¹Now accept one who is weak in faith, but not for disputes over opinions.

¹ואת החלוש באמונה אותו קבלו ולא לדין את המחשבות׃

²One man has faith to eat all things, but he who is weak eats only vegetables.

²יש מאמין כי נכון לאכל כל דבר והחלוש יאכל רק את הירק׃

³Don’t let him who eats despise him who doesn’t eat. Don’t let him who doesn’t eat judge him who eats, for God has accepted him.

³האכל אל יבז את אשר לא יאכל ואשר לא יאכל אל ידין את האכל כי קבל אתו האלהים׃

⁴Who are you who judge another’s servant? To his own lord he stands or falls. Yes, he will be made to stand, for God has power to make him stand.

⁴מי אתה כי תדין את עבד האחר הן לאדניו הוא יקום או יפל אבל יוקם כי יכל האלהים להקימו׃

⁵One man esteems one day as more important. Another esteems every day alike. Let each man be fully assured in his own mind.

⁵יש מבדיל בין יום ליום ויש אשר כל הימים שוים בעיניו ויהי כל איש נכון בדעתו׃

⁶He who observes the day, observes it to the Lord; and he who does not observe the day, to the Lord he does not observe it. He who eats, eats to the Lord, for he gives God thanks. He who doesn’t eat, to the Lord he doesn’t eat, and gives God thanks.

⁶השמר את היום לאדון שמר אתו ואשר איננו שמר את היום לאדון איננו שמר האכל לאדון הוא אכל כי מודה הוא לאלהים ואשר איננו אכל לאדון איננו אכל ומודה הוא לאלהים׃

⁷For none of us lives to himself, and none dies to himself.

⁷כי אין איש מאתנו אשר יחיה לנפשו ואין איש אשר ימות לנפשו׃

⁸For if we live, we live to the Lord. Or if we die, we die to the Lord. If therefore we live or die, we are the Lord’s.

⁸כי כאשר נחיה נחיה לאדון וכאשר נמות נמות לאדון לכן אם נחיה ואם נמות לאדון הננו׃

⁹For to this end Christ died, rose, and lived again, that he might be Lord of both the dead and the living.

⁹כי לזאת מת המשיח ויקם ויחי למען יהיה אדון גם על המתים גם על החיים׃

¹⁰But you, why do you judge your brother? Or you again, why do you despise your brother? For we will all stand before the judgment seat of Christ.

¹⁰ואתה למה זה תדין את אחיך או אתה למה תבוז לאחיך הלא כלנו עתידים לעמד לפני כסא דין אלהים׃

¹¹For it is written, “‘As I live,’ says the Lord, ‘to me every knee will bow. Every tongue will confess to God.’” Isaiah 45:23

¹¹כי כתוב חי אני נאם יהוה כי לי תכרע כל ברך וכל לשון תודה לאלהים׃

¹²So then each one of us will give account of himself to God.

¹²הנה נא כל אחד ממנו על נפשו יתן חשבון לאלהים׃

¹³Therefore let’s not judge one another any more, but judge this rather, that no man put a stumbling block in his brother’s way, or an occasion for falling.

¹³לכן אל נדין עוד איש את רעהו כי אם זה יהי דינכם שלא יתן איש לפני אחיו מכשול או מוקש׃

¹⁴I know, and am persuaded in the Lord Jesus, that nothing is unclean of itself; except that to him who considers anything to be unclean, to him it is unclean.

¹⁴ידעתי ומבטח אני באדון ישוע כי אין דבר טמא בפני עצמו ורק טמא הוא למי שיחשבנו לו לטמא׃

¹⁵Yet if because of food your brother is grieved, you walk no longer in love. Don’t destroy with your food him for whom Christ died.

¹⁵ואם יעצב אחיך על דבר האכל אינך מתהלך עוד בדרך האהבה אל נא תאבד באכלך את אשר בעדו מת המשיח׃

¹⁶Then don’t let your good be slandered,

¹⁶לכן הזהרו פן יהיה טובכם לגדופים׃

¹⁷for the Kingdom of God is not eating and drinking, but righteousness, peace, and joy in the Holy Spirit.

¹⁷כי מלכות האלהים איננה אכילה ושתיה כי צדקה היא ושלום ושמחה ברוח הקדש׃

¹⁸For he who serves Christ in these things is acceptable to God and approved by men.

¹⁸והעבד באלה את המשיח רצוי הוא לאלהים ובחון לאנשים׃

¹⁹So then, let us follow after things which make for peace, and things by which we may build one another up.

¹⁹ועתה נרדפה דרך השלום ודרך הבנות יחד איש מרעהו׃

²⁰Don’t overthrow God’s work for food’s sake. All things indeed are clean, however it is evil for that man who creates a stumbling block by eating.

²⁰אל תהרוס את מעשה אלהים על דבר מאכל הן הכל טהור הוא אבל רע לאדם אשר יאכלנו במכשל לבו׃

²¹It is good to not eat meat, drink wine, nor do anything by which your brother stumbles, is offended, or is made weak.

²¹טוב שלא תאכל בשר ולא תשתה יין ולא תעשה דבר אשר יתנגף בו אחיך או יכשל או יחלש׃

²²Do you have faith? Have it to yourself before God. Happy is he who doesn’t judge himself in that which he approves.

²²יש לך אמונה תהי לך לבדך לפני האלהים אשרי מי שלא ידין את נפשו בדבר אשר כשר בעיניו׃

²³But he who doubts is condemned if he eats, because it isn’t of faith; and whatever is not of faith is sin.

²³ואשר לו ספק באכלו נאשם כי לא עשה מאמונה וכל אשר נעשה מבלי אמונה חטא הוא,׃

²⁴Now to him who is able to establish you according to my Good News and the preaching of Jesus Christ, according to the revelation of the mystery which has been kept secret through long ages,

²⁵but now is revealed, and by the Scriptures of the prophets, according to the commandment of the eternal God, is made known for obedience of faith to all the nations;

²⁶to the only wise God, through Jesus Christ, to whom be the glory forever! Amen. TR places verses 24-26 after Romans 16:24 as verses 25-27.