1差遣十二使徒（太10:5-15；可6:7-13）
1ויקרא אל שנים העשר ויתן להם גבורה ושלטן על כל השדים ולרפא חליים׃
2差遣他们去宣讲 神的国和医治病人，
2וישלחם לקרא את מלכות האלהים ולרפא את החלים׃
3对他们说：“不要带着什么上路，不要带手杖，不要带口袋，不要带食物，不要带银钱，也不要带两件衣服。
3ויאמר להם אל תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא לחם ולא כסף ואל יהיה לאיש מכם שתי כתנות׃
4无论进哪一家，就住在那里，直到离开。
4והבית אשר תבאו בו שם שבו לכם ומשם צאו׃
5凡不接待你们的，你们离开那城的时候，当把脚上的灰尘跺下去，作为反对他们的表示。”
5וכל אשר לא יקבלו אתכם צאו מן העיר ההיא ונערו את העפר מעל רגליכם לעדות בהם׃
6于是他们就出去，走遍各乡，传讲福音，到处医治病人。
6ויצאו ויעברו בכפרים מבשרים את הבשורה ומרפאים בכל מקום׃
7希律的困惑（太14:1-2；可6:14-16）分封王希律听见所发生的一切事，犹豫不定，因为有人说：“约翰从死人中复活了。”
7וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים׃
8又有人说：“以利亚显现了。”还有人说：“古时的一位先知复活了。”
8ויש שאמרו אליהו נראה ואחרים אמרו נביא קם מן הקדמונים׃
9希律说：“约翰已经斩头了，但这是谁，我怎么会听到他这些事呢？”就设法要见他。
9ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אפוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו׃
10给五千人吃饱的神迹（太14:13-21；可6:30-44；约6:1-13）使徒们回来，把所作的事报告耶稣。他带着他们，悄悄地退往伯赛大城去。
10וישובו השליחים ויספרו לו את כל אשר עשו ויקחם אליו ויסר לבדד אל מקום חרב אשר לעיר הנקראה בית צידה׃
11群众知道了，也跟了去。他接待他们，向他们讲论 神的国，医好需要医治的人。
11והמון העם כאשר ידעו את זאת הלכו אחריו ויקבלם וידבר אליהם על מלכות האלהים וירפא את הצריכים לרפואה׃
12天将晚的时候，十二门徒来到他跟前，说：“请解散众人，好让他们往周围的田舍村庄，去找地方住，找东西吃，因为我们这里是旷野。”
12והיום רפה לערב ושנים העשר קרבו ויאמרו אליו שלח נא את העם וילכו אל הכפרים והחצרים אשר סביבותינו ללון שם ולמצא מזון כי פה אנחנו במקום חרבה׃
13他说：“你们给他们吃吧！”他们说：“我们所有的，不过是五个饼两条鱼，除非去为这些人另买食物。”
13ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכל ויאמרו אין לנו כי אם חמשת ככרות לחם ודגים שנים בלתי אם נלך ונקנה אכל לכל העם הזה׃
14原来男人就约有五千。他对门徒说：“叫他们一组一组地坐下，每组约五十人。”
14כי היו כחמשת אלפי איש ויאמר אל תלמידיו הושיבו אתם שורות שורות חמשים בשורה׃
15门徒就照他的话，叫众人坐下。
15ויעשו כן ויושיבו את כלם׃
16耶稣拿起这五个饼，两条鱼，望着天，祝谢了，擘开递给门徒，摆在众人面前。
16ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך עליהם ויפרס ויתן לתלמידיו לשום לפני העם׃
17他们都吃饱了，把剩下的零碎拾起来，装满了十二个篮子。
17ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים להם שנים עשר סלים׃
18彼得承认耶稣是基督（太16:13-19；可8:27-29）有一次耶稣独自祈祷的时候，只有门徒和他在一起。他问他们：“人说我是谁？”
18ויהי הוא מתפלל לבדד ויאספו אליו תלמידיו וישאל אתם לאמר מה אמרים עלי המון העם מי אני׃
19他们回答：“有人说是施洗的约翰，有人说是以利亚，还有人说是古时的一位先知复活了。”
19ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ואחרים אמרים אליהו ואחרים אמרים נביא קם מן הקדמונים׃
20他又问他们：“你们说我是谁？”彼得回答：“是 神的基督！”
20ויאמר אליהם ואתם מה אתם אמרים מי אני ויען פטרוס ויאמר משיח האלהים אתה׃
21耶稣预言受难及复活（太16:20-28；可8:30-9:1）耶稣郑重地嘱咐他们，不要把这事告诉人。
21ויצו אתם בגערה לבלתי הגיד לאיש את הדבר הזה׃
22又说：“人子必须受许多苦，被长老、祭司长，和经学家弃绝、杀害，第三日复活。”
22ויאמר מן הצרך הוא אשר בן האדם יענה הרבה וימאס מן הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום׃
23耶稣又对众人说：“如果有人愿意跟从我，就当舍己，天天背起他的十字架来跟从我。
23ואל כלם אמר איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ויום יום ישא את צלבו והלך אחרי׃
24凡是想救自己生命的，必丧掉生命；但为我牺牲自己生命的，必救了生命。
24כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר יאבד את נפשו למעני הוא יושיענה׃
25人若赚得全世界，却丧失自己，或赔上自己，有什么好处呢？
25כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ואבד והשחית את נפשו׃
26凡是把我和我的道当作可耻的，人子在他与父并圣天使的荣耀里降临的时候，也必把他当作可耻的。
26כי כל אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה הוא יהיה לחרפה לבן האדם כאשר יבא בכבודו ובכבוד האב והמלאכים הקדושים׃
27我实在告诉你们，站在这里的，有人在没有尝过死味以前必定要看见 神的国。”
27ובאמת אני אמר לכם יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את מלכות האלהים׃
28在山上改变形象（太17:1-13；可9:2-8）说了这些话以后约有八天，耶稣带着彼得、约翰和雅各，上山去祷告。
28ויהי כשמנה ימים אחרי הדברים האלה ויקח אליו את פטרוס ואת יוחנן ואת יעקב ויעל אל ההר להתפלל שם׃
29正祷告的时候，他的面貌就改变了，衣服洁白发光。
29ויהי בהתפללו נשתנה מראה פניו ולבושו הלבין והבריק׃
30忽然有两个人和他谈话，就是摩西和以利亚。
30והנה שני אנשים מדברים אתו והמה משה ואליהו׃
31他们在荣光里显现，谈论他去世的事，就是他在耶路撒冷将要完成的。
31אשר נראו בכבוד והגידו את אחריתו אשר ימלאנה בירושלים׃
32彼得和同伴都在打盹。醒过来之后，就看见他的荣光，并与他站在一起的那两个人。
32ויהיו פטרוס ואשר אתו נרדמים ובהקיצם ראו את כבודו ואת שני האנשים העמדים עליו׃
33二人正要离开他的时候，彼得对耶稣说：“主啊，我们在这里真好！我们可以搭三个帐棚，一个为你，一个为摩西，一个为以利亚。”他根本不知道自己在说什么。
33ויהי בהפרדם ממנו ויאמר פטרוס אל ישוע מורה טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת ולא ידע מה דבר׃
34他说这话的时候，有一片云彩笼罩他们，他们入了云彩，门徒就害怕起来。
34הוא מדבר כזאת והנה ענן סכך עליהם וכבואם בענן נבעתו׃
35有声音从云彩里出来，说：“这是我的儿子，我所拣选的（“这是我的儿子，我所拣选的”有些抄本作“这是我的爱子”），你们要听从他！”
35ויצא קול מן הענן אמר זה בני ידידי אליו תשמעון׃
36声音过了，只见耶稣独自在那里。在那些日子，门徒保持缄默，不把所看见的告诉任何人。
36ובהיות הקול נשאר ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו׃
37治好癫痫病的小孩（太17:14-18；可9:14-27）第二天，他们下了山，有一大群人迎面而来。
37ויהי ממחרת ברדתם מן ההר ויצא עם רב לקראתו׃
38在人群中有一个人喊叫说：“老师，求你怜悯我的儿子，因为他是我的独生子。
38והנה איש אחד מן העם צעק לאמר אנא רבי פנה נא אל בני כי יחיד הוא לי׃
39你看，污灵一抓住他，他就忽然喊叫，并且抽疯，口吐白沫；污灵又折磨糟践他，不肯放过他。
39והנה רוח אחז בו ופתאם הוא מצעק והרוח מרוצץ אתו בהוריד רירו ומקשה לסור ממנו ובסורו ידכא אתו׃
40我求过你的门徒，把他赶出去，他们却办不到。”
40ואבקש מתלמידיך לגרשו ולא יכלו׃
41耶稣说：“唉！这不信又乖谬的世代啊！我跟你们在一起，忍受你们，要到几时呢？把你儿子带到这里来吧！”
41ויען ישוע ויאמר הוי דור חסר אמונה ופתלתל עד מתי אהיה עמכם ואסבל אתכם הבא הנה את בנך׃
42那孩子正走过来的时候，污鬼把他摔倒，使他重重地抽疯。耶稣斥责那污灵，把孩子医好，交给他父亲。
42ויהי אך הקריב לבוא וירעצהו השד וירוצצהו וישוע גער ברוח הטמא וירפא את הנער וישיבהו לאביו׃
43众人都惊奇 神的大能。众人还在希奇耶稣所作的这一切时，他对门徒说：
43וישתוממו כלם על גדלת האלהים ויהי בתמהם כלם על כל אשר עשה ויאמר ישוע אל תלמידיו׃
44第二次预言受难及复活（太17:22-23；可9:30-32）“你们要把这些话存在心里：人子将要被交在人的手里。”
44שימו אתם באזניכם את הדברים האלה כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני האדם׃
45门徒不明白这话，因为这话的意思是隐藏的，不让他们明白，他们也不敢问。
45והמה לא הבינו את המאמר הזה ונעלם הוא מדעתם וייראו לשאל אתו על המאמר הזה׃
46门徒争论谁最大（太18:1-5；可9:33-40）后来，门徒起了意见，争论谁是最大的。
46ויעל על לבבם לחשוב מי הוא הגדול בהם׃
47耶稣看出他们的心意，就领了一个小孩子来，叫他站在自己旁边，
47וירא ישוע את מחשבת לבם ויקח ילד ויעמידהו אצלו׃
48对他们说：“凡因我的名接待这小孩子的，就是接待我；凡接待我的，就是接待那差我来的。谁是你们中间最小的，那人就是最大的。”
48ויאמר אליהם כל אשר יקבל את הילד הזה לשמי אותי הוא מקבל וכל אשר יקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני כי הקטן בכלכם הוא יהיה הגדול׃
49约翰说：“主，我们看见有一个人奉你的名赶鬼，就禁止他，因为他不和我们一起跟从你。”
49ויען יוחנן ויאמר מורה ראינו איש מגרש שדים בשמך ונכלא אותו יען איננו הולך עמנו׃
50耶稣说：“不要禁止他，因为不反对你们的，就是赞成你们的。”
50ויאמר ישוע אליו אל תכלאו כי כל אשר איננו נגדנו בעדנו הוא׃
51撒玛利亚人不接待主耶稣被接上升的日子快到了，他就决意向耶路撒冷去，
51ויהי כמלאת ימי העלותו והוא שם את פניו ללכת ירושלים׃
52并且差遣使者走在前头；他们去了，进入撒玛利亚的一个村庄，要为他预备。
52וישלח מלאכים לפניו וילכו ויבאו אל אחד מכפרי השמרונים להכין לו׃
53那里的人不接待他，因为他面向着耶路撒冷走。
53ולא קבלהו על אשר היו פניו הלכים ירושלים׃
54他的门徒雅各、约翰看见了，就说：“主啊，你要我们吩咐火从天降下来，烧灭他们吗？”
54ויאמרו יעקב ויוחנן תלמידיו כראותם זאת לאמר אדנינו התרצה ונאמר כי תרד אש מן השמים ותאכלם כאשר עשה גם אליהו׃
55耶稣就转过身来，责备他们，
55ויפן ויגער בם ויאמר הלא ידעתם בני רוח מי אתם׃
56然后他们就往别的村庄去了。
56כי בן האדם לא בא לאבד נפשות אדם כי אם להושיעם וילכו להם אל כפר אחר׃
57要求跟从耶稣（太8:19-22）他们走路的时候，有一个人对他说：“你无论往哪里去，我都要跟从你！”
57ויהי בלכתם בדרך ויאמר אליו איש אדני אלכה אחריך אל כל אשר תלך׃
58耶稣说：“狐狸有洞，天空的飞鸟有窝，人子却没有栖身的地方。”
58ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו׃
59他对另一个人说：“你跟从我吧！”那人说：“主啊，请准我先回去安葬我的父亲吧。”
59ואל איש אחר אמר לך אחרי והוא אמר אדני תן לי ואלכה בראשונה לקבר את אבי׃
60耶稣说：“让死人去埋葬他们的死人，你应该去传扬 神的国。”
60ויאמר אליו ישוע הנח למתים לקבר את מתיהם ואתה לך הודע את מלכות האלהים׃
61又有一个人说：“主，我要跟从你，但容我先回去，向家人道别。”
61ויאמר עוד איש אחר אלכה אחריך אדני אך הניחה לי בראשונה להפטר מבני ביתי׃
62耶稣说：“手扶着犁向后看的，不适合进 神的国。”
62ויאמר ישוע כל השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יכשר למלכות האלהים׃