1“If you will return, Israel,” says Yahweh, “if you will return to me, and if you will put away your abominations out of my sight; then you shall not be removed;
1אם תשוב ישראל נאם יהוה אלי תשוב ואם תסיר שקוציך מפני ולא תנוד׃
2and you shall swear, ‘As Yahweh lives,’ in truth, in justice, and in righteousness. The nations shall bless themselves in him, and in him shall they glory.”
2ונשבעת חי יהוה באמת במשפט ובצדקה והתברכו בו גוים ובו יתהללו׃
3For thus says Yahweh to the men of Judah and to Jerusalem, “Break up your fallow ground, and don’t sow among thorns.
3כי כה אמר יהוה לאיש יהודה ולירושלם נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים׃
4Circumcise yourselves to Yahweh, and take away the foreskins of your heart, you men of Judah and inhabitants of Jerusalem; lest my wrath go forth like fire, and burn so that none can quench it, because of the evil of your doings.
4המלו ליהוה והסרו ערלות לבבכם איש יהודה וישבי ירושלם פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליכם׃
5Declare in Judah, and publish in Jerusalem; and say, ‘Blow the trumpet in the land!’ Cry aloud and say, ‘Assemble yourselves! Let us go into the fortified cities!’
5הגידו ביהודה ובירושלם השמיעו ואמרו ותקעו שופר בארץ קראו מלאו ואמרו האספו ונבואה אל ערי המבצר׃
6Set up a standard toward Zion. Flee for safety! Don’t wait; for I will bring evil from the north, and a great destruction.”
6שאו נס ציונה העיזו אל תעמדו כי רעה אנכי מביא מצפון ושבר גדול׃
7A lion is gone up from his thicket, and a destroyer of nations; he is on his way, he is gone forth from his place, to make your land desolate, that your cities be laid waste, without inhabitant.
7עלה אריה מסבכו ומשחית גוים נסע יצא ממקמו לשום ארצך לשמה עריך תצינה מאין יושב׃
8For this clothe yourself with sackcloth, lament and wail; for the fierce anger of Yahweh hasn’t turned back from us.
8על זאת חגרו שקים ספדו והילילו כי לא שב חרון אף יהוה ממנו׃
9“It shall happen at that day,” says Yahweh, “that the heart of the king shall perish, and the heart of the princes; and the priests shall be astonished, and the prophets shall wonder.”
9והיה ביום ההוא נאם יהוה יאבד לב המלך ולב השרים ונשמו הכהנים והנביאים יתמהו׃
10Then I said, “Ah, Lord Yahweh! Surely you have greatly deceived this people and Jerusalem, saying, ‘You shall have peace;’ whereas the sword reaches to the heart.”
10ואמר אהה אדני יהוה אכן השא השאת לעם הזה ולירושלם לאמר שלום יהיה לכם ונגעה חרב עד הנפש׃
11At that time shall it be said to this people and to Jerusalem, “A hot wind from the bare heights in the wilderness toward the daughter of my people, not to winnow, nor to cleanse;
11בעת ההיא יאמר לעם הזה ולירושלם רוח צח שפיים במדבר דרך בת עמי לוא לזרות ולוא להבר׃
12a full wind from these shall come for me. Now I will also utter judgments against them.”
12רוח מלא מאלה יבוא לי עתה גם אני אדבר משפטים אותם׃
13Behold, he shall come up as clouds, and his chariots shall be as the whirlwind: his horses are swifter than eagles. Woe to us! For we are ruined.
13הנה כעננים יעלה וכסופה מרכבותיו קלו מנשרים סוסיו אוי לנו כי שדדנו׃
14Jerusalem, wash your heart from wickedness, that you may be saved. How long shall your evil thoughts lodge within you?
14כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך׃
15For a voice declares from Dan, and publishes evil from the hills of Ephraim:
15כי קול מגיד מדן ומשמיע און מהר אפרים׃
16“Tell the nations; behold, publish against Jerusalem, ‘Watchers come from a far country, and raise their voice against the cities of Judah.
16הזכירו לגוים הנה השמיעו על ירושלם נצרים באים מארץ המרחק ויתנו על ערי יהודה קולם׃
17As keepers of a field, they are against her all around, because she has been rebellious against me,’” says Yahweh.
17כשמרי שדי היו עליה מסביב כי אתי מרתה נאם יהוה׃
18“Your way and your doings have brought these things to you. This is your wickedness; for it is bitter, for it reaches to your heart.”
18דרכך ומעלליך עשו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך׃
19My anguish, my anguish! I am pained at my very heart; my heart is disquieted in me; I can’t hold my peace; because you have heard, O my soul, the sound of the trumpet, the alarm of war.
19מעי מעי אחולה קירות לבי המה לי לבי לא אחריש כי קול שופר שמעתי נפשי תרועת מלחמה׃
20Destruction on destruction is cried; for the whole land is laid waste: suddenly are my tents destroyed, and my curtains in a moment.
20שבר על שבר נקרא כי שדדה כל הארץ פתאם שדדו אהלי רגע יריעתי׃
21How long shall I see the standard, and hear the sound of the trumpet?
21עד מתי אראה נס אשמעה קול שופר׃
22“For my people are foolish, they don’t know me. They are foolish children, and they have no understanding. They are skillful in doing evil, but to do good they have no knowledge.”
22כי אויל עמי אותי לא ידעו בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו׃
23I saw the earth, and, behold, it was waste and void; and the heavens, and they had no light.
23ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אורם׃
24I saw the mountains, and behold, they trembled, and all the hills moved back and forth.
24ראיתי ההרים והנה רעשים וכל הגבעות התקלקלו׃
25I saw, and behold, there was no man, and all the birds of the sky had fled.
25ראיתי והנה אין האדם וכל עוף השמים נדדו׃
26I saw, and behold, the fruitful field was a wilderness, and all its cities were broken down at the presence of Yahweh, before his fierce anger.
26ראיתי והנה הכרמל המדבר וכל עריו נתצו מפני יהוה מפני חרון אפו׃
27For thus says Yahweh, “The whole land shall be a desolation; yet will I not make a full end.
27כי כה אמר יהוה שממה תהיה כל הארץ וכלה לא אעשה׃
28For this the earth will mourn, and the heavens above be black; because I have spoken it, I have purposed it, and I have not repented, neither will I turn back from it.”
28על זאת תאבל הארץ וקדרו השמים ממעל על כי דברתי זמתי ולא נחמתי ולא אשוב ממנה׃
29Every city flees for the noise of the horsemen and archers; they go into the thickets, and climb up on the rocks: every city is forsaken, and not a man dwells therein.
29מקול פרש ורמה קשת ברחת כל העיר באו בעבים ובכפים עלו כל העיר עזובה ואין יושב בהן איש׃
30You, when you are made desolate, what will you do? Though you clothe yourself with scarlet, though you deck you with ornaments of gold, though you enlarge your eyes with paint, in vain do you make yourself beautiful; your lovers despise you, they seek your life.
30ואתי שדוד מה תעשי כי תלבשי שני כי תעדי עדי זהב כי תקרעי בפוך עיניך לשוא תתיפי מאסו בך עגבים נפשך יבקשו׃
31For I have heard a voice as of a woman in travail, the anguish as of her who brings forth her first child, the voice of the daughter of Zion, who gasps for breath, who spreads her hands, saying, “Woe is me now! For my soul faints before the murderers.”
31כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים׃