1差遣七十二人
1ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה׃
2耶稣对他们说：“庄稼多，工人少，所以你们应当求庄稼的主，派工人出去收他的庄稼。
2ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו׃
3你们去吧！我差你们去，如同羊羔进入狼群。
3לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים׃
4不要带钱囊，不要带口袋，不要带鞋，不要在路上问候人。
4אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך׃
5无论进哪一家，先说：‘愿平安归与这家！’
5ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה׃
6那里若有配得平安的人（“配得平安的人”原文作“平安之子”），你们的平安就必临到他，不然，就归给你们。
6והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב׃
7你们要住在那家，吃喝他们所供给的，因为作工的理当得工资；不必从这家搬到那家。
7ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית׃
8无论进哪一城，人若接待你们，摆上什么，就吃什么。
8וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם׃
9要医治城中的病人，对他们宣讲：‘ 神的国临近你们了。’
9ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים׃
10无论进哪一城，人若不接待你们，你们就出来到街上，说：
10וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו׃
11‘连你们城里那粘在我们脚上的尘土，我们也要当着你们擦去。虽然这样，你们应该知道： 神的国临近了！’
11אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים׃
12我告诉你们，当那日，所多玛所受的，比那城所受的还轻呢。
12אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא׃
13责备不肯悔改的城（太11:21-23）“哥拉逊啊，你有祸了！伯赛大啊，你有祸了！因为在你们那里行过的神迹，如果行在推罗和西顿，他们早已披麻蒙灰，坐在地上悔改了。
13אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו׃
14在审判的时候，推罗和西顿所受的，比你们所受的还轻呢。
14אכן לצור וצידון יקל בדין מכם׃
15还有你，迦百农啊！你会被高举到天上吗？你必降到阴间。
15ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃
16听从你们的，就是听从我；弃绝你们的，就是弃绝我；弃绝我的，就是弃绝那差我来的。”
16השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני׃
17七十二人回来那七十二个人欢欢喜喜地回来，说：“主啊，因你的名，连鬼也服了我们。”
17וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך׃
18耶稣说：“我看见撒但，像闪电一样从天坠落。
18ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים׃
19我已经给你们权柄，去践踏蛇和蝎子，胜过仇敌的一切能力。绝对没有什么能伤害你们了。
19הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם׃
20然而不要因为鬼服了你们就欢喜，却要因为你们的名字记录在天上而欢喜。”
20אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים׃
21耶稣欢乐赞美天父（太11:25-27，13:16-17）就在这时候，耶稣因圣灵而欢乐，说：“父啊，天地的主，我赞美你，因为你把这些事向智慧和聪明的人隐藏起来，却向婴孩显明。父啊，是的，这就是你的美意。
21בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך׃
22我父已经把一切交给我；除了父没有人知道子是谁，除了子和子所愿意启示的人，也没有人知道父是谁。”
22הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃
23耶稣转过身来，悄悄地对门徒说：“看见你们所看见的，那眼睛有福了！
23ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים׃
24我告诉你们，曾经有许多先知和君王，想看你们所看见的，却没有看到；想听你们所听见的，却没有听到。”
24כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו׃
25好撒玛利亚人的比喻（太22:34-40；可12:28-31）有一个律法师起来试探耶稣，说：“老师，我应该作什么，才可以承受永生呢？”
25והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם׃
26耶稣对他说：“律法上写的是什么？你怎么念的呢？”
26ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא׃
27他回答：“你要全心、全性、全力、全意爱主你的 神，并且要爱邻舍如同自己。”
27ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך׃
28耶稣说：“你答得对，你这样行，就必得生命。”
28ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה׃
29那人想证明自己有理，就对耶稣说：“谁是我的邻舍呢？”
29והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי׃
30耶稣回答：“有一个人从耶路撒冷下耶利哥去，落在强盗手中。他们剥去他的衣服，把他打得半死，撇下他一个人就走了。
30ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם׃
31正好有一个祭司，从那条路下来，看见他，就从旁边走过去了。
31ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו׃
32又有一个利未人，来到那里，看见他，也照样从旁边走过去了。
32וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו׃
33只有一个撒玛利亚人，旅行来到他那里，看见了，就动了怜悯的心，
33ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו׃
34上前用油和酒倒在他的伤处，包裹好了，把他扶上自己的牲口，带他到客店里照顾他。
34ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו׃
35第二天，他拿出两个银币交给店主，说：‘请你照顾他，额外的开支，我回来的时候必还给你。’
35ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך׃
36你想，这三个人，谁是那个落在强盗手中的人的邻舍呢？”
36ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים׃
37他说：“是那怜悯他的。”耶稣说：“你去，照样作吧。”
37ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה׃
38马大和马利亚他们走路的时候，耶稣进了一个村庄。有一个名叫马大的女人，接他到家里。
38ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃
39她有一个妹妹，名叫马利亚，坐在主的脚前听道。
39ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו׃
40马大被许多要作的事，弄得心烦意乱，就上前来，说：“主啊，我妹妹让我一个人侍候，你不理吗？请吩咐她来帮助我。”
40ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי׃
41主回答她：“马大，马大，你为许多事操心忙碌，
41ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה׃
42但是最需要的只有一件，马利亚已经选择了那上好的分，是不能从她夺去的。”
42אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה׃