¹Jesus answered and spoke again in parables to them, saying,

¹ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃

² “The Kingdom of Heaven is like a certain king, who made a marriage feast for his son,

²דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃

³ and sent out his servants to call those who were invited to the marriage feast, but they would not come.

³וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃

⁴ Again he sent out other servants, saying, ‘Tell those who are invited, “Behold, I have prepared my dinner. My cattle and my fatlings are killed, and all things are ready. Come to the marriage feast!”’

⁴ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃

⁵ But they made light of it, and went their ways, one to his own farm, another to his merchandise,

⁵והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃

⁶ and the rest grabbed his servants, and treated them shamefully, and killed them.

⁶והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃

⁷ When the king heard that, he was angry, and sent his armies, destroyed those murderers, and burned their city.

⁷ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃

⁸ “Then he said to his servants, ‘The wedding is ready, but those who were invited weren’t worthy.

⁸אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃

⁹ Go therefore to the intersections of the highways, and as many as you may find, invite to the marriage feast.’

⁹לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃

¹⁰ Those servants went out into the highways, and gathered together as many as they found, both bad and good. The wedding was filled with guests.

¹⁰ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃

¹¹ But when the king came in to see the guests, he saw there a man who didn’t have on wedding clothing,

¹¹ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃

¹² and he said to him, ‘Friend, how did you come in here not wearing wedding clothing?’ He was speechless.

¹²ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃

¹³ Then the king said to the servants, ‘Bind him hand and foot, take him away, and throw him into the outer darkness; there is where the weeping and grinding of teeth will be.’

¹³ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃

¹⁴ For many are called, but few chosen.”

¹⁴כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃

¹⁵Then the Pharisees went and took counsel how they might entrap him in his talk.

¹⁵וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃

¹⁶They sent their disciples to him, along with the Herodians, saying, “Teacher, we know that you are honest, and teach the way of God in truth, no matter whom you teach, for you aren’t partial to anyone.

¹⁶וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃

¹⁷Tell us therefore, what do you think? Is it lawful to pay taxes to Caesar, or not?”

¹⁷לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃

¹⁸But Jesus perceived their wickedness, and said, “Why do you test me, you hypocrites?

¹⁸וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃

¹⁹ Show me the tax money.” They brought to him a denarius.

¹⁹הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃

²⁰He asked them, “Whose is this image and inscription?”

²⁰ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃

²¹They said to him, “Caesar’s.” Then he said to them, “Give therefore to Caesar the things that are Caesar’s, and to God the things that are God’s.”

²¹ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃

²²When they heard it, they marveled, and left him, and went away.

²²וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃

²³On that day Sadducees (those who say that there is no resurrection) came to him. They asked him,

²³ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃

²⁴saying, “Teacher, Moses said, ‘If a man dies, having no children, his brother shall marry his wife, and raise up seed for his brother.’

²⁴רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃

²⁵Now there were with us seven brothers. The first married and died, and having no seed left his wife to his brother.

²⁵ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃

²⁶In the same way, the second also, and the third, to the seventh.

²⁶וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃

²⁷After them all, the woman died.

²⁷ואחרי כלם מתה גם האשה׃

²⁸In the resurrection therefore, whose wife will she be of the seven? For they all had her.”

²⁸ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃

²⁹But Jesus answered them, “You are mistaken, not knowing the Scriptures, nor the power of God.

²⁹ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃

³⁰ For in the resurrection they neither marry, nor are given in marriage, but are like God’s angels in heaven.

³⁰כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃

³¹ But concerning the resurrection of the dead, haven’t you read that which was spoken to you by God, saying,

³¹ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃

³² ‘I am the God of Abraham, and the God of Isaac, and the God of Jacob?’ Exodus 3:6 God is not the God of the dead, but of the living.”

³²אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃

³³When the multitudes heard it, they were astonished at his teaching.

³³וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃

³⁴But the Pharisees, when they heard that he had silenced the Sadducees, gathered themselves together.

³⁴והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃

³⁵One of them, a lawyer, asked him a question, testing him.

³⁵ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃

³⁶“Teacher, which is the greatest commandment in the law?”

³⁶רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃

³⁷Jesus said to him, “‘You shall love the Lord your God with all your heart, with all your soul, and with all your mind.’ Deuteronomy 6:5

³⁷ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃

³⁸ This is the first and great commandment.

³⁸זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃

³⁹ A second likewise is this, ‘You shall love your neighbor as yourself.’ Leviticus 19:18

³⁹והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃

⁴⁰ The whole law and the prophets depend on these two commandments.”

⁴⁰בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃

⁴¹Now while the Pharisees were gathered together, Jesus asked them a question,

⁴¹ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃

⁴²saying, “What do you think of the Christ? Whose son is he?” They said to him, “Of David.”

⁴²מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃

⁴³He said to them, “How then does David in the Spirit call him Lord, saying,

⁴³ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃

⁴⁴ ‘The Lord said to my Lord, sit on my right hand, until I make your enemies a footstool for your feet?’ Psalm 110:1

⁴⁴נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃

⁴⁵ “If then David calls him Lord, how is he his son?”

⁴⁵ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃

⁴⁶No one was able to answer him a word, neither did any man dare ask him any more questions from that day forth.

⁴⁶ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃