¹Thou shalt not raise a false report: put not thine hand with the wicked to be an unrighteous witness.

¹לא תשא שמע שוא אל תשת ידך עם רשע להית עד חמס׃

²Thou shalt not follow a multitude to do evil; neither shalt thou speak in a cause to decline after many to wrest judgment:

²לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטת אחרי רבים להטת׃

³Neither shalt thou countenance a poor man in his cause.

³ודל לא תהדר בריבו׃

⁴If thou meet thine enemy's ox or his ass going astray, thou shalt surely bring it back to him again.

⁴כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו׃

⁵If thou see the ass of him that hateth thee lying under his burden, and wouldest forbear to help him, thou shalt surely help with him.

⁵כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו׃

⁶Thou shalt not wrest the judgment of thy poor in his cause.

⁶לא תטה משפט אבינך בריבו׃

⁷Keep thee far from a false matter; and the innocent and righteous slay thou not: for I will not justify the wicked.

⁷מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרג כי לא אצדיק רשע׃

⁸And thou shalt take no gift: for the gift blindeth the wise, and perverteth the words of the righteous.

⁸ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים׃

⁹Also thou shalt not oppress a stranger: for ye know the heart of a stranger, seeing ye were strangers in the land of Egypt.

⁹וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים׃

¹⁰And six years thou shalt sow thy land, and shalt gather in the fruits thereof:

¹⁰ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה׃

¹¹But the seventh year thou shalt let it rest and lie still; that the poor of thy people may eat: and what they leave the beasts of the field shall eat. In like manner thou shalt deal with thy vineyard, and with thy oliveyard.

¹¹והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן תעשה לכרמך לזיתך׃

¹²Six days thou shalt do thy work, and on the seventh day thou shalt rest: that thine ox and thine ass may rest, and the son of thy handmaid, and the stranger, may be refreshed.

¹²ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך והגר׃

¹³And in all things that I have said unto you be circumspect: and make no mention of the name of other gods, neither let it be heard out of thy mouth.

¹³ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך׃

¹⁴Three times thou shalt keep a feast unto me in the year.

¹⁴שלש רגלים תחג לי בשנה׃

¹⁵Thou shalt keep the feast of unleavened bread: (thou shalt eat unleavened bread seven days, as I commanded thee, in the time appointed of the month Abib; for in it thou camest out from Egypt: and none shall appear before me empty:)

¹⁵את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם׃

¹⁶And the feast of harvest, the firstfruits of thy labors, which thou hast sown in the field: and the feast of ingathering, which is in the end of the year, when thou hast gathered in thy labors out of the field.

¹⁶וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה׃

¹⁷Three items in the year all thy males shall appear before the LORD God.

¹⁷שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדן יהוה׃

¹⁸Thou shalt not offer the blood of my sacrifice with leavened bread; neither shall the fat of my sacrifice remain until the morning.

¹⁸לא תזבח על חמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי עד בקר׃

¹⁹The first of the firstfruits of thy land thou shalt bring into the house of the LORD thy God. Thou shalt not seethe a kid in his mother's milk.

¹⁹ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו׃

²⁰Behold, I send an Angel before thee, to keep thee in the way, and to bring thee into the place which I have prepared.

²⁰הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכנתי׃

²¹Beware of him, and obey his voice, provoke him not; for he will not pardon your transgressions: for my name is in him.

²¹השמר מפניו ושמע בקלו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו׃

²²But if thou shalt indeed obey his voice, and do all that I speak; then I will be an enemy unto thine enemies, and an adversary unto thine adversaries.

²²כי אם שמע תשמע בקלו ועשית כל אשר אדבר ואיבתי את איביך וצרתי את צרריך׃

²³For mine Angel shall go before thee, and bring thee in unto the Amorites, and the Hittites, and the Perizzites, and the Canaanites, the Hivites, and the Jebusites: and I will cut them off.

²³כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל האמרי והחתי והפרזי והכנעני החוי והיבוסי והכחדתיו׃

²⁴Thou shalt not bow down to their gods, nor serve them, nor do after their works: but thou shalt utterly overthrow them, and quite break down their images.

²⁴לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם׃

²⁵And ye shall serve the LORD your God, and he shall bless thy bread, and thy water; and I will take sickness away from the midst of thee.

²⁵ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך׃

²⁶There shall nothing cast their young, nor be barren, in thy land: the number of thy days I will fulfil.

²⁶לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא׃

²⁷I will send my fear before thee, and will destroy all the people to whom thou shalt come, and I will make all thine enemies turn their backs unto thee.

²⁷את אימתי אשלח לפניך והמתי את כל העם אשר תבא בהם ונתתי את כל איביך אליך ערף׃

²⁸And I will send hornets before thee, which shall drive out the Hivite, the Canaanite, and the Hittite, from before thee.

²⁸ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החוי את הכנעני ואת החתי מלפניך׃

²⁹I will not drive them out from before thee in one year; lest the land become desolate, and the beast of the field multiply against thee.

²⁹לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה׃

³⁰By little and little I will drive them out from before thee, until thou be increased, and inherit the land.

³⁰מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ׃

³¹And I will set thy bounds from the Red sea even unto the sea of the Philistines, and from the desert unto the river: for I will deliver the inhabitants of the land into your hand; and thou shalt drive them out before thee.

³¹ושתי את גבלך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך׃

³²Thou shalt make no covenant with them, nor with their gods.

³²לא תכרת להם ולאלהיהם ברית׃

³³They shall not dwell in thy land, lest they make thee sin against me: for if thou serve their gods, it will surely be a snare unto thee.

³³לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי כי תעבד את אלהיהם כי יהיה לך למוקש׃