¹And when they were escaped, then they knew that the island was called Melita.

¹וכאשר נמלטנו נודע לנו כי שם האי מליטי׃

²And the barbarous people shewed us no little kindness: for they kindled a fire, and received us every one, because of the present rain, and because of the cold.

²והנכרים לא המעיטו חסדם עמנו כי בערו אש ויאספו את כלנו אליהם מפני הגשם היורד ומפני הקר׃

³And when Paul had gathered a bundle of sticks, and laid them on the fire, there came a viper out of the heat, and fastened on his hand.

³ופולוס אסף לו ערמת קצים וישם על המוקד ומן החם יצא אפעה ויאחז בידו׃

⁴And when the barbarians saw the venomous beast hang on his hand, they said among themselves, No doubt this man is a murderer, whom, though he hath escaped the sea, yet vengeance suffereth not to live.

⁴ויראו הנכרים את החיה תלויה על ידו ויאמרו איש אל רעהו אכן רצח האיש הזה אשר הנקמה לא הניחה לו לחיות אף כי נמלט מן הים׃

⁵And he shook off the beast into the fire, and felt no harm.

⁵והוא נער את החיה מעל ידו אל תוך האש ולא הרעה לו מאומה׃

⁶Howbeit they looked when he should have swollen, or fallen down dead suddenly: but after they had looked a great while, and saw no harm come to him, they changed their minds, and said that he was a god.

⁶והם הוחילו אשר יצבה גופו או אשר יפל מת פתאם ויחילו עד בוש והנה לא קרהו כל אסון ויהפך לבם ויאמרו כי אלהים הוא׃

⁷In the same quarters were possessions of the chief man of the island, whose name was Publius; who received us, and lodged us three days courteously.

⁷ובסביבו המקום ההוא היו שדות אשר לראש אנשי האי ושמו פובליוס הוא הביא אתנו לביתו ויכלכל אתנו בטובו שלשת ימים׃

⁸And it came to pass, that the father of Publius lay sick of a fever and of a bloody flux: to whom Paul entered in, and prayed, and laid his hands on him, and healed him.

⁸ואבי פובליוס מוטל למשכב בקדחת ובמחלה המעים ויבא אליו פולוס ויתפלל וישם עליו את ידיו וירפאהו׃

⁹So when this was done, others also, which had diseases in the island, came, and were healed:

⁹ואחרי המעשה הזה באו גם החלים האחרים אשר באי וירפאו׃

¹⁰Who also honoured us with many honours; and when we departed, they laded us with such things as were necessary.

¹⁰ויכבדנו כבוד גדול ובלכתנו משם ספקו לנו די צרכנו׃

¹¹And after three months we departed in a ship of Alexandria, which had wintered in the isle, whose sign was Castor and Pollux.

¹¹ואחרי שלשת חדשים עברנו משם באניה אלכסנדרית אשר ישבה באי בימי הסתו ואות דגלה התאומים׃

¹²And landing at Syracuse, we tarried there three days.

¹²ונבא אל סרקוסא ונשב שם שלשת ימים׃

¹³And from thence we fetched a compass, and came to Rhegium: and after one day the south wind blew, and we came the next day to Puteoli:

¹³משם סבנו ונבא אל רגיון ובנשב רוח דרומית ביום המחרת באנו ביום השני אל פוטיולי׃

¹⁴Where we found brethren, and were desired to tarry with them seven days: and so we went toward Rome.

¹⁴ושם מצאנו אחים ויבקשו ממנו לשבת אתם שבעת ימים ובכן הלכנו אל רומי׃

¹⁵And from thence, when the brethren heard of us, they came to meet us as far as Appii forum, and The three taverns: whom when Paul saw, he thanked God, and took courage.

¹⁵וישמעו האחים את בואנו ויצאו משם לקראתנו עד לשוק אפיוס ועד לשלשת החניות וירא אתם פולוס ויודה לאלהים ויתחזק׃

¹⁶And when we came to Rome, the centurion delivered the prisoners to the captain of the guard: but Paul was suffered to dwell by himself with a soldier that kept him.

¹⁶ואחר באנו אל רומי העביר שר המאה את האסירים אל שר הצבא ולפולוס הניחו לשבת לבדו עם איש הצבא השמר אותו׃

¹⁷And it came to pass, that after three days Paul called the chief of the Jews together: and when they were come together, he said unto them, Men and brethren, though I have committed nothing against the people, or customs of our fathers, yet was I delivered prisoner from Jerusalem into the hands of the Romans.

¹⁷ויהי אחרי שלשת ימים ויקרא פולוס אליו את ראשי היהודים ויקהלו אליו ויאמר אליהם אנשים אחים אף כי לא מעלתי מעל בעמנו ובחקות אבותינו אסרוני בירושלים וימסרוני לידי הרומיים׃

¹⁸Who, when they had examined me, would have let me go, because there was no cause of death in me.

¹⁸והם אחרי חקרם אתי אמרו לפטרני כי לא נמצא בי משפט מות׃

¹⁹But when the Jews spake against it, I was constrained to appeal unto Caesar; not that I had ought to accuse my nation of.

¹⁹והיהודים קמו בי ואאנס לקרא את הקיסר לדיני אך אין נפשי לשטון את עמי בדבר׃

²⁰For this cause therefore have I called for you, to see you, and to speak with you: because that for the hope of Israel I am bound with this chain.

²⁰ובעבור זאת קראתי לכם לראותכם ולדבר עמכם כי בגלל תקות ישראל אסור אני בכבל הזה׃

²¹And they said unto him, We neither received letters out of Judaea concerning thee, neither any of the brethren that came shewed or spake any harm of thee.

²¹ויאמרו אליו לא קבלנו על אדותיך אגרות מארץ יהודה ולא בא הנה אחד מן האחים אשר הגיד או דבר עליך דבר רע׃

²²But we desire to hear of thee what thou thinkest: for as concerning this sect, we know that every where it is spoken against.

²²אמנם חפצים אנחנו לשמע את אשר בלבבך כי נודע לנו אשר בכל מקום יריבו אל הכת הזאת׃

²³And when they had appointed him a day, there came many to him into his lodging; to whom he expounded and testified the kingdom of God, persuading them concerning Jesus, both out of the law of Moses, and out of the prophets, from morning till evening.

²³וישימו לו יום מועד ויבאו אליו רבים אל מלונו ויעד בהם ויבאר את מלכות אלהים ויוכח להם עניני ישוע מתורת משה ומן הנביאים מבקר עד ערב׃

²⁴And some believed the things which were spoken, and some believed not.

²⁴ויש אשר שמעו אל דבריו ויש אשר לא האמינו׃

²⁵And when they agreed not among themselves, they departed, after that Paul had spoken one word, Well spake the Holy Ghost by Esaias the prophet unto our fathers,

²⁵ויחלקו בדעתם ויסורו ללכת לדרכם בדבר פולוס הדבר האחד הזה היטב דבר רוח הקדש לאבותינו בפי ישעיהו הנביא לאמר׃

²⁶Saying, Go unto this people, and say, Hearing ye shall hear, and shall not understand; and seeing ye shall see, and not perceive:

²⁶לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃

²⁷For the heart of this people is waxed gross, and their ears are dull of hearing, and their eyes have they closed; lest they should see with their eyes, and hear with their ears, and understand with their heart, and should be converted, and I should heal them.

²⁷כי שמן לב העם הזה ואזניו כבדו ואת עיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפאתיו׃

²⁸Be it known therefore unto you, that the salvation of God is sent unto the Gentiles, and that they will hear it.

²⁸לכן דעו כי לגוים נשלחה תשועת אלהים והמה ישמעו׃

²⁹And when he had said these words, the Jews departed, and had great reasoning among themselves.

²⁹ויהי בדברו זאת הלכו מאתו היהודים ויתוכחו הרבה איש עם רעהו׃

³⁰And Paul dwelt two whole years in his own hired house, and received all that came in unto him,

³⁰ופולוס ישב שנתים ימים בביתו אשר שכר לו ויקבל את כל הבאים אליו׃

³¹Preaching the kingdom of God, and teaching those things which concern the Lord Jesus Christ, with all confidence, no man forbidding him.

³¹ויקרא את מלכות האלהים וילמד את דרכי ישוע המשיח אדנינו בכל בטחון לבו ואין מנע׃