¹Naomi her mother-in-law said to her, “My daughter, shall I not seek rest for you, that it may be well with you?

¹ותאמר לה נעמי חמותה בתי הלא אבקש לך מנוח אשר ייטב לך׃

²Now isn’t Boaz our kinsman, with whose maidens you were? Behold, he winnows barley tonight in the threshing floor.

²ועתה הלא בעז מדעתנו אשר היית את נערותיו הנה הוא זרה את גרן השערים הלילה׃

³Therefore wash yourself, anoint yourself, get dressed, and go down to the threshing floor, but don’t make yourself known to the man until he has finished eating and drinking.

³ורחצת וסכת ושמת שמלתך עליך וירדתי הגרן אל תודעי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות׃

⁴It shall be, when he lies down, that you shall mark the place where he shall lie, and you shall go in, and uncover his feet, and lay down; then he will tell you what you shall do.”

⁴ויהי בשכבו וידעת את המקום אשר ישכב שם ובאת וגלית מרגלתיו ושכבתי והוא יגיד לך את אשר תעשין׃

⁵She said to her, “All that you say I will do.”

⁵ותאמר אליה כל אשר תאמרי אעשה׃

⁶She went down to the threshing floor, and did according to all that her mother-in-law told her.

⁶ותרד הגרן ותעש ככל אשר צותה חמותה׃

⁷When Boaz had eaten and drunk, and his heart was merry, he went to lie down at the end of the heap of grain. She came softly, uncovered his feet, and laid her down.

⁷ויאכל בעז וישת וייטב לבו ויבא לשכב בקצה הערמה ותבא בלט ותגל מרגלתיו ותשכב׃

⁸It happened at midnight, that the man was startled and turned himself; and behold, a woman lay at his feet.

⁸ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מרגלתיו׃

⁹He said, “Who are you?” She answered, “I am Ruth your handmaid. Therefore spread your skirt over your handmaid; for you are a near kinsman.”

⁹ויאמר מי את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על אמתך כי גאל אתה׃

¹⁰He said, “Blessed are you by Yahweh, my daughter. You have shown more kindness in the latter end than at the beginning, inasmuch as you didn’t follow young men, whether poor or rich.

¹⁰ויאמר ברוכה את ליהוה בתי היטבת חסדך האחרון מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עשיר׃

¹¹Now, my daughter, don’t be afraid; I will do to you all that you say; for all the city of my people does know that you are a worthy woman.

¹¹ועתה בתי אל תיראי כל אשר תאמרי אעשה לך כי יודע כל שער עמי כי אשת חיל את׃

¹²Now it is true that I am a near kinsman; however there is a kinsman nearer than I.

¹²ועתה כי אמנם כי אם גאל אנכי וגם יש גאל קרוב ממני׃

¹³Stay this night, and it shall be in the morning, that if he will perform for you the part of a kinsman, well; let him do the kinsman’s part. But if he will not do the part of a kinsman for you, then will I do the part of a kinsman for you, as Yahweh lives. Lie down until the morning.”

¹³ליני הלילה והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי יהוה שכבי עד הבקר׃

¹⁴She lay at his feet until the morning. She rose up before one could discern another. For he said, “Let it not be known that the woman came to the threshing floor.”

¹⁴ותשכב מרגלתו עד הבקר ותקם בטרום יכיר איש את רעהו ויאמר אל יודע כי באה האשה הגרן׃

¹⁵He said, “Bring the mantle that is on you, and hold it.” She held it; and he measured six measures of barley, and laid it on her; and he went into the city.

¹⁵ויאמר הבי המטפחת אשר עליך ואחזי בה ותאחז בה וימד שש שערים וישת עליה ויבא העיר׃

¹⁶When she came to her mother-in-law, she said, “How did it go, my daughter?” She told her all that the man had done to her.

¹⁶ותבוא אל חמותה ותאמר מי את בתי ותגד לה את כל אשר עשה לה האיש׃

¹⁷She said, “He gave me these six measures of barley; for he said, ‘Don’t go empty to your mother-in-law.’”

¹⁷ותאמר שש השערים האלה נתן לי כי אמר אל תבואי ריקם אל חמותך׃

¹⁸Then she said, “Sit still, my daughter, until you know how the matter will fall; for the man will not rest, until he has finished the thing this day.”

¹⁸ותאמר שבי בתי עד אשר תדעין איך יפל דבר כי לא ישקט האיש כי אם כלה הדבר היום׃