¹God, who at sundry times and in divers manners spake in time past unto the fathers by the prophets,

¹האלהים אשר דבר מקדם פעמים רבות ובפנים שנים אל אבתינו ביד הנביאים דבר אלינו באחרית הימים האלה ביד בנו׃

²Hath in these last days spoken unto us by his Son, whom he hath appointed heir of all things, by whom also he made the worlds;

²אשר נתנו ליורש כל וגם עשה בידו את העולמות׃

³Who being the brightness of his glory, and the express image of his person, and upholding all things by the word of his power, when he had by himself purged our sins, sat down on the right hand of the Majesty on high:

³והוא זהר כבודו וצלם ישותו ונושא כל בדבר גבורתו ואחרי עשתו בנפשו טהרת חטאתינו ישב לימין הגדלה במרומים׃

⁴Being made so much better than the angels, as he hath by inheritance obtained a more excellent name than they.

⁴ויגדל מאד מן המלאכים כאשר השם אשר נחלו יקר הוא משלהם׃

⁵For unto which of the angels said he at any time, Thou art my Son, this day have I begotten thee? And again, I will be to him a Father, and he shall be to me a Son?

⁵כי אל מי מן המלאכים אמר מעולם בני אתה אני היום ילדתיך ועוד אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן׃

⁶And again, when he bringeth in the firstbegotten into the world, he saith, And let all the angels of God worship him.

⁶ובהביאו את הבכור שנית לעולם אמר והשתחוו לו כל מלאכים אלהים׃

⁷And of the angels he saith, Who maketh his angels spirits, and his ministers a flame of fire.

⁷הן על המלאכים הוא אמר עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃

⁸But unto the Son he saith, Thy throne, O God, is for ever and ever: a sceptre of righteousness is the sceptre of thy kingdom.

⁸אך על הבן אמר כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותך׃

⁹Thou hast loved righteousness, and hated iniquity; therefore God, even thy God, hath anointed thee with the oil of gladness above thy fellows.

⁹אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך׃

¹⁰And, Thou, Lord, in the beginning hast laid the foundation of the earth; and the heavens are the works of thine hands:

¹⁰ועוד אתה אדני לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃

¹¹They shall perish; but thou remainest; and they all shall wax old as doth a garment;

¹¹המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו׃

¹²And as a vesture shalt thou fold them up, and they shall be changed: but thou art the same, and thy years shall not fail.

¹²כלבוש תחליפם ויחלפו ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃

¹³But to which of the angels said he at any time, Sit on my right hand, until I make thine enemies thy footstool?

¹³ואל מי מן המלאכים אמר מעולם שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃

¹⁴Are they not all ministering spirits, sent forth to minister for them who shall be heirs of salvation?

¹⁴הלא הם כלם רוחות השרת שלוחים לעזרה בעד העתידים לרשת את הישועה׃