God listened to Leah, and she conceived, and bore Jacob a fifth son.

¹⁷וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי׃

¹⁸Leah said, “God has given me my hire, because I gave my handmaid to my husband.” She named him Issachar.

¹⁸ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר׃

¹⁹Leah conceived again, and bore a sixth son to Jacob.

¹⁹ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב׃

²⁰Leah said, “God has endowed me with a good dowry. Now my husband will live with me, because I have borne him six sons.” She named him Zebulun.

²⁰ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון׃

²¹Afterwards, she bore a daughter, and named her Dinah.

²¹ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה׃

²²God remembered Rachel, and God listened to her, and opened her womb.

²²ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה׃

²³She conceived, bore a son, and said, “God has taken away my reproach.”

²³ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי׃

²⁴She named him Joseph, Joseph means “may he add.” saying, “May Yahweh add another son to me.”

²⁴ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר׃

²⁵It happened, when Rachel had borne Joseph, that Jacob said to Laban, “Send me away, that I may go to my own place, and to my country.

²⁵ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי׃

²⁶Give me my wives and my children for whom I have served you, and let me go; for you know my service with which I have served you.”

²⁶תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך׃

²⁷Laban said to him, “If now I have found favor in your eyes, stay here, for I have divined that Yahweh has blessed me for your sake.”

²⁷ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך׃

²⁸He said, “Appoint me your wages, and I will give it.”

²⁸ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה׃

²⁹He said to him, “You know how I have served you, and how your livestock have fared with me.

²⁹ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי׃

³⁰For it was little which you had before I came, and it has increased to a multitude. Yahweh has blessed you wherever I turned. Now when will I provide for my own house also?”

³⁰כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי׃

³¹He said, “What shall I give you?” Jacob said, “You shall not give me anything. If you will do this thing for me, I will again feed your flock and keep it.

³¹ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר׃

³²I will pass through all your flock today, removing from there every speckled and spotted one, and every black one among the sheep, and the spotted and speckled among the goats. This will be my hire.

³²אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי׃

³³So my righteousness will answer for me hereafter, when you come concerning my hire that is before you. Every one that is not speckled and spotted among the goats, and black among the sheep, that might be with me, will be counted stolen.”

³³וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי׃

³⁴Laban said, “Behold, let it be according to your word.”

³⁴ויאמר לבן הן לו יהי כדברך׃

³⁵That day, he removed the male goats that were streaked and spotted, and all the female goats that were speckled and spotted, every one that had white in it, and all the black ones among the sheep, and gave them into the hand of his sons.

³⁵ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו׃

³⁶He set three days’ journey between himself and Jacob, and Jacob fed the rest of Laban’s flocks.

³⁶וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת׃

³⁷Jacob took to himself rods of fresh poplar, almond, plane tree, peeled white streaks in them, and made the white appear which was in the rods.

³⁷ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות׃

³⁸He set the rods which he had peeled opposite the flocks in the gutters in the watering-troughs where the flocks came to drink. They conceived when they came to drink.

³⁸ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות׃

³⁹The flocks conceived before the rods, and the flocks produced streaked, speckled, and spotted.

³⁹ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים׃

⁴⁰Jacob separated the lambs, and set the faces of the flocks toward the streaked and all the black in the flock of Laban: and he put his own droves apart, and didn’t put them into Laban’s flock.

⁴⁰והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן׃

⁴¹It happened, whenever the stronger of the flock conceived, that Jacob laid the rods before the eyes of the flock in the gutters, that they might conceive among the rods;

⁴¹והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות׃

⁴²but when the flock were feeble, he didn’t put them in. So the feebler were Laban’s, and the stronger Jacob’s.

⁴²ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב׃

⁴³The man increased exceedingly, and had large flocks, female servants and male servants, and camels and donkeys.

⁴³ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים׃