¹I AM the man that hath seen affliction by the rod of his wrath.

¹אני הגבר ראה עני בשבט עברתו׃

²He hath led me, and brought me into darkness, but not into light.

²אותי נהג וילך חשך ולא אור׃

³Surely against me is he turned; he turneth his hand against me all the day.

³אך בי ישב יהפך ידו כל היום׃

⁴My flesh and my skin hath he made old; he hath broken my bones.

⁴בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃

⁵He hath builded against me, and compassed me with gall and travail.

⁵בנה עלי ויקף ראש ותלאה׃

⁶He hath set me in dark places, as they that be dead of old.

⁶במחשכים הושיבני כמתי עולם׃

⁷He hath hedged me about, that I cannot get out: he hath made my chain heavy.

⁷גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי׃

⁸Also when I cry and shout, he shutteth out my prayer.

⁸גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי׃

⁹He hath inclosed my ways with hewn stone, he hath made my paths crooked.

⁹גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה׃

¹⁰He was unto me as a bear lying in wait, and as a lion in secret places.

¹⁰דב ארב הוא לי אריה במסתרים׃

¹¹He hath turned aside my ways, and pulled me in pieces: he hath made me desolate.

¹¹דרכי סורר ויפשחני שמני שמם׃

¹²He hath bent his bow, and set me as a mark for the arrow.

¹²דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ׃

¹³He hath caused the arrows of his quiver to enter into my reins.

¹³הביא בכליותי בני אשפתו׃

¹⁴I was a derision to all my people; and their song all the day.

¹⁴הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום׃

¹⁵He hath filled me with bitterness, he hath made me drunken with wormwood.

¹⁵השביעני במרורים הרוני לענה׃

¹⁶He hath also broken my teeth with gravel stones, he hath covered me with ashes.

¹⁶ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר׃

¹⁷And thou hast removed my soul far off from peace: I forgat prosperity.

¹⁷ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה׃

¹⁸And I said, My strength and my hope is perished from the LORD:

¹⁸ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה׃

¹⁹Remembering mine affliction and my misery, the wormwood and the gall.

¹⁹זכר עניי ומרודי לענה וראש׃

²⁰My soul hath them still in remembrance, and is humbled in me.

²⁰זכור תזכור ותשיח עלי נפשי׃

²¹This I recall to my mind, therefore have I hope.

²¹זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל׃

²²It is of the LORD's mercies that we are not consumed, because his compassions fail not.

²²חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו׃

²³They are new every morning: great is thy faithfulness.

²³חדשים לבקרים רבה אמונתך׃

²⁴The LORD is my portion, saith my soul; therefore will I hope in him.

²⁴חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו׃

²⁵The LORD is good unto them that wait for him, to the soul that seeketh him.

²⁵טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו׃

²⁶It is good that a man should both hope and quietly wait for the salvation of the LORD.

²⁶טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה׃

²⁷It is good for a man that he bear the yoke of his youth.

²⁷טוב לגבר כי ישא על בנעוריו׃

²⁸He sitteth alone and keepeth silence, because he hath borne it upon him.

²⁸ישב בדד וידם כי נטל עליו׃

²⁹He putteth his mouth in the dust; if so be there may be hope.

²⁹יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה׃

³⁰He giveth his cheek to him that smiteth him: he is filled full with reproach.

³⁰יתן למכהו לחי ישבע בחרפה׃

³¹For the LORD will not cast off for ever:

³¹כי לא יזנח לעולם אדני׃

³²But though he cause grief, yet will he have compassion according to the multitude of his mercies.

³²כי אם הוגה ורחם כרב חסדו׃

³³For he doth not afflict willingly nor grieve the children of men.

³³כי לא ענה מלבו ויגה בני איש׃

³⁴To crush under his feet all the prisoners of the earth.

³⁴לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ׃

³⁵To turn aside the right of a man before the face of the most High,

³⁵להטות משפט גבר נגד פני עליון׃

³⁶To subvert a man in his cause, the LORD approveth not.

³⁶לעות אדם בריבו אדני לא ראה׃

³⁷Who is he that saith, and it cometh to pass, when the Lord commandeth it not?

³⁷מי זה אמר ותהי אדני לא צוה׃

³⁸Out of the mouth of the most High proceedeth not evil and good?

³⁸מפי עליון לא תצא הרעות והטוב׃

³⁹Wherefore doth a living man complain, a man for the punishment of his sins?

³⁹מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו׃

⁴⁰Let us search and try our ways, and turn again to the LORD.

⁴⁰נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה׃

⁴¹Let us lift up our heart with our hands unto God in the heavens.

⁴¹נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים׃

⁴²We have transgressed and have rebelled: thou hast not pardoned.

⁴²נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת׃

⁴³Thou hast covered with anger, and persecuted us: thou hast slain, thou hast not pitied.

⁴³סכתה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת׃

⁴⁴Thou hast covered thyself with a cloud, that our prayer should not pass through.

⁴⁴סכותה בענן לך מעבור תפלה׃

⁴⁵Thou hast made us as the offscouring and refuse in the midst of the people.

⁴⁵סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים׃

⁴⁶All our enemies have opened their mouths against us.

⁴⁶פצו עלינו פיהם כל איבינו׃

⁴⁷Fear and a snare is come upon us, desolation and destruction.

⁴⁷פחד ופחת היה לנו השאת והשבר׃

⁴⁸Mine eye runneth down with rivers of water for the destruction of the daughter of my people.

⁴⁸פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי׃

⁴⁹Mine eye trickleth down, and ceaseth not, without any intermission.

⁴⁹עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות׃

⁵⁰Till the LORD look down, and behold from heaven.

⁵⁰עד ישקיף וירא יהוה משמים׃

⁵¹Mine eye affecteth mine heart because of all the daughters of my city.

⁵¹עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי׃

⁵²Mine enemies chased me sore, like a bird, without cause.

⁵²צוד צדוני כצפור איבי חנם׃

⁵³They have cut off my life in the dungeon, and cast a stone upon me.

⁵³צמתו בבור חיי וידו אבן בי׃

⁵⁴Waters flowed over mine head; then I said, I am cut off.

⁵⁴צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי׃

⁵⁵I called upon thy name, O LORD, out of the low dungeon.

⁵⁵קראתי שמך יהוה מבור תחתיות׃

⁵⁶Thou hast heard my voice: hide not thine ear at my breathing, at my cry.

⁵⁶קולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי׃

⁵⁷Thou drewest near in the day that I called upon thee: thou saidst, Fear not.

⁵⁷קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא׃

⁵⁸O LORD, thou hast pleaded the causes of my soul; thou hast redeemed my life.

⁵⁸רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי׃

⁵⁹O LORD, thou hast seen my wrong: judge thou my cause.

⁵⁹ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי׃

⁶⁰Thou hast seen all their vengeance and all their imaginations against me.

⁶⁰ראיתה כל נקמתם כל מחשבתם לי׃

⁶¹Thou hast heard their reproach, O LORD, and all their imaginations against me;

⁶¹שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי׃

⁶²The lips of those that rose up against me, and their device against me all the day.

⁶²שפתי קמי והגיונם עלי כל היום׃

⁶³Behold their sitting down, and their rising up; I am their musick.

⁶³שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם׃

⁶⁴Render unto them a recompence, O LORD, according to the work of their hands.

⁶⁴תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם׃

⁶⁵Give them sorrow of heart, thy curse unto them.

⁶⁵תתן להם מגנת לב תאלתך להם׃

⁶⁶Persecute and destroy them in anger from under the heavens of the LORD.

⁶⁶תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה׃