¹Remember, O LORD, what is come upon us: consider, and behold our reproach.

¹זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו׃

²Our inheritance is turned to strangers, our houses to aliens.

²נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃

³We are orphans and fatherless, our mothers are as widows.

³יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות׃

⁴We have drunken our water for money; our wood is sold unto us.

⁴מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו׃

⁵Our necks are under persecution: we labour, and have no rest.

⁵על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו׃

⁶We have given the hand to the Egyptians, and to the Assyrians, to be satisfied with bread.

⁶מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם׃

⁷Our fathers have sinned, and are not; and we have borne their iniquities.

⁷אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו׃

⁸Servants have ruled over us: there is none that doth deliver us out of their hand.

⁸עבדים משלו בנו פרק אין מידם׃

⁹We gat our bread with the peril of our lives because of the sword of the wilderness.

⁹בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃

¹⁰Our skin was black like an oven because of the terrible famine.

¹⁰עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב׃

¹¹They ravished the women in Zion, and the maids in the cities of Judah.

¹¹נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה׃

¹²Princes are hanged up by their hand: the faces of elders were not honoured.

¹²שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו׃

¹³They took the young men to grind, and the children fell under the wood.

¹³בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו׃

¹⁴The elders have ceased from the gate, the young men from their musick.

¹⁴זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם׃

¹⁵The joy of our heart is ceased; our dance is turned into mourning.

¹⁵שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו׃

¹⁶The crown is fallen from our head: woe unto us, that we have sinned!

¹⁶נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו׃

¹⁷For this our heart is faint; for these things our eyes are dim.

¹⁷על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו׃

¹⁸Because of the mountain of Zion, which is desolate, the foxes walk upon it.

¹⁸על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו׃

¹⁹Thou, O LORD, remainest for ever; thy throne from generation to generation.

¹⁹אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור׃

²⁰Wherefore dost thou forget us for ever, and forsake us so long time?

²⁰למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים׃

²¹Turn thou us unto thee, O LORD, and we shall be turned; renew our days as of old.

²¹השיבנו יהוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם׃

²²But thou hast utterly rejected us; thou art very wroth against us.

²²כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד׃