1And the apostles and brethren that were in Judaea heard that the Gentiles had also received the word of God.
1וישמעו השליחים והאחים אשר ביהודה כי קבלו גם הגוים את דבר האלהים׃
2And when Peter was come up to Jerusalem, they that were of the circumcision contended with him,
2ויהי כאשר עלה פטרוס ירושלים ויריבו עמו בני המילה לאמר׃
3Saying, Thou wentest in to men uncircumcised, and didst eat with them.
3אל אנשים אשר להם ערלה באת ותאכל אתם לחם׃
4But Peter rehearsed the matter from the beginning, and expounded it by order unto them, saying,
4ויחל פטרוס ויספר להם את כל אשר קרהו לאמר׃
5I was in the city of Joppa praying: and in a trance I saw a vision, A certain vessel descend, as it had been a great sheet, let down from heaven by four corners; and it came even to me:
5מתפלל הייתי בעיר יפו וארדם וארא מראה והנה כלי כדמות מטפחת בד גדולה יורד מן השמים ותורד בארבע כנפותיה ותבא עדי׃
6Upon the which when I had fastened mine eyes, I considered, and saw fourfooted beasts of the earth, and wild beasts, and creeping things, and fowls of the air.
6והסתכלתי בה ואבין וארא את בהמת הארץ ואת החיה ורמש האדמה ועוף השמים׃
7And I heard a voice saying unto me, Arise, Peter; slay and eat.
7ואשמע גם קול האמר אלי קום פטרוס זבח ואכל׃
8But I said, Not so, Lord: for nothing common or unclean hath at any time entered into my mouth.
8ואמר חלילה לי אדני כי כל פגול וטמא לא בא בפי מעולם׃
9But the voice answered me again from heaven, What God hath cleansed, that call not thou common.
9ויענני הקול שנית מן השמים ויאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו׃
10And this was done three times: and all were drawn up again into heaven.
10וכן היה שלש פעמים והכל שב והעלה השמימה׃
11And, behold, immediately there were three men already come unto the house where I was, sent from Caesarea unto me.
11והנה כרגע שלשה אנשים עמדים על פתח הבית אשר אנכי שם והמה שלוחים אלי מקסרין׃
12And the Spirit bade me go with them, nothing doubting. Moreover these six brethren accompanied me, and we entered into the man's house:
12ויאמר אלי הרוח ללכת אתם ולבלתי התמהמה וילכו אתי גם ששת האחים האלה ונבוא אל בית האיש׃
13And he shewed us how he had seen an angel in his house, which stood and said unto him, Send men to Joppa, and call for Simon, whose surname is Peter;
13ויגד לנו את אשר ראה המלאך נצב בביתו ואמר אליו שלח אל יפו אנשים וקרא אליך את שמעון המכנה פטרוס׃
14Who shall tell thee words, whereby thou and all thy house shall be saved.
14והוא ידבר אליך דברים אשר תושע בהם אתה וכל ביתך׃
15And as I began to speak, the Holy Ghost fell on them, as on us at the beginning.
15וכאשר החלותי לדבר צלחה עליהם רוח הקדש כאשר צלחה עלינו בתחלה׃
16Then remembered I the word of the Lord, how that he said, John indeed baptized with water; but ye shall be baptized with the Holy Ghost.
16ואזכר את דבר האדון אשר אמר יוחנן הטביל במים ואתם תטבלו ברוח הקדש׃
17Forasmuch then as God gave them the like gift as he did unto us, who believed on the Lord Jesus Christ; what was I, that I could withstand God?
17ועתה אם מתנה אחת נתן האלהים להם ולנו המאמינים באדון ישוע המשיח מי אנכי כי אעצר לאלהים׃
18When they heard these things, they held their peace, and glorified God, saying, Then hath God also to the Gentiles granted repentance unto life.
18ויהי כשמעם זאת ויחרישו ויהללו את האלהים ויאמרו אכן גם לגוים נתן האלהים התשובה לחיים׃
19Now they which were scattered abroad upon the persecution that arose about Stephen travelled as far as Phenice, and Cyprus, and Antioch, preaching the word to none but unto the Jews only.
19והנפוצים מפני הצרה אשר היתה על אודת אסטפנוס הלכו ובאו עד פינוקיא וקפרוס ואנטיוכיא ולא דברו את הדבר כי אם אל היהודים לבדם׃
20And some of them were men of Cyprus and Cyrene, which, when they were come to Antioch, spake unto the Grecians, preaching the LORD Jesus.
20ויהי בתוכם אנשי קפרוס וקוריני אשר באו אל אנטיוכיא וידברו גם אל היונים ויבשרו אתם את האדון ישוע׃
21And the hand of the Lord was with them: and a great number believed, and turned unto the Lord.
21ותהי עמהם יד יהוה ומספר רב האמינו וישובו אל האדון׃
22Then tidings of these things came unto the ears of the church which was in Jerusalem: and they sent forth Barnabas, that he should go as far as Antioch.
22וישמע הדבר באזני הקהלה אשר בירושלים וישלחו את בר נבא אל אנטיוכיא׃
23Who, when he came, and had seen the grace of God, was glad, and exhorted them all, that with purpose of heart they would cleave unto the Lord.
23ויבא שמה וישמח כראתו את חסד האלהים ויזהר את כלם לדבקה באדון בלב נכון׃
24For he was a good man, and full of the Holy Ghost and of faith: and much people was added unto the Lord.
24כי איש טוב היה ומלא רוח הקדש ואמונה ויאספו לאדון עם רב׃
25Then departed Barnabas to Tarsus, for to seek Saul:
25וילך בר נבא משם אל טרסוס לבקש את שאול וימצא אתו ויביאהו אל אנטיוכיא׃
26And when he had found him, he brought him unto Antioch. And it came to pass, that a whole year they assembled themselves with the church, and taught much people. And the disciples were called Christians first in Antioch.
26ויהיו ישבים יחד בקהלה שנה תמימה ומלמדים עם רב אז הוחל באנטיוכיא לקרא את התלמידים בשם משיחיים׃
27And in these days came prophets from Jerusalem unto Antioch.
27ויהי בימים ההם ויבאו נביאים מירושלים אל אנטיוכיא׃
28And there stood up one of them named Agabus, and signified by the Spirit that there should be great dearth throughout all the world: which came to pass in the days of Claudius Caesar.
28ויקם אחד מהם ושמו אגבוס ויגד על פי הרוח כי רעב גדול יבוא על כל ישבי תבל ויהי כן בימי קלודיוס׃
29Then the disciples, every man according to his ability, determined to send relief unto the brethren which dwelt in Judaea:
29ויועצו התלמידים לשלח איש איש מאשר תשיג ידו לעזרת האחים הישבים ביהודה׃
30Which also they did, and sent it to the elders by the hands of Barnabas and Saul.
30וכן גם עשו וישלחו אל הזקנים על ידי בר נבא ושאול׃