¹There was a certain man in Caesarea called Cornelius, a centurion of the band called the Italian band,

¹ואיש היה בקסרין ושמו קרניליוס שר מאה מן הגדוד הנקרא האיטלקי׃

²A devout man, and one that feared God with all his house, which gave much alms to the people, and prayed to God alway.

²והוא חסיד וירא אלהים עם כל בני ביתו ועשה צדקות הרבה לעם ומתפלל תמיד לאלהים׃

³He saw in a vision evidently about the ninth hour of the day an angel of God coming in to him, and saying unto him, Cornelius.

³ומחזה נראה אליו כשעה התשיעית ליום וירא מלאך אלהים בא אליו פנימה ואמר קרניליוס׃

⁴And when he looked on him, he was afraid, and said, What is it, Lord? And he said unto him, Thy prayers and thine alms are come up for a memorial before God.

⁴ויבט אליו ויירא ויאמר מה זה אדני ויאמר אליו תפלותיך וצדקותיך עלו לזכרון לפני האלהים׃

⁵And now send men to Joppa, and call for one Simon, whose surname is Peter:

⁵ועתה שלח לך אנשים אל יפו והבא אליך את שמעון המכנה פטרוס׃

⁶He lodgeth with one Simon a tanner, whose house is by the sea side: he shall tell thee what thou oughtest to do.

⁶הוא מתגורר עם בורסי אחד שמעון שמו אשר ביתו על יד הים הוא יאמר לך את אשר עליך לעשות׃

⁷And when the angel which spake unto Cornelius was departed, he called two of his household servants, and a devout soldier of them that waited on him continually;

⁷וילך לו המלאך הדבר אל קרניליוס ויקרא אל שנים מעבדי ביתו ואל איש מלחמה אחד ירא אלהים מן העמדים תמיד לפניו לשרתו׃

⁸And when he had declared all these things unto them, he sent them to Joppa.

⁸ויספר להם את כל הדברים וישלחם אל יפו׃

⁹On the morrow, as they went on their journey, and drew nigh unto the city, Peter went up upon the housetop to pray about the sixth hour:

⁹ויהי ממחרת והמה הלכים בדרך וקרבים לעיר ויעל פטרוס על הגג להתפלל כשעה הששית׃

¹⁰And he became very hungry, and would have eaten: but while they made ready, he fell into a trance,

¹⁰והוא רעב ויתאו לטעם לחם ובהכינם לו נפלה תרדמה עליו׃

¹¹And saw heaven opened, and a certain vessel descending upon him, as it had been a great sheet knit at the four corners, and let down to the earth:

¹¹וירא את השמים נפתחים והנה כלי ירד אליו כדמות מטפחת בד גדולה ויורד בארבע כנפותיו על הארץ׃

¹²Wherein were all manner of fourfooted beasts of the earth, and wild beasts, and creeping things, and fowls of the air.

¹²ובתוכו מכל בהמת הארץ וחיה ורמש ועוף השמים׃

¹³And there came a voice to him, Rise, Peter; kill, and eat.

¹³ויהי קול אליו לאמר קום פטרוס זבח ואכל׃

¹⁴But Peter said, Not so, Lord; for I have never eaten any thing that is common or unclean.

¹⁴ויאמר פטרוס חלילה לי אדני כי מעולם לא אכלתי כל פגול וטמא׃

¹⁵And the voice spake unto him again the second time, What God hath cleansed, that call not thou common.

¹⁵ויהי עוד קול אליו פעם שנית לאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו׃

¹⁶This was done thrice: and the vessel was received up again into heaven.

¹⁶וכן היה שלש פעמים והכלי שב והעלה השמימה׃

¹⁷Now while Peter doubted in himself what this vision which he had seen should mean, behold, the men which were sent from Cornelius had made enquiry for Simon's house, and stood before the gate,

¹⁷ויהי בהתפעם רוח פטרוס על המראה אשר ראה והנה האנשים השלוחים מאת קרניליוס שאלו לבית שמעון ויעמדו על הפתח׃

¹⁸And called, and asked whether Simon, which was surnamed Peter, were lodged there.

¹⁸ויקראו וידרשו היש מתגורר שם שמעון המכנה פטרוס׃

¹⁹While Peter thought on the vision, the Spirit said unto him, Behold, three men seek thee.

¹⁹ופטרוס עודנו חשב עם לבבו על המראה והרוח אמר אליו הנה שלשה אנשים מבקשים אותך׃

²⁰Arise therefore, and get thee down, and go with them, doubting nothing: for I have sent them.

²⁰לכן קום רד ולכה נא אתם ואל תתמהמה כי אנכי שלחתים׃

²¹Then Peter went down to the men which were sent unto him from Cornelius; and said, Behold, I am he whom ye seek: what is the cause wherefore ye are come?

²¹וירד פטרוס אל האנשים הנשלחים אליו מאת קרניליוס ויאמר אנכי האיש אשר אתם מבקשים למה זה באתם הנה׃

²²And they said, Cornelius the centurion, a just man, and one that feareth God, and of good report among all the nation of the Jews, was warned from God by an holy angel to send for thee into his house, and to hear words of thee.

²²ויאמרו קרניליוס שר מאה איש צדיק וירא אלהים ולו שם טוב בכל עם היהודים צוה על פי מלאך קדוש לקרא לך אל ביתו ולשמע דברים מפיך׃

²³Then called he them in, and lodged them. And on the morrow Peter went away with them, and certain brethren from Joppa accompanied him.

²³ויקרא אתם אליו ויאספם הביתה ויהי ממחרת ויצא פטרוס אתם ומקצת האחים אשר ביפו הלכו עמו׃

²⁴And the morrow after they entered into Caesarea. And Cornelius waited for them, and he had called together his kinsmen and near friends.

²⁴ולמחרתו באו אל קסרין וקרניליוס מחכה להם ועמו בני משפחתו וקרוביו ומידעיו הנקהלים אליו׃

²⁵And as Peter was coming in, Cornelius met him, and fell down at his feet, and worshipped him.

²⁵ויהי כבוא פטרוס ויצא קרניליוס לקראתו ויפל לרגליו וישתחו׃

²⁶But Peter took him up, saying, Stand up; I myself also am a man.

²⁶ויקם אותו פטרוס ויאמר קום כי גם אני אנוש אנכי׃

²⁷And as he talked with him, he went in, and found many that were come together.

²⁷וידבר אתו ויבא הביתה וימצא רבים נאספים שמה׃

²⁸And he said unto them, Ye know how that it is an unlawful thing for a man that is a Jew to keep company, or come unto one of another nation; but God hath shewed me that I should not call any man common or unclean.

²⁸ויאמר אליהם אתם ידעתם כי אסור הוא לאיש יהודי להלות ולקרב אל נכרי ואתי הורה אלהים לבלתי אמר חל או טמא על כל אדם׃

²⁹Therefore came I unto you without gainsaying, as soon as I was sent for: I ask therefore for what intent ye have sent for me?

²⁹ובעבור זאת כאשר נקראתי לא נמנעתי מהלך ועתה אשאלכם מדוע קראתם לי׃

³⁰And Cornelius said, Four days ago I was fasting until this hour; and at the ninth hour I prayed in my house, and, behold, a man stood before me in bright clothing,

³⁰ויאמר קרניליוס זה ארבעה ימים הייתי צם עד השעה הזאת ובשעה התשיעית התפללתי בתוך ביתי והנה איש נצב לפני בלבוש זהר׃

³¹And said, Cornelius, thy prayer is heard, and thine alms are had in remembrance in the sight of God.

³¹ויאמר קרניליוס נשמעה תפלתך וצדקותיך היו לזכרון לפני האלהים׃

³²Send therefore to Joppa, and call hither Simon, whose surname is Peter; he is lodged in the house of one Simon a tanner by the sea side: who, when he cometh, shall speak unto thee.

³²ועתה שלח אל יפו וקרא אליך את שמעון המכנה פטרוס מתגורר הוא בבית שמעון הבורסי על הים אשר בבואו ידבר לך׃

³³Immediately therefore I sent to thee; and thou hast well done that thou art come. Now therefore are we all here present before God, to hear all things that are commanded thee of God.

³³ואמהר ואשלח אליך ואתה היטבת לעשות אשר באת אלי והננו כלנו פה לפני האלהים לשמע את כל אשר צוית מאת יהוה׃

³⁴Then Peter opened his mouth, and said, Of a truth I perceive that God is no respecter of persons:

³⁴ויפתח פטרוס את פיו ויאמר עתה ידעתי באמת כי האלהים איננו נשא פנים׃

³⁵But in every nation he that feareth him, and worketh righteousness, is accepted with him.

³⁵כי אם בכל עם ועם הירא אותו ועשה צדק רצוי הוא לפניו׃

³⁶The word which God sent unto the children of Israel, preaching peace by Jesus Christ: (he is Lord of all:)

³⁶וישלח את דברו לבני ישראל ויבשר את השלום על ידי ישוע המשיח והוא אדון הכל׃

³⁷That word, I say, ye know, which was published throughout all Judaea, and began from Galilee, after the baptism which John preached;

³⁷אתם ידעתם את הדבר הנעשה בכל יהודה החל מן הגליל אחרי הטבילה אשר קרא אותה יוחנן׃

³⁸How God anointed Jesus of Nazareth with the Holy Ghost and with power: who went about doing good, and healing all that were oppressed of the devil; for God was with him.

³⁸את אשר משח האלהים את ישוע הנצרי ברוח הקדש ובגבורה ויעבר בארץ עשה חסד ורפא את כל הנכבשים תחת יד השטן כי האלהים היה עמו׃

³⁹And we are witnesses of all things which he did both in the land of the Jews, and in Jerusalem; whom they slew and hanged on a tree:

³⁹ואנחנו עדים על כל אשר עשה בארץ היהודים ובירושלים ואשר הרגהו בהוקיעם אתו על העץ׃

⁴⁰Him God raised up the third day, and shewed him openly;

⁴⁰אותו הקים האלהים ביום השלישי ויתנהו להראות בגלוי׃

⁴¹Not to all the people, but unto witnesses chosen before God, even to us, who did eat and drink with him after he rose from the dead.

⁴¹לא לכל העם כי אם לנו העדים אשר האלהים בחר בהם מראש אשר אכלנו ושתינו אתו אחרי קומו מן המתים׃

⁴²And he commanded us to preach unto the people, and to testify that it is he which was ordained of God to be the Judge of quick and dead.

⁴²ויצו אתנו להשמיע לעם ולהעיד כי אתו שם האלהים לשופט החיים והמתים׃

⁴³To him give all the prophets witness, that through his name whosoever believeth in him shall receive remission of sins.

⁴³ועליו כל הנביאים מעידים כי יקבלו סליחת החטאים בשמו כל המאמינים בו׃

⁴⁴While Peter yet spake these words, the Holy Ghost fell on all them which heard the word.

⁴⁴עוד פטרוס מדבר הדברים האלה ורוח הקדש צלחה על כל השמעים את הדבר׃

⁴⁵And they of the circumcision which believed were astonished, as many as came with Peter, because that on the Gentiles also was poured out the gift of the Holy Ghost.

⁴⁵והמאמינים בני המילה אשר באו את פטרוס השתוממו כי מתנת רוח הקדש נשפכה גם על הגוים׃

⁴⁶For they heard them speak with tongues, and magnify God. Then answered Peter,

⁴⁶כי שמעו אתם ממללים בלשנות ומגדלים את האלהים׃

⁴⁷Can any man forbid water, that these should not be baptized, which have received the Holy Ghost as well as we?

⁴⁷ויען פטרוס ויאמר היוכל איש למנע את המים מטבל את אלה אשר קבלו את רוח הקדש גם הם כמנו׃

⁴⁸And he commanded them to be baptized in the name of the Lord. Then prayed they him to tarry certain days.

⁴⁸ויצו לטבל אתם בשם האדון ויבקשו ממנו לשבת אתם ימים אחדים׃