¹The words of the Preacher, the son of David, king in Jerusalem.

¹דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם׃

²Vanity of vanities, saith the Preacher, vanity of vanities; all is vanity.

²הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל׃

³What profit hath a man of all his labour which he taketh under the sun?

³מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש׃

⁴One generation passeth away, and another generation cometh: but the earth abideth for ever.

⁴דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת׃

⁵The sun also ariseth, and the sun goeth down, and hasteth to his place where he arose.

⁵וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח הוא שם׃

⁶The wind goeth toward the south, and turneth about unto the north; it whirleth about continually, and the wind returneth again according to his circuits.

⁶הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח׃

⁷All the rivers run into the sea; yet the sea is not full; unto the place from whence the rivers come, thither they return again.

⁷כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים שם הם שבים ללכת׃

⁸All things are full of labour; man cannot utter it: the eye is not satisfied with seeing, nor the ear filled with hearing.

⁸כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע׃

⁹The thing that hath been, it is that which shall be; and that which is done is that which shall be done: and there is no new thing under the sun.

⁹מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש׃

¹⁰Is there any thing whereof it may be said, See, this is new? it hath been already of old time, which was before us.

¹⁰יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו׃

¹¹There is no remembrance of former things; neither shall there be any remembrance of things that are to come with those that shall come after.

¹¹אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה׃

¹²I the Preacher was king over Israel in Jerusalem.

¹²אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלם׃

¹³And I gave my heart to seek and search out by wisdom concerning all things that are done under heaven: this sore travail hath God given to the sons of man to be exercised therewith.

¹³ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃

¹⁴I have seen all the works that are done under the sun; and, behold, all is vanity and vexation of spirit.

¹⁴ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח׃

¹⁵That which is crooked cannot be made straight: and that which is wanting cannot be numbered.

¹⁵מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות׃

¹⁶I communed with mine own heart, saying, Lo, I am come to great estate, and have gotten more wisdom than all they that have been before me in Jerusalem: yea, my heart had great experience of wisdom and knowledge.

¹⁶דברתי אני עם לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת׃

¹⁷And I gave my heart to know wisdom, and to know madness and folly: I perceived that this also is vexation of spirit.

¹⁷ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח׃

¹⁸For in much wisdom is much grief: and he that increaseth knowledge increaseth sorrow.

¹⁸כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב׃