1被掳之民向 神的哀求我们曾坐在巴比伦的河畔，在那里我们一想起锡安就哭了。
1על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃
2我们把我们的琴挂在那里的柳树上。
2על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃
3因为在那里，掳掠我们的人要我们唱歌，苦待我们的人要我们娱乐他们；他们说：“为我们唱一首锡安歌吧！”
3כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃
4我们怎能在异族之地唱耶和华的歌呢？
4איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃
5耶路撒冷啊！如果我忘记你，情愿我的右手忘记技巧（“忘记技巧”或译：“枯干”）。
5אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃
6如果我不记念你，如果我不高举耶路撒冷超过我最大的喜乐，情愿我的舌头紧贴上膛。
6תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃
7耶和华啊！求你记念以东人在耶路撒冷遭难的日子所行的，他们说：“拆毁它，拆毁它，直拆到根基。”
7זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃
8将要被毁灭的（“将要被毁灭的”有古译本作“毁灭者”）巴比伦城（“城”原文作“女子”）啊！照着你待我们的行为报复你的，那人有福了。
8בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃
9抓住你的婴孩摔在磐石上的，那人有福了。
9אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃