¹Likewise, ye wives, be in subjection to your own husbands; that, if any obey not the word, they also may without the word be won by the conversation of the wives;

¹וכן אתן הנשים הכנענה לפני בעליכן למען גם אם יש אשר אינם שמעים לדבר יקנו באין אמר ודברים על ידי מעשי הנשים׃

²While they behold your chaste conversation coupled with fear.

²בראותם כי תצנענה לכת ביראה׃

³Whose adorning let it not be that outward adorning of plaiting the hair, and of wearing of gold, or of putting on of apparel;

³ופארכן אל יהי מבחוץ במחלפות שער ועדי זהב ולבישת מחלצים׃

⁴But let it be the hidden man of the heart, in that which is not corruptible, even the ornament of a meek and quiet spirit, which is in the sight of God of great price.

⁴כי אם האדם הצפון פנימה ברוח ענוה והשקט אשר לא יכלה ויקר הוא בעיני אלהים׃

⁵For after this manner in the old time the holy women also, who trusted in God, adorned themselves, being in subjection unto their own husbands:

⁵כי כן התקשטו לפנים גם הנשים הקדשות המיחלות לאלהים בהכנען לפני בעליהן׃

⁶Even as Sara obeyed Abraham, calling him lord: whose daughters ye are, as long as ye do well, and are not afraid with any amazement.

⁶כשרה אשר שמעה בקול אברהם ותקרא לו אדון אשר אתן הייתן לה לבנות בעשותכן הטוב ולא תיראנה מפחד׃

⁷Likewise, ye husbands, dwell with them according to knowledge, giving honour unto the wife, as unto the weaker vessel, and as being heirs together of the grace of life; that your prayers be not hindered.

⁷וכן אתם האנשים שבו עמהן בתבונה כי כלי רפה האשה ותנו לה כבוד כי גם להן יש חלק בנחלת מתנת החיים פן תכלאו מתפלותיכם׃

⁸Finally, be ye all of one mind, having compassion one of another, love as brethren, be pitiful, be courteous:

⁸וסוף דבר היו כלכם לב אחד בעלי חמלה אהבי האחים רחמנים ומתקבלים על הבריות׃

⁹Not rendering evil for evil, or railing for railing: but contrariwise blessing; knowing that ye are thereunto called, that ye should inherit a blessing.

⁹אל תשלמו רעה תחת רעה או חרפה תחת חרפה כי אם תברכו מדעתכם כי לזאת נקראתם למען תירשו את הברכה׃

¹⁰For he that will love life, and see good days, let him refrain his tongue from evil, and his lips that they speak no guile:

¹⁰כי האיש החפץ חיים אהב ימים לראות טוב יצר לשונו מרע ושפתיו מדבר מרמה׃

¹¹Let him eschew evil, and do good; let him seek peace, and ensue it.

¹¹יסור מרע ויעשה טוב יבשק שלום וירדפהו׃

¹²For the eyes of the Lord are over the righteous, and his ears are open unto their prayers: but the face of the Lord is against them that do evil.

¹²כי עיני יהוה אל צדיקים ואזניו אל שועתם ופני יהוה בעשי רע׃

¹³And who is he that will harm you, if ye be followers of that which is good?

¹³ומי ירע לכם אם תקנאו לעשות הטוב׃

¹⁴But and if ye suffer for righteousness' sake, happy are ye: and be not afraid of their terror, neither be troubled;

¹⁴אבל אשריכם גם אם תענו למען הצדקה אך מוראם לא תיראו ולא תעריצו׃

¹⁵But sanctify the Lord God in your hearts: and be ready always to give an answer to every man that asketh you a reason of the hope that is in you with meekness and fear:

¹⁵את יהוה אלהים אתו תקדישו בלבבכם והיו נכנים תמיד להשיב דבר בענוה וביראה לכל שאל אתכם חשבון התוחלת אשר בקרבכם׃

¹⁶Having a good conscience; that, whereas they speak evil of you, as of evildoers, they may be ashamed that falsely accuse your good conversation in Christ.

¹⁶רוח שלמה תהי לכם למען יבשו המנאצים דרככם הטובה במשיח בהלשינם אתכם כפעלי און׃

¹⁷For it is better, if the will of God be so, that ye suffer for well doing, than for evil doing.

¹⁷כי טוב לכם אם חפץ אלהים הוא אשר תענו בעשותכם הטוב משתענו בעשותכם רע׃

¹⁸For Christ also hath once suffered for sins, the just for the unjust, that he might bring us to God, being put to death in the flesh, but quickened by the Spirit:

¹⁸כי גם המשיח ענה פעם אחת על חטאתינו הצדיק בעד הרשעים לקרב אתנו אל האלהים הומת לפי הבשר ויחי ברוח׃

¹⁹By which also he went and preached unto the spirits in prison;

¹⁹אשר בו הלך ויקרא גם לרוחות אשר במשמר׃

²⁰Which sometime were disobedient, when once the longsuffering of God waited in the days of Noah, while the ark was a preparing, wherein few, that is, eight souls were saved by water.

²⁰אשר לפנים לא האמינו כאשר חכה אלהים בארך אפו בימי נח בהעשות התבה אשר נמלטו אליה מעטים והם שמנה נפשות במים׃

²¹The like figure whereunto even baptism doth also now save us (not the putting away of the filth of the flesh, but the answer of a good conscience toward God,) by the resurrection of Jesus Christ:

²¹וזה הוא אות הטבילה אשר כעת תושיע גם אתנו לא בהסיר טנוף הבשר כי אם בשאל לנו מאת אלהים רוח שלמה על ידי הקמת ישוע המשיח׃

²²Who is gone into heaven, and is on the right hand of God; angels and authorities and powers being made subject unto him.

²²אשר הוא לימין אלהים אחרי אשר עבר השמימה ויכנעו לפניו המלאכים והרשיות והגבורות׃