¹Follow after charity, and desire spiritual gifts, but rather that ye may prophesy.

¹רדפו אחרי האהבה והתאוו מתנות הרוח וביותר אשר תתנבאו׃

²For he that speaketh in an unknown tongue speaketh not unto men, but unto God: for no man understandeth him; howbeit in the spirit he speaketh mysteries.

²כי המדבר בלשון איננו מדבר לאדם כי אם לאלהים כי אין איש אשר ישמעהו רק ברוח הוא מדבר סודות׃

³But he that prophesieth speaketh unto men to edification, and exhortation, and comfort.

³והמתנבא הוא מדבר לבני אדם לבנותם וליסרם ולנחמם׃

⁴He that speaketh in an unknown tongue edifieth himself; but he that prophesieth edifieth the church.

⁴המדבר בלשון בונה את נפשו והמתנבא בונה את העדה׃

⁵I would that ye all spake with tongues but rather that ye prophesied: for greater is he that prophesieth than he that speaketh with tongues, except he interpret, that the church may receive edifying.

⁵וחפצתי כי תדברו כלכם בלשנות וביותר כי תתנבאו כי גדול המתנבא מן המדבר בלשנות בלתי אם יפרש למען תבנה העדה׃

⁶Now, brethren, if I come unto you speaking with tongues, what shall I profit you, except I shall speak to you either by revelation, or by knowledge, or by prophesying, or by doctrine?

⁶ועתה אחי כי אבוא אליכם ואדבר בלשנות מה אועיל לכם אם לא אדבר אליכם בחזון או בדעת או בנבואה או בהוראה׃

⁷And even things without life giving sound, whether pipe or harp, except they give a distinction in the sounds, how shall it be known what is piped or harped?

⁷הלא גם הכלים הדוממים הנתנים קול הן חליל הן כנור אם לא ישמיעו קלות אשר תוכל האזן להבחין איכה יודע מה יזמר ומה ינגן׃

⁸For if the trumpet give an uncertain sound, who shall prepare himself to the battle?

⁸גם השופר אם יתן את קולו בלתי ברור מי יחלץ למלחמה׃

⁹So likewise ye, except ye utter by the tongue words easy to be understood, how shall it be known what is spoken? for ye shall speak into the air.

⁹כן גם אתם אם לא תוציאו בלשונכם דבור מפרש איכה יודע האמור הלא תהיו כמדברים לרוח׃

¹⁰There are, it may be, so many kinds of voices in the world, and none of them is without signification.

¹⁰הן כמה מיני לשנות יש בעולם ואין אחת מהן בלי קול׃

¹¹Therefore if I know not the meaning of the voice, I shall be unto him that speaketh a barbarian, and he that speaketh shall be a barbarian unto me.

¹¹לכן אם אינני ידע פשר הקול אהיה נכרי בעיני המדבר והמדבר יהיה נכרי בעיני׃

¹²Even so ye, forasmuch as ye are zealous of spiritual gifts, seek that ye may excel to the edifying of the church.

¹²כן גם אתם בהיותכם מתאוים לכחות רוחניות בקשו להעדיף במה שיבנה את העדה׃

¹³Wherefore let him that speaketh in an unknown tongue pray that he may interpret.

¹³על כן יתפלל המדבר בלשון וגם יפרשנה׃

¹⁴For if I pray in an unknown tongue, my spirit prayeth, but my understanding is unfruitful.

¹⁴כי אם אתפלל בלשון רוחי מתפלל ושכלי איננו עשה פרי׃

¹⁵What is it then? I will pray with the spirit, and I will pray with the understanding also: I will sing with the spirit, and I will sing with the understanding also.

¹⁵ועתה מה לעשות אתפללה ברוחי ואתפללה גם בשכלי אזמרה ברוחי ואזמרה גם בשכלי׃

¹⁶Else when thou shalt bless with the spirit, how shall he that occupieth the room of the unlearned say Amen at thy giving of thanks, seeing he understandeth not what thou sayest?

¹⁶כי אם תברך ברוח איך יענה העמד נמצב ההדיוט אמן על הודיתך באשר לא ידע מה אתה אמר׃

¹⁷For thou verily givest thanks well, but the other is not edified.

¹⁷הן אתה תיטיב להודות אבל רעך לא יבנה׃

¹⁸I thank my God, I speak with tongues more than ye all:

¹⁸אודה לאלהי כי יותר מכלכם אני מדבר בלשנות׃

¹⁹Yet in the church I had rather speak five words with my understanding, that by my voice I might teach others also, than ten thousand words in an unknown tongue.

¹⁹אכן בקהל אבחר לדבר חמש מלין בשכלי למען הורת גם את האחרים מלדבר רבבות מלין בלשון׃

²⁰Brethren, be not children in understanding: howbeit in malice be ye children, but in understanding be men.

²⁰אחי אל תהיו ילדים בבינה רק לרע היו עללים ובבינה היו שלמים׃

²¹In the law it is written, With men of other tongues and other lips will I speak unto this people; and yet for all that will they not hear me, saith the Lord.

²¹הן כתוב בתורה כי בלעגי שפה ובלשון אחרת אדבר אל העם הזה וגם בזאת לא אבו שמע לי אמר יהוה׃

²²Wherefore tongues are for a sign, not to them that believe, but to them that believe not: but prophesying serveth not for them that believe not, but for them which believe.

²²לכן הלשנות לא למאמינים הנה לאות כי אם לאשר אינם מאמינים אבל הנבואה איננה לאשר אינם מאמינים כי אם למאמינים׃

²³If therefore the whole church be come together into one place, and all speak with tongues, and there come in those that are unlearned, or unbelievers, will they not say that ye are mad?

²³והנה אם תקהל כל העדה יחד וכלם ידברו בלשנות ויבואו הדיוטים או אשר אינם מאמינים הלא יאמרו כי משגעים אתם׃

²⁴But if all prophesy, and there come in one that believeth not, or one unlearned, he is convinced of all, he is judged of all:

²⁴אבל אם יתנבאו כלם ובא איש לא מאמין או הדיוט אז יוכח על ידי כלם וידון על ידי כלם׃

²⁵And thus are the secrets of his heart made manifest; and so falling down on his face he will worship God, and report that God is in you of a truth.

²⁵ובכן יגלו תעלמות לבבו ויפל על פניו וישתחוה לאלהים ויודה בקול כי באמת האלהים בקרבכם׃

²⁶How is it then, brethren? when ye come together, every one of you hath a psalm, hath a doctrine, hath a tongue, hath a revelation, hath an interpretation. Let all things be done unto edifying.

²⁶ועתה מה לעשות אחי בהקהלכם יחד כל אחד ואחד מכם יש לו מזמור יש לו הוראה יש לו לשון יש לו חזון יש לו באור אך יעשה הכל להבנות׃

²⁷If any man speak in an unknown tongue, let it be by two, or at the most by three, and that by course; and let one interpret.

²⁷כי ידבר איש בלשון ידברו נא שנים שנים או על היותר שלשה וזה אחר זה ואחד יפרש׃

²⁸But if there be no interpreter, let him keep silence in the church; and let him speak to himself, and to God.

²⁸ואם אין מפרש אז ידם בקהל וידבר לנפשו ולאלהים׃

²⁹Let the prophets speak two or three, and let the other judge.

²⁹והנביאים הם ידברו שנים או שלשה והאחרים יבחנו׃

³⁰If any thing be revealed to another that sitteth by, let the first hold his peace.

³⁰וכי נגלה חזון לאחר הישב שם אז ידם הראשון׃

³¹For ye may all prophesy one by one, that all may learn, and all may be comforted.

³¹כי תוכלו להתנבא כלכם זה אחר זה למען ילמדו כלם וכלם יזהרו׃

³²And the spirits of the prophets are subject to the prophets.

³²ורוחות הנביאים תחת ידי הנביאים המה׃

³³For God is not the author of confusion, but of peace, as in all churches of the saints.

³³כי לא אלהי מבוכה האלהים כי אם אלהי השלום כאשר בכל קהלות הקדשים׃

³⁴Let your women keep silence in the churches: for it is not permitted unto them to speak; but they are commanded to be under obedience as also saith the law.

³⁴נשיכם בכנסיות תשתקנה כי לא נתנה להן רשות לדבר כי אם להכנע כאשר גם אמרה התורה׃

³⁵And if they will learn any thing, let them ask their husbands at home: for it is a shame for women to speak in the church.

³⁵ואם חפצן ללמד דבר תשאלנה את בעליהן בבית כי חרפה היא לנשים לדבר בקהל׃

³⁶What? came the word of God out from you? or came it unto you only?

³⁶או המכם יצא דבר אלהים אם אליכם לבדכם הגיע׃

³⁷If any man think himself to be a prophet, or spiritual, let him acknowledge that the things that I write unto you are the commandments of the Lord.

³⁷כי יתברך איש בלבבו להיות נביא או איש הרוח בין יבין את אשר אני כתב לכם כי מצות האדון הנה׃

³⁸But if any man be ignorant, let him be ignorant.

³⁸ומי אשר לא ידע אל ידע׃

³⁹Wherefore, brethren, covet to prophesy, and forbid not to speak with tongues.

³⁹לכן אחי השתדלו להתנבא ואל תכלאו מלדבר בלשנות׃

⁴⁰Let all things be done decently and in order.

⁴⁰הכל יעשה כהגן וכשורה׃