¹How is the gold become dim! how is the most fine gold changed! the stones of the sanctuary are poured out in the top of every street.

¹איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות׃

²The precious sons of Zion, comparable to fine gold, how are they esteemed as earthen pitchers, the work of the hands of the potter!

²בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר׃

³Even the sea monsters draw out the breast, they give suck to their young ones: the daughter of my people is become cruel, like the ostriches in the wilderness.

³גם תנין חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים במדבר׃

⁴The tongue of the sucking child cleaveth to the roof of his mouth for thirst: the young children ask bread, and no man breaketh it unto them.

⁴דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם׃

⁵They that did feed delicately are desolate in the streets: they that were brought up in scarlet embrace dunghills.

⁵האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות׃

⁶For the punishment of the iniquity of the daughter of my people is greater than the punishment of the sin of Sodom, that was overthrown as in a moment, and no hands stayed on her.

⁶ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים׃

⁷Her Nazarites were purer than snow, they were whiter than milk, they were more ruddy in body than rubies, their polishing was of sapphire:

⁷זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם׃

⁸Their visage is blacker than a coal; they are not known in the streets: their skin cleaveth to their bones; it is withered, it is become like a stick.

⁸חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ׃

⁹They that be slain with the sword are better than they that be slain with hunger: for these pine away, stricken through for want of the fruits of the field.

⁹טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי׃

¹⁰The hands of the pitiful women have sodden their own children: they were their meat in the destruction of the daughter of my people.

¹⁰ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי׃

¹¹The LORD hath accomplished his fury; he hath poured out his fierce anger, and hath kindled a fire in Zion, and it hath devoured the foundations thereof.

¹¹כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסודתיה׃

¹²The kings of the earth, and all the inhabitants of the world, would not have believed that the adversary and the enemy should have entered into the gates of Jerusalem.

¹²לא האמינו מלכי ארץ וכל ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם׃

¹³For the sins of her prophets, and the iniquities of her priests, that have shed the blood of the just in the midst of her,

¹³מחטאת נביאיה עונות כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים׃

¹⁴They have wandered as blind men in the streets, they have polluted themselves with blood, so that men could not touch their garments.

¹⁴נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם׃

¹⁵They cried unto them, Depart ye; it is unclean; depart, depart, touch not: when they fled away and wandered, they said among the heathen, They shall no more sojourn there.

¹⁵סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו כי נצו גם נעו אמרו בגוים לא יוסיפו לגור׃

¹⁶The anger of the LORD hath divided them; he will no more regard them: they respected not the persons of the priests, they favoured not the elders.

¹⁶פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים לא חננו׃

¹⁷As for us, our eyes as yet failed for our vain help: in our watching we have watched for a nation that could not save us.

¹⁷עודינה תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע׃

¹⁸They hunt our steps, that we cannot go in our streets: our end is near, our days are fulfilled; for our end is come.

¹⁸צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצינו מלאו ימינו כי בא קצינו׃

¹⁹Our persecutors are swifter than the eagles of the heaven: they pursued us upon the mountains, they laid wait for us in the wilderness.

¹⁹קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו׃

²⁰The breath of our nostrils, the anointed of the LORD, was taken in their pits, of whom we said, Under his shadow we shall live among the heathen.

²⁰רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים׃

²¹Rejoice and be glad, O daughter of Edom, that dwellest in the land of Uz; the cup also shall pass through unto thee: thou shalt be drunken, and shalt make thyself naked.

²¹שישי ושמחי בת אדום יושבתי בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס תשכרי ותתערי׃

²²The punishment of thine iniquity is accomplished, O daughter of Zion; he will no more carry thee away into captivity: he will visit thine iniquity, O daughter of Edom; he will discover thy sins.

²²תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך׃