¹Paul, a servant of Jesus Christ, called to be an apostle, separated unto the gospel of God,

¹פולוס עבד ישוע המשיח מקרא להיות שליח ונבדל לבשורת אלהים׃

²(Which he had promised afore by his prophets in the holy scriptures,)

²אשר הבטיחה מלפנים ביד נביאיו בכתבי הקדש׃

³Concerning his Son Jesus Christ our Lord, which was made of the seed of David according to the flesh;

³על דבר בנו הנולד מזרע דוד לפי הבשר׃

⁴And declared to be the Son of God with power, according to the spirit of holiness, by the resurrection from the dead:

⁴אשר הוכן לבן האלהים בגבורה לפי רוח הקדשה בתחיתו מבין המתים הוא ישוע המשיח אדנינו׃

⁵By whom we have received grace and apostleship, for obedience to the faith among all nations, for his name:

⁵אשר בידו קבלנו חן ושליחות להקים משמעת האמונה בכל הגוים למען שמו׃

⁶Among whom are ye also the called of Jesus Christ:

⁶אשר בתוכם הנכם גם אתם קרואי ישוע המשיח׃

⁷To all that be in Rome, beloved of God, called to be saints: Grace to you and peace from God our Father, and the Lord Jesus Christ.

⁷לכל אשר ברומי ידידי אלהים וקרואים להיות קדושים חסד ושלום לכם מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃

⁸First, I thank my God through Jesus Christ for you all, that your faith is spoken of throughout the whole world.

⁸בראשונה אודה לאלהי בישוע המשיח על כלכם אשר ספר אמונתכם בכל העולם׃

⁹For God is my witness, whom I serve with my spirit in the gospel of his Son, that without ceasing I make mention of you always in my prayers;

⁹כי האלהים אשר אני עבד אתו ברוחי בבשורת בנו לעד לי כי תמיד אני מזכיר אתכם׃

¹⁰Making request, if by any means now at length I might have a prosperous journey by the will of God to come unto you.

¹⁰בהעתירי בתפלותי בכל עת למען אשר רק הפעם אצליח ברצון אלהים לבוא אליכם׃

¹¹For I long to see you, that I may impart unto you some spiritual gift, to the end ye may be established;

¹¹כי נכסף נכספתי לראותכם ולחלק לכם אי זו מתת רוח למען תתחזקי׃

¹²That is, that I may be comforted together with you by the mutual faith both of you and me.

¹²והוא להתנחם עמכם זה בזה באמונה אשר לכם וגם לי׃

¹³Now I would not have you ignorant, brethren, that oftentimes I purposed to come unto you, (but was let hitherto,) that I might have some fruit among you also, even as among other Gentiles.

¹³ולא אכחד מכם אחי כי פעמים רבות שמתי על לבי לבוא אליכם אך נמנע ממני עד הנה למען אמצא פרי גם בכם כמו ביתר הגוים׃

¹⁴I am debtor both to the Greeks, and to the Barbarians; both to the wise, and to the unwise.

¹⁴מחיב אנכי ליונים וגם ללעזים לחכמים וגם לפתאים׃

¹⁵So, as much as in me is, I am ready to preach the gospel to you that are at Rome also.

¹⁵לכן נדבני לבי להשמיע את הבשורה גם אתכם אשר ברומי׃

¹⁶For I am not ashamed of the gospel of Christ: for it is the power of God unto salvation to every one that believeth; to the Jew first, and also to the Greek.

¹⁶כי אינני בוש מבשורת המשיח באשר גבורת אלהים היא לתשועת כל המאמין ליהודי בראשונה וכן גם ליוני׃

¹⁷For therein is the righteousness of God revealed from faith to faith: as it is written, The just shall live by faith.

¹⁷כי תגלה בה צדקת אלהים מאמונה אל אמונה ככתוב וצדיק באמונתו יחיה׃

¹⁸For the wrath of God is revealed from heaven against all ungodliness and unrighteousness of men, who hold the truth in unrighteousness;

¹⁸כי נגלה חרון אלהים מן השמים על כל רשעת בני אדם ועולתם אשר יעצרו את האמת בעולה׃

¹⁹Because that which may be known of God is manifest in them; for God hath shewed it unto them.

¹⁹יען אשר דעת האלהים גלויה בקרבם כי האלהים הודיעם אותה׃

²⁰For the invisible things of him from the creation of the world are clearly seen, being understood by the things that are made, even his eternal power and Godhead; so that they are without excuse:

²⁰כי מהותו הנעלמה היא כחו הנצחי ואלהותו מעת נברא העולם תודע במעשים ותראה לבלתי היות להם להתנצל׃

²¹Because that, when they knew God, they glorified him not as God, neither were thankful; but became vain in their imaginations, and their foolish heart was darkened.

²¹יען בדעתם את האלהים לא כבדהו כאלהים וגם לא הודו לו כי אם הלכו אחרי ההבל במועצותיהם ויחשך לבם הנבער׃

²²Professing themselves to be wise, they became fools,

²²ובאמרם חכמים אנחנו היו לכסילים׃

²³And changed the glory of the uncorruptible God into an image made like to corruptible man, and to birds, and fourfooted beasts, and creeping things.

²³וימירו את כבוד האלהים אשר איננו נפסד בדמות צלם אדם הנפסד צלם כל עוף והולך על ארבע ורמש האדמה׃

²⁴Wherefore God also gave them up to uncleanness through the lusts of their own hearts, to dishonour their own bodies between themselves:

²⁴על כן גם נתנם האלהים לטמאה בתאות לבם לנבל גויותיהם איש את רעהו׃

²⁵Who changed the truth of God into a lie, and worshipped and served the creature more than the Creator, who is blessed for ever. Amen.

²⁵אשר המירו אמת האלהים בכזב ויכבדו ויעבדו את הבריה תחת בראה המברך לעולמים אמן׃

²⁶For this cause God gave them up unto vile affections: for even their women did change the natural use into that which is against nature:

²⁶בעבור זאת נתנם האלהים לתאות בושה כי נשיהם החליפו את התשמיש כדרכן בשלא כדרכן׃

²⁷And likewise also the men, leaving the natural use of the woman, burned in their lust one toward another; men with men working that which is unseemly, and receiving in themselves that recompence of their error which was meet.

²⁷וכן גם הזכרים עזבו את תשמיש האשה כדרכה ויחמו זה בזה בתשוקתם ויעשו תועבה זכר עם זכר ויקחו שכר משובתם הראוי להם בעצם גופם׃

²⁸And even as they did not like to retain God in their knowledge, God gave them over to a reprobate mind, to do those things which are not convenient;

²⁸וכאשר מאסו להשיג האלהים בדעת נתנם האלהים בידי דעה נמאסה לעשות את אשר לא יתכן׃

²⁹Being filled with all unrighteousness, fornication, wickedness, covetousness, maliciousness; full of envy, murder, debate, deceit, malignity; whisperers,

²⁹וירב בקרבם כל חמס זנות ורשע בצע ואון וימלאו קנאה ורצח ומריבה ומרמה ותהפכות׃

³⁰Backbiters, haters of God, despiteful, proud, boasters, inventors of evil things, disobedient to parents,

³⁰הלכי רכיל ומלשינים שנאי אלהים וגאים וזדים והוללים וחשבי און ואינם שמעים בקול אבותם׃

³¹Without understanding, covenantbreakers, without natural affection, implacable, unmerciful:

³¹נבערים מדעת ובגדים אכזרים נטרי שנאה ולא רחמנים׃

³²Who knowing the judgment of God, that they which commit such things are worthy of death, not only do the same, but have pleasure in them that do them.

³²יודעים המה את משפט אלהים כי עשי אלה בני מות הם ולא לבד שיעשו את אלה כי גם רצתה נפשם בעשיהם׃