1Therefore we ought to give the more earnest heed to the things which we have heard, lest at any time we should let them slip.
1לכן אנחנו חיבים ביותר להכין לבבנו אל אשר שמענו פן ילוז ויאבד ממנו׃
2For if the word spoken by angels was stedfast, and every transgression and disobedience received a just recompence of reward;
2כי אם הדבר הנאמר על ידי המלאכים היה קים וכל פשע ומרי נשא את ענשו כמשפט׃
3How shall we escape, if we neglect so great salvation; which at the first began to be spoken by the Lord, and was confirmed unto us by them that heard him;
3איך נמלט אנחנו אם לא נשים לב לתשועה גדולה אשר כזאת הנאמרה מתחלה בפי האדון ותקים לנו על ידי שמעיה׃
4God also bearing them witness, both with signs and wonders, and with divers miracles, and gifts of the Holy Ghost, according to his own will?
4וגם אלהים העיד עליה באתות ובמופתים ובגבורות שנות ובהאציל מרוח קדשו כרצונו׃
5For unto the angels hath he not put in subjection the world to come, whereof we speak.
5כי לא תחת יד המלאכים שת את העולם הבא אשר אנחנו מדברים עליו׃
6But one in a certain place testified, saying, What is man, that thou art mindful of him? or the son of man that thou visitest him?
6כי אם כאשר העיד האמר במקום אחד מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו׃
7Thou madest him a little lower than the angels; thou crownedst him with glory and honour, and didst set him over the works of thy hands:
7ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו ותמשילהו במעשי ידיך׃
8Thou hast put all things in subjection under his feet. For in that he put all in subjection under him, he left nothing that is not put under him. But now we see not yet all things put under him.
8כל שתה תחת רגליו הנה באשר שת כל תחתיו לא השאיר דבר שלא שת תחתיו ועתה זה לא ראינו עדין כי כל הושת תחתיו׃
9But we see Jesus, who was made a little lower than the angels for the suffering of death, crowned with glory and honour; that he by the grace of God should taste death for every man.
9אבל ישוע המחסר מעט ממלאכים אותו ראינו מעטר בכבוד והדר מפני ענותו עד מות למען אשר יטעם בחסד אלהים את המות בעד כלם׃
10For it became him, for whom are all things, and by whom are all things, in bringing many sons unto glory, to make the captain of their salvation perfect through sufferings.
10כי נאה היה לו אשר הכל למענו והכל על ידו בהנחתו בנים רבים לכבוד להשלים בענוים את שר ישועתם׃
11For both he that sanctifieth and they who are sanctified are all of one: for which cause he is not ashamed to call them brethren,
11כי גם המקדש גם המקדשים כלם מאחד המה ועל כן לא בוש מקרא להם אחים׃
12Saying, I will declare thy name unto my brethren, in the midst of the church will I sing praise unto thee.
12באמרו אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך׃
13And again, I will put my trust in him. And again, Behold I and the children which God hath given me.
13ועוד וקויתי לו ועוד הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יהוה׃
14Forasmuch then as the children are partakers of flesh and blood, he also himself likewise took part of the same; that through death he might destroy him that had the power of death, that is, the devil;
14ויען כי הילדים כלם יחדו בשר ודם אף הוא לבש בשר ודם כמוהם למען אשר יבטל על ידי המות את אשר לו ממשלת המות הוא השטן׃
15And deliver them who through fear of death were all their lifetime subject to bondage.
15ולהתיר את אלה אשר מאימת המות היו נתנים לעבדות כל ימי חייהם׃
16For verily he took not on him the nature of angels; but he took on him the seed of Abraham.
16כי אמנם לא במלאכים החזיק כי אם בזרע אברהם החזיק׃
17Wherefore in all things it behoved him to be made like unto his brethren, that he might be a merciful and faithful high priest in things pertaining to God, to make reconciliation for the sins of the people.
17על כן היה עליו להדמות לאחיו בכל דבר למען אשר יהיה כהן גדול רחמן ונאמן בעניני אלהים לכפר על חטאת העם׃
18For in that he himself hath suffered being tempted, he is able to succour them that are tempted.
18כי באשר הוא בעצמו ענה ונתנסה יכל לעזר את המנסים׃