¹Wherefore laying aside all malice, and all guile, and hypocrisies, and envies, all evil speakings,

¹ועתה הסירו מכם כל רשע וכל מרמה וחנפה וקנאה וכל לשון רע׃

²As newborn babes, desire the sincere milk of the word, that ye may grow thereby:

²וכעללים אשר מקרוב נולדו התאוו לחלב השכלי והזך למען תגדלו בו׃

³If so be ye have tasted that the Lord is gracious.

³אם אמנם טעמתם כי טוב האדון׃

⁴To whom coming, as unto a living stone, disallowed indeed of men, but chosen of God, and precious,

⁴אשר נגשתם אליו אל אבן חיה אשר מאסו בה בני האדם והיא נבחרה ויקרה לאלהים׃

⁵Ye also, as lively stones, are built up a spiritual house, an holy priesthood, to offer up spiritual sacrifices, acceptable to God by Jesus Christ.

⁵ונבניתם גם אתם כאבנים חיות לבית רוחני לכהנת קדש להעלות זבחי רוח לרצון לאלהים בישוע המשיח׃

⁶Wherefore also it is contained in the scripture, Behold, I lay in Sion a chief corner stone, elect, precious: and he that believeth on him shall not be confounded.

⁶וזה הוא שאמר הכתוב הנני יסד בציון אבן פנה אבן בחן ויקרה והמאמין בה לא יבוש׃

⁷Unto you therefore which believe he is precious: but unto them which be disobedient, the stone which the builders disallowed, the same is made the head of the corner,

⁷לכן לכם המאמינים היקר אבל לסוררים האבן אשר מאסו הבונים היתה לראש פנה ולאבן נגף ולצור מכשל׃

⁸And a stone of stumbling, and a rock of offence, even to them which stumble at the word, being disobedient: whereunto also they were appointed.

⁸והם נכשלו יען לא שמעו לדבר ולזאת גם נועדו׃

⁹But ye are a chosen generation, a royal priesthood, an holy nation, a peculiar people; that ye should shew forth the praises of him who hath called you out of darkness into his marvellous light;

⁹ואתם הנכם זרע נבחר ממלכת כהנים וגוי קדוש ועם סגלה למען תספרו תהלות הקורא אתכם מחשך אל אורו הנפלא׃

¹⁰Which in time past were not a people, but are now the people of God: which had not obtained mercy, but now have obtained mercy.

¹⁰אשר לפנים לא עם הייתם ועתה עם אלהים ואשר לפנים לא רחמו ועתה מרחמים׃

¹¹Dearly beloved, I beseech you as strangers and pilgrims, abstain from fleshly lusts, which war against the soul;

¹¹אהובים אזהירכם כגרים ותושבים הנזרו מתאות הבשר המתגרות בנפש׃

¹²Having your conversation honest among the Gentiles: that, whereas they speak against you as evildoers, they may by your good works, which they shall behold, glorify God in the day of visitation.

¹²והיטיבו דרככם בגוים למען יביטו אל מעשיכם הטובים והיה תחת אשר חרפו אתכם כפעלי און יכבדו את האלהים ביום הפקדה׃

¹³Submit yourselves to every ordinance of man for the Lord's sake: whether it be to the king, as supreme;

¹³והכנעו לכל פקדת אדם בגלל האדון אם למלך כראוי לראש׃

¹⁴Or unto governors, as unto them that are sent by him for the punishment of evildoers, and for the praise of them that do well.

¹⁴אם למשלים כראוי לשלוחים מאתו לנקמת פעלי און ולתהלת עשי טוב׃

¹⁵For so is the will of God, that with well doing ye may put to silence the ignorance of foolish men:

¹⁵כי כן הוא חפץ אלהים אשר בעשותכם הטוב תסכרו את פי אולת האנשים אשר אין בם דעת׃

¹⁶As free, and not using your liberty for a cloke of maliciousness, but as the servants of God.

¹⁶כחפשים ולא כאלו היתה לכם החפשה למכסה הרעה כי אם כעבדי אלהים׃

¹⁷Honour all men. Love the brotherhood. Fear God. Honour the king.

¹⁷נהגו כבוד בכל איש אהבו את האחים יראו את אלהים כבדו את המלך׃

¹⁸Servants, be subject to your masters with all fear; not only to the good and gentle, but also to the froward.

¹⁸העבדים הכנעו לפני אדניכם בכל יראה לא לפני הטובים והענוים לבד כי אם גם לפני העקשים׃

¹⁹For this is thankworthy, if a man for conscience toward God endure grief, suffering wrongfully.

¹⁹כי חסד הוא לאיש אם ישבע ממררים ויענה חנם למען דעת האלהים׃

²⁰For what glory is it, if, when ye be buffeted for your faults, ye shall take it patiently? but if, when ye do well, and suffer for it, ye take it patiently, this is acceptable with God.

²⁰כי אם חטא תחטאו וסבלתם מכות אגרוף מה תתהללו אך אם תענו וסבלתם בעשותכם הטוב חסד הוא מלפני אלהים׃

²¹For even hereunto were ye called: because Christ also suffered for us, leaving us an example, that ye should follow his steps:

²¹כי לזאת נקראתם כי גם המשיח ענה בעבורכם והשאיר לכם מופת ללכת בעקבותיו׃

²²Who did no sin, neither was guile found in his mouth:

²²אשר חטא לא עשה ולא מרמה בפיו׃

²³Who, when he was reviled, reviled not again; when he suffered, he threatened not; but committed himself to him that judgeth righteously:

²³אשר שמע חרפתו ולא השיב נענה ולא גער כי אם מסר דינו לשפט צדק ואת חטאתנו הוא נשא בגויתו על העץ׃

²⁴Who his own self bare our sins in his own body on the tree, that we, being dead to sins, should live unto righteousness: by whose stripes ye were healed.

²⁴למען נחיה לצדקה מאחר שנפטרנו מן החטאים׃

²⁵For ye were as sheep going astray; but are now returned unto the Shepherd and Bishop of your souls.

²⁵אשר בחברתו נרפא לכם כי הייתם כצאן אבדות ועתה שבתם אל הרעה פקיד נפשתיכם׃