1饶恕、信心、服事等教训（太18:6-7、21-22；可9:42）
1ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו׃
2就算拿一块大磨石拴在他的颈项上，把他沉在深海里，比他使这小子中的一个犯罪还好。
2נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה׃
3你们应当谨慎。如果你弟兄得罪你，就劝戒他；他若懊悔，就饶恕他。
3השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃
4如果他一天七次得罪你，又七次回转，对你说：‘我懊悔了！’你总要饶恕他。”
4ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃
5使徒对主说：“请你加添我们的信心。”
5ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה׃
6主说：“如果你们有信心像一粒芥菜种，就是对这棵桑树说：‘拔起根来，栽到海里去！’它也必听从你们。
6ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם׃
7“你们中间谁有仆人去耕地或是放羊，从田里回来，你就对他说：‘快过来坐下吃饭’；
7מי הוא זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן השדה יאמר אליו מהר גשה הנה והסב׃
8而不对他说：‘给我预备晚餐，束起腰来服事我，等我吃喝完了，你才吃喝’呢？
8הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה׃
9仆人作了所吩咐的事，主人还谢谢他吗？
9הגם יתן תודה לעבד על עשתו את אשר צוהו אמרתי לא יתן׃
10你们也是这样，作完一切吩咐你们的事，应该说：‘我们是无用的仆人，我们只作了应分作的。’”
10ככה גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו עבדים אין מועיל בם אנחנו כי רק את המטל עלינו לעשות עשינו׃
11治好十个痲风病人耶稣往耶路撒冷去，经过撒玛利亚和加利利的边境。
11ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃
12他走进一个村庄，有十个痲风病人迎面而来，远远地站着，
12ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃
13大声说：“主耶稣啊，可怜我们吧！”
13וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃
14他看见了，就对他们说：“你们去给祭司检查吧。”他们去的时候就洁净了。
14וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃
15内中有一个人见自己已经好了，就回来大声颂赞 神，
15ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃
16在耶稣脚前把脸伏在地上感谢他。他是一个撒玛利亚人。
16ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃
17耶稣说：“洁净了的不是有十个人吗？那九个在哪里？
17ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם׃
18除了这外族人，再没有一个回来颂赞 神吗？”
18האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃
19耶稣就对他说：“起来，走吧，你的信使你痊愈了。”
19ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃
20 神的国降临的情形（太24:37-41）法利赛人问耶稣：“ 神的国什么时候来到呢？”他回答：“ 神的国来到，是眼睛看不见的。
20וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים׃
21人不能说：‘看哪！在这里’，或说：‘在那里’；因为 神的国就在你们里面。”
21ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא׃
22他又对门徒说：“日子将到，你们渴望看见人子的一个日子，却见不到。
22ויאמר אל התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד מימי בן האדם ולא תראו׃
23有人会对你们说：‘看哪，在那里；看哪，在这里！’你们不要出去，也不要追随他们。
23ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם׃
24电光怎样从天这边一闪，直照到天那边，人子在他的日子也是这样。
24כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו׃
25但他必须先受许多苦，被这个世代弃绝。
25אך בראשונה צריך הוא לסבל הרבה ולהמאס מן הדור הזה׃
26挪亚的时代怎样，人子的时代也是怎样。
26וכאשר היה נח כן יהיה בימי בן האדם׃
27当时人们吃喝嫁娶，直到挪亚进入方舟的那一天，洪水来了，把他们全都灭掉。
27אכלו ושתו נשאו נשים והשיאו נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה ויבא המבול וישחת את כלם׃
28在罗得的时代也是这样，人们吃喝买卖，耕种建造，
28וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה׃
29直到罗得离开所多玛的那一天，火与硫磺从天上降下来，把他们全都灭掉。
29ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם׃
30人子显现的日子也是这样。
30ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם׃
31当那日，人在房顶上，器具在屋里，不要下来拿；在田里的，照样不要回家。
31ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה׃
32应当记着罗得的妻子的教训。
32זכרו את אשת לוט׃
33凡是想保全生命的，必丧掉生命；凡是牺牲生命的，却必保全生命。
33המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה׃
34我告诉你们，当那夜，两个人在一张床上，一个被接去，一个被撇下。
34אני אמר לכם בלילה ההוא שנים יהיו במטה אחת האחד יאסף והאחר יעזב׃
35两个女人一起推磨，一个被接去，一个被撇下。”
35שתים תהיינה טחנות יחד האחת תאסף והאחרת תעזב׃
36（有些抄本有第36节：“两个人在田里，一个被接去，一个撇下来。”）
36שנים יהיו בשדה ונאסף האחד והאחר יעזב׃
37门徒问耶稣：“主啊，这些事会在哪里发生呢？”主说：“尸首在哪里，鹰也会聚集在哪里。”
37ויענו ויאמרו אליו איה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הפגר שם יקבצו הנשרים׃