1治好水臌病的人
1ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו׃
2正好在他面前有一个患水臌病的人；
2והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים׃
3耶稣对律法师和法利赛人说：“在安息日治病，可以不可以呢？”
3ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו׃
4他们却不出声。耶稣扶着病人，治好他，叫他走了，
4ויאחז בו וירפאהו וישלחהו׃
5就对他们说：“你们中间谁的儿子或牛在安息日掉在井里，不立刻把他拉上来呢？”
5ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת׃
6他们不能回答这些话。
6ולא יכלו להשיב על זאת דבר׃
7耶稣教训筵席的主人（参箴25:6-7）耶稣看见被邀请的客人选择高位，就用比喻对他们说：
7וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם׃
8“你被邀请参加婚筵的时候，不要自己坐在高位上，恐怕有比你更尊贵的客人也被请来；
8כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך׃
9那请你又请他的人过来对你说：‘请你让位给这个人。’那时你就惭愧地退居末位了。
9ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון׃
10你被邀请的时候，要坐在末位上，等请你的人过来对你说：‘朋友，请上座。’那时你在同席的人面前才有光彩。
10אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך׃
11因为凡高抬自己的，必要降卑；自己谦卑的，必要升高。”
11כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃
12耶稣又对邀请他的人说：“你设午餐或晚宴，不要请你的朋友、弟兄、亲戚或富裕的邻舍，恐怕他又回请你，你就得了报答。
12וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃
13你摆筵席的时候，总要邀请那贫穷的、残废的、瘸腿的、瞎眼的，
13אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים׃
14那你就有福了。因为他们没有什么可以报答你，义人复活的时候，你必定得着报答。”
14ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃
15婚筵的比喻（参太22:1-10）一起吃饭的人中有一个，听了这些话，就对耶稣说：“在 神的国里吃饭的人有福了。”
15וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים׃
16耶稣对他说：“有一个人大摆筵席，请了许多客人。
16והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים׃
17到了开席的时候，他打发仆人去对所请的人说：‘请来吧！样样都准备好了。’
17וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל׃
18众人一致推辞，头一个说：‘我买了一块地，不得不去看一看，请原谅我。’
18ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני׃
19另一个说：‘我买了五对牛，要去试一试，请原谅我。’
19ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני׃
20又一个说：‘我刚结了婚，不能去。’
20ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא׃
21仆人回来把这些事告诉他主人，家主就发怒，对仆人说：‘快到城里大街小巷去，把贫穷的、残废的、瞎眼的、瘸腿的，都领到这里来。’
21ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים׃
22仆人说：‘主啊，你所吩咐的已经办了，还有空位。’
22ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום׃
23主人就对仆人说：‘你出去到路边篱畔，勉强人进来，好把我的屋子坐满。
23ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי׃
24我告诉你们，先前请的那些人，一个也不得尝我的筵席。’”
24כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי׃
25作门徒的代价（参太10:37-38）有许多人与耶稣同行，他转身对他们说：
25והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם׃
26“如果有人到我这里来，爱我不超过爱（“爱我不超过爱”原文作“不恨”）自己的父母、妻子、儿女、兄弟、姊妹，甚至自己的性命，就不能作我的门徒。
26איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי׃
27凡不背着自己的十字架跟随我的，也不能作我的门徒。
27ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי׃
28你们当中有谁要盖一座楼，不先坐下计算费用，能不能盖成呢？
28כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו׃
29恐怕安了地基，而不能完成，所有看见的人都讥笑他，
29פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר׃
30说：‘这个人开了工，却不能完工。’
30כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות׃
31或者一个王去和别的王打仗，哪有不先坐下想想，能否用一万兵去抵抗那领两万来攻打他的呢？
31אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף׃
32如果不能，就该趁对方还远的时候，派使者去谈判和平的条件。
32ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום׃
33这样，你们中间不论谁，如果不撇下一切所有的，就不能作我的门徒。
33ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי׃
34“盐本来是好的，但如果失了味，怎能使它再咸呢？
34טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן׃
35或用在田里，或放在粪里，都不合适；只好扔在外面。有耳可听的，就应当听。”
35לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃