¹Therefore thou art inexcusable, O man, whosoever thou art that judgest: for wherein thou judgest another, thou condemnest thyself; for thou that judgest doest the same things.

¹לכן אין לך התנצלות אתה בן אדם הדן תהיה מי שתהיה כי במה שתדין את חברך תחיב את נפשך באשר אתה הדן תעשה כמעשהו׃

²But we are sure that the judgment of God is according to truth against them which commit such things.

²וידענו כי משפט אלהים כפי האמת על עשי אלה׃

³And thinkest thou this, O man, that judgest them which do such things, and doest the same, that thou shalt escape the judgment of God?

³ואתה בן אדם הדן את אשר פעלו כאלה ועשית כמעשיהם התחשב להמלט ממשפט האלהים׃

⁴Or despisest thou the riches of his goodness and forbearance and longsuffering; not knowing that the goodness of God leadeth thee to repentance?

⁴או התבוז לעתרת טובו ולחמלתו ולארך רוחו ולא תתבונן כי טובת האלהים תדריך אתך לתשובה׃

⁵But after thy hardness and impenitent heart treasurest up unto thyself wrath against the day of wrath and revelation of the righteous judgment of God;

⁵ובקשי לבבך הממאן לשוב תצבר לך עברה אל יום עברת האלהים ועת הגלות צדקת משפטו׃

⁶Who will render to every man according to his deeds:

⁶אשר ישלם לאיש כמעשהו׃

⁷To them who by patient continuance in well doing seek for glory and honour and immortality, eternal life:

⁷למתמידים בעשות הטוב ומבקשים את הכבוד וההדר ואת אשר איננו עבד יתן את חיי העולמים׃

⁸But unto them that are contentious, and do not obey the truth, but obey unrighteousness, indignation and wrath,

⁸ועל בני המרי ואשר לא ישמעו לאמת כי אם לעולה שמעו חרון אף וחמה׃

⁹Tribulation and anguish, upon every soul of man that doeth evil, of the Jew first, and also of the Gentile;

⁹צרה ומצוקה על כל נפש אדם עשה הרע על היהודי בראשונה וכן גם על היוני׃

¹⁰But glory, honour, and peace, to every man that worketh good, to the Jew first, and also to the Gentile:

¹⁰וכבוד והדר ושלום לכל עשה הטוב ליהודי בראשונה וכן גם ליוני׃

¹¹For there is no respect of persons with God.

¹¹כי אין משא פנים עם האלהים׃

¹²For as many as have sinned without law shall also perish without law: and as many as have sinned in the law shall be judged by the law;

¹²כי כל אלה אשר חטאו בלי תורה גם בבלי תורה יאבדו ואשר חטאו בתורה גם על פי התורה ישפטו׃

¹³(For not the hearers of the law are just before God, but the doers of the law shall be justified.

¹³כי לא שמעי התורה צדיקים לפני האלהים כי אם עשי התורה הם יצדקו׃

¹⁴For when the Gentiles, which have not the law, do by nature the things contained in the law, these, having not the law, are a law unto themselves:

¹⁴כי הגוים אשר אין להם תורה בעשותם כדברי התורה מאליהם גם באין תורה הם תורה לנפשם׃

¹⁵Which shew the work of the law written in their hearts, their conscience also bearing witness, and their thoughts the mean while accusing or else excusing one another;)

¹⁵בהראותם מעשה התורה כתוב על לבם ודעתם מעידה בהם ומחשבותם בקרבם מחיבות זאת את זאת או גם מזכות׃

¹⁶In the day when God shall judge the secrets of men by Jesus Christ according to my gospel.

¹⁶ביום אשר ישפט האלהים את כל תעלמות בני האדם ביד ישוע המשיח כפי בשורתי׃

¹⁷Behold, thou art called a Jew, and restest in the law, and makest thy boast of God,

¹⁷הן אתה נקרא בשם יהודי ונשענת על התורה והתהללת באלהים׃

¹⁸And knowest his will, and approvest the things that are more excellent, being instructed out of the law;

¹⁸וידעת הראוי ובהיותך מלמד בתורה תבין בין טוב לרע׃

¹⁹And art confident that thou thyself art a guide of the blind, a light of them which are in darkness,

¹⁹ובטחת בנפשך להיות מוליך העורים ואור להלכים בחשך׃

²⁰An instructor of the foolish, a teacher of babes, which hast the form of knowledge and of the truth in the law.

²⁰מיסר לחסרי לב ומורה הפתאים ויש לך צורת המדע והאמת בתורה׃

²¹Thou therefore which teachest another, teachest thou not thyself? thou that preachest a man should not steal, dost thou steal?

²¹ואתה אשר תורה אחרים את נפשך לא תורה אמרת לא תגנב והנך גנב׃

²²Thou that sayest a man should not commit adultery, dost thou commit adultery? thou that abhorrest idols, dost thou commit sacrilege?

²²אמרת לא תנאף ואתה נאף תשקץ את האלילים ואתה גזל את הקדש׃

²³Thou that makest thy boast of the law, through breaking the law dishonourest thou God?

²³תתהלל בתורה ותנבל את האלהים בעברך את התורה׃

²⁴For the name of God is blasphemed among the Gentiles through you, as it is written.

²⁴כי שם האלהים בגללכם מחלל בגוים כאשר כתוב׃

²⁵For circumcision verily profiteth, if thou keep the law: but if thou be a breaker of the law, thy circumcision is made uncircumcision.

²⁵הן המילה מועילה אם תשמר את התורה אבל אם עבר אתה את התורה אז מילתך היתה לך לערלה׃

²⁶Therefore if the uncircumcision keep the righteousness of the law, shall not his uncircumcision be counted for circumcision?

²⁶לכן אם ישמר הערל את משפטי התורה הלא תחשב לו ערלתו למילה׃

²⁷And shall not uncircumcision which is by nature, if it fulfil the law, judge thee, who by the letter and circumcision dost transgress the law?

²⁷והערל מלדה המקים את התורה הלא הוא ידין אתך אשר יש לך הכתב והמילה ועברת את התורה׃

²⁸For he is not a Jew, which is one outwardly; neither is that circumcision, which is outward in the flesh:

²⁸כי לא הנראה מחוץ הוא היהודי ולא הנראה מחוץ בבשר היא המילה׃

²⁹But he is a Jew, which is one inwardly; and circumcision is that of the heart, in the spirit, and not in the letter; whose praise is not of men, but of God.

²⁹כי אם אשר בפנים הוא יהודי ומילה היא אשר בלב כפי הרוח ולא כפי הכתב אשר לא מבני אדם תהלתו כי אם מאת האלהים׃