1亚伯拉罕因信称义
1ועתה מה נאמר על אברהם אבינו מה זה השיג לפי הבשר׃
2亚伯拉罕若是因行为称义，就有可夸的，只是不能在 神面前夸口。
2כי אם נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהלה אך לא לפני האלהים׃
3经上怎么样说呢？”亚伯拉罕信 神，这就算为他的义。”
3כי הכתוב מה הוא אמר והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה׃
4作工的得工资，不算是恩典，是他应得的。
4הנה הפעל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב׃
5可是，那不作工而只信那称不敬虔的人为义的 神的，他的信就算为义了。
5אבל לאשר איננו פעל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה׃
6大卫也是这样说，那不靠行为而蒙 神算为义的人是有福的！
6כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלהים יחשב לו צדקה בלא מעשים באמרו׃
7“过犯得蒙赦免，罪恶得到遮盖的人，是有福的；
7אשרי נשוי פשע כסוי חטאה׃
8主不算为有罪的，这人是有福的。”
8אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון׃
9这样看来，那有福的人，是指受割礼的呢，还是指没有受割礼的呢？因为我们说：“亚伯拉罕的信算为他的义。”
9ועתה האשור הזה העל המילה הוא אם גם על הערלה הלא אמרנו כי לאברהם נחשבה אמונתו לצדקה׃
10那么，是怎样算的呢？是在他受割礼以后呢，还是在他受割礼之前呢？不是在他受割礼以后，而是在他受了割礼以前。
10ואין נחשבה לו אם בהיותו מהול או בעודנו ערל הן לא בהיותו מהול כי אם בערלתו׃
11他领受了割礼为记号，作他受割礼之前因信称义的印证，使他作所有没有受割礼而信之人的父，使他们也被算为义；
11ואות המילה קבל לחותם צדקת האמונה אשר היתה לו בערלתו להיות לאב לכל המאמינים והם ערלים למען אף להם תחשב הצדקה׃
12又作受割礼之人的父，就是作那些不仅受割礼，并且照着我们祖宗亚伯拉罕未受割礼时就信的那脚踪而行之人的父。
12ולהיות לאב גם למולים אך לא לאשר הם נמולים לבד כי אם גם הלכים בעקבות האמונה שהיתה לו לאברהם בעודנו בערלתו׃
13 神应许的他必能成就原来 神给亚伯拉罕和他后裔承受世界的应许，并不是因着律法，而是借着因信而来的义。
13כי לא על ידי תורה באה ההבטחה לאברהם ולזרעו להיותו ירש העולם כי אם על ידי צדקת האמונה׃
14如果属于律法的人才能成为后嗣，信就没有作用，应许也就落空了。
14כי אלו לבני התורה הירשה האמונה לריק תהיה וההבטחה בטלה׃
15因为律法带来刑罚，没有律法，就没有违背律法的事。
15כי התורה מביאה קצף כי באשר אין תורה גם אין שם עברה׃
16所以，成为后嗣是因着信，为的是要按着 神的恩典，使给所有后裔的应许坚定不移，不但临到那属于律法的人，也临到那效法亚伯拉罕而信的人。亚伯拉罕在 神面前作我们众人的父，
16על כן מתוך אמונה למען לפי חסד למען תחיה ההבטחה קימת לכל זרעו לא לבני התורה לבדם כי גם לבני אמונת אברהם אשר הוא אב לכלנו׃
17如经上所记：“我已经立了你作万国的父。”他所信的，是叫死人得生命、使无变为有的 神。
17ככתוב כי אב המון גוים נתתיך והוא האמין בהביט אל אל המחיה את המתים והקורא את אשר לא היה כמו הוה׃
18在他没有盼望的时候，仍然怀着盼望去信，因此就成了万国的父，正如 神所说：“你的后裔将要这样众多。”
18באשר אין תקוה קוה ויאמן למען אשר יהיה לאב המון גוים כמו שנאמר כה יהיה זרעך׃
19他快到一百岁的时候，想到自己的身体好像已经死了，撒拉也不能生育，他的信心还是不软弱，
19ולא רפתה אמונתו ולא התבונן אל גופו שכבר נפוג בהיותו כבן מאת שנה ואל בלות רחם שרה׃
20也没有因着不信而疑惑 神的应许，反倒坚信不移，把荣耀归给 神，
20ולא חלק לבו בהבטחת האלהים כחסר האמונה כי אם התחזק באמונתו ויתן כבוד לאלהים׃
21满心相信 神所应许的， 神必能成就。
21וידע בלבב שלם כי את אשר הבטיח גם יכל לעשותו׃
22因此，这就算为他的义。
22על כן גם נחשבה לו לצדקה׃
23“算为他的义”这一句话，不是单为他写的，
23ולא לבד למענו כתובה זאת שנחשבה לו׃
24也是为我们这将来得算为义的人写的，就是为我们这信 神使我们的主耶稣从死人中复活的人写的。
24כי אם גם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את ישוע אדנינו מן המתים׃
25耶稣为我们的过犯被交去处死，为我们的称义而复活。
25אשר נמסר בעבור פשעינו ונעור לבעבור צדקנו׃