¹And it came to pass afterward, that he went throughout every city and village, preaching and shewing the glad tidings of the kingdom of God: and the twelve were with him,

¹ויהי אחרי כן ויעבר מעיר אל עיר ומכפר אל כפר קורא ומבשר את מלכות האלהים ושנים העשר אתו׃

²And certain women, which had been healed of evil spirits and infirmities, Mary called Magdalene, out of whom went seven devils,

²ונשים אשר נרפאו מרוחות רעות ומחליים מרים הנקראה מגדלית אשר גרשו ממנה שבעה שדים׃

³And Joanna the wife of Chuza Herod's steward, and Susanna, and many others, which ministered unto him of their substance.

³ויוחנה אשת כוזא סוכן הורדוס ושושנה ואחרות רבות אשר שרתהו מנכסיהן׃

⁴And when much people were gathered together, and were come to him out of every city, he spake by a parable:

⁴ויהי בהתאסף המון עם רב אשר יצאו אליו מעיר ועיר וידבר במשל׃

⁵A sower went out to sow his seed: and as he sowed, some fell by the way side; and it was trodden down, and the fowls of the air devoured it.

⁵הזורע יצא לזרע את זרעו ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך וירמס ועוף השמים אכלו׃

⁶And some fell upon a rock; and as soon as it was sprung up, it withered away, because it lacked moisture.

⁶ויש אשר נפל על הסלע ויצמח וייבש כי לא היתה לו לחה׃

⁷And some fell among thorns; and the thorns sprang up with it, and choked it.

⁷ויש אשר נפל בתוך הקצים ויצמחו הקצים עמו וימעכהו׃

⁸And other fell on good ground, and sprang up, and bare fruit an hundredfold. And when he had said these things, he cried, He that hath ears to hear, let him hear.

⁸ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויצמח ויעש פרי מאה שערים כזאת דבר ויזעק מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

⁹And his disciples asked him, saying, What might this parable be?

⁹וישאלהו תלמידיו לאמר מה המשל הזה׃

¹⁰And he said, Unto you it is given to know the mysteries of the kingdom of God: but to others in parables; that seeing they might not see, and hearing they might not understand.

¹⁰ויאמר לכם נתן לדעת את סודות מלכות האלהים ולאחרים במשלים למען בראתם לא יראו ובשמעם לא יבינו׃

¹¹Now the parable is this: The seed is the word of God.

¹¹וזה הוא המשל הזרע דבר אלהים הוא׃

¹²Those by the way side are they that hear; then cometh the devil, and taketh away the word out of their hearts, lest they should believe and be saved.

¹²ואשר על יד הדרך הם השמעים ואחר כן בא השטן ונשא את הדבר מלבם פן יאמינו ונושעו׃

¹³They on the rock are they, which, when they hear, receive the word with joy; and these have no root, which for a while believe, and in time of temptation fall away.

¹³ואשר על הסלע הם המקבלים בשמחה את הדבר בשמעם ושרש אין להם רק לשעה מאמינים ובעת הנסיון יסגו אחור׃

¹⁴And that which fell among thorns are they, which, when they have heard, go forth, and are choked with cares and riches and pleasures of this life, and bring no fruit to perfection.

¹⁴ואשר נפל בין הקצים הם השמעים והוליכם להם וימכו בדאגות ובעשר ובתאות החיים ופרי לא ישוו למו׃

¹⁵But that on the good ground are they, which in an honest and good heart, having heard the word, keep it, and bring forth fruit with patience.

¹⁵ואשר באדמה הטובה הם השמרים בלב טוב וטהור את הדבר אשר שמעו ועשים פרי בתוחלת׃

¹⁶No man, when he hath lighted a candle, covereth it with a vessel, or putteth it under a bed; but setteth it on a candlestick, that they which enter in may see the light.

¹⁶ואין איש מדליק נר אשר יכסה אותו בכלי או ישימהו תחת המטה כי אם על המנורה יעלהו למען יראו כל באי הבית את האור׃

¹⁷For nothing is secret, that shall not be made manifest; neither any thing hid, that shall not be known and come abroad.

¹⁷כי אין דבר נעלם אשר לא יגלה ואין גנוז אשר לא יודע ובא לאור׃

¹⁸Take heed therefore how ye hear: for whosoever hath, to him shall be given; and whosoever hath not, from him shall be taken even that which he seemeth to have.

¹⁸לכן ראו איך תשמעון כי כל אשר יש לו נתון ינתן לו וכל אשר אין לו גם את אשר הוא חשב להיות לו יקח ממנו׃

¹⁹Then came to him his mother and his brethren, and could not come at him for the press.

¹⁹ויבאו אליו אמו ואחיו ולא יכלו לגשת אליו מפני העם׃

²⁰And it was told him by certain which said, Thy mother and thy brethren stand without, desiring to see thee.

²⁰ויגד לו לאמר אמך ואחיך עמדים בחוץ והם חפצים לראותך׃

²¹And he answered and said unto them, My mother and my brethren are these which hear the word of God, and do it.

²¹ויען ויאמר אליהם אמי ואחי הם השמעים ועשים את דבר האלהים׃

²²Now it came to pass on a certain day, that he went into a ship with his disciples: and he said unto them, Let us go over unto the other side of the lake. And they launched forth.

²²ויהי היום וירד אל אניה הוא ותלמידיו ויאמר אליהם נעברה אל עבר הים וישוטו הימה׃

²³But as they sailed he fell asleep: and there came down a storm of wind on the lake; and they were filled with water, and were in jeopardy.

²³ויהי בלכתם באניה וישכב ויישן ורוח סערה ירדה על הים וישטפו עליהם המים ויהיו בסכנה׃

²⁴And they came to him, and awoke him, saying, Master, master, we perish. Then he arose, and rebuked the wind and the raging of the water: and they ceased, and there was a calm.

²⁴ויגשו ויעירו אותו לאמר מורה מורה אבדנו ויעור ויגער ברוח ובמשברי ים וישתקו ותהי דממה׃

²⁵And he said unto them, Where is your faith? And they being afraid wondered, saying one to another, What manner of man is this! for he commandeth even the winds and water, and they obey him.

²⁵ויאמר אליהם איה אמונתכם וייראו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא המצוה גם את הרוחות ואת המים וישמעו לו׃

²⁶And they arrived at the country of the Gadarenes, which is over against Galilee.

²⁶ויעברו ויבאו אל ארץ הגדריים אשר ממול הגליל׃

²⁷And when he went forth to land, there met him out of the city a certain man, which had devils long time, and ware no clothes, neither abode in any house, but in the tombs.

²⁷ויצא אל היבשה ויפגשהו איש מן העיר אשר שדים בו מימים רבים ובגד לא לבש ובבית לא ישב כי אם בקברים׃

²⁸When he saw Jesus, he cried out, and fell down before him, and with a loud voice said, What have I to do with thee, Jesus, thou Son of God most high? I beseech thee, torment me not.

²⁸וירא את ישוע ויפל לפניו ויקרא בקול גדול מה לי ולך ישוע בן אל עליון מבקש אני ממך אשר לא תענני׃

²⁹(For he had commanded the unclean spirit to come out of the man. For oftentimes it had caught him: and he was kept bound with chains and in fetters; and he brake the bands, and was driven of the devil into the wilderness.)

²⁹כי צוה את הרוח הטמא לצאת מן האיש כי ימים רבים חטף אתו ונאסר בזיקים ונשמר בכבלים והיה בנתקו את המוסרות ונדחף ביד השד אל המדברות׃

³⁰And Jesus asked him, saying, What is thy name? And he said, Legion: because many devils were entered into him.

³⁰וישאל אתו ישוע לאמר מה שמך ויאמר לגיון שמי כי שדים רבים נכנסו בו׃

³¹And they besought him that he would not command them to go out into the deep.

³¹ויתחנן לו לבלתי צות אתם לרדת אל התהום׃

³²And there was there an herd of many swine feeding on the mountain: and they besought him that he would suffer them to enter into them. And he suffered them.

³²ויהי שם עדר חזירים רבים על המרעה בהר ויתחננו לו כי יניח להם לבוא אל תוכם וינח להם׃

³³Then went the devils out of the man, and entered into the swine: and the herd ran violently down a steep place into the lake, and were choked.

³³ויצאו השדים מן האדם ההוא ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים ויטבע׃

³⁴When they that fed them saw what was done, they fled, and went and told it in the city and in the country.

³⁴וינוסו הרעים כראותם את אשר נעשה ויגידו הדבר בעיר ובכפרים׃

³⁵Then they went out to see what was done; and came to Jesus, and found the man, out of whom the devils were departed, sitting at the feet of Jesus, clothed, and in his right mind: and they were afraid.

³⁵ויצאו לראת את אשר נעשה ויבאו אל ישוע וימצאו שם את האדם אשר יצאו ממנו השדים ישב לרגלי ישוע מלבש וטוב שכל וייראו׃

³⁶They also which saw it told them by what means he that was possessed of the devils was healed.

³⁶ויספרו להם הראים איך נרפא אחוז השדים׃

³⁷Then the whole multitude of the country of the Gadarenes round about besought him to depart from them; for they were taken with great fear: and he went up into the ship, and returned back again.

³⁷ויבקשו ממנו כל המון חבל הגדריים ללכת מאתם כי אימה גדולה נפלה עליהם וירד אל האניה וישב׃

³⁸Now the man out of whom the devils were departed besought him that he might be with him: but Jesus sent him away, saying,

³⁸ויבקש ממנו האיש אשר יצאו ממנו השדים לשבת אתו וישלח אתו ישוע באמרו׃

³⁹Return to thine own house, and shew how great things God hath done unto thee. And he went his way, and published throughout the whole city how great things Jesus had done unto him.

³⁹שוב לביתך וספר הגדלות אשר עשה לך האלהים וילך לו וישמע בכל העיר את הגדלות אשר עשה לו ישוע׃

⁴⁰And it came to pass, that, when Jesus was returned, the people gladly received him: for they were all waiting for him.

⁴⁰ויהי בשוב ישוע ויקבל אתו העם כי כלם היו מחכים לו׃

⁴¹And, behold, there came a man named Jairus, and he was a ruler of the synagogue: and he fell down at Jesus' feet, and besought him that he would come into his house:

⁴¹והנה בא איש ושמו יאיר והוא ראש בית הכנסת ויפל לרגלי ישוע ויתחנן לו לבוא אתו אל ביתו׃

⁴²For he had one only daughter, about twelve years of age, and she lay a dying. But as he went the people thronged him.

⁴²כי בת יחידה כשתים עשרה שנה היתה לו והיא נוטה למות ויהי בלכתו שמה וידחקהו המון העם׃

⁴³And a woman having an issue of blood twelve years, which had spent all her living upon physicians, neither could be healed of any,

⁴³ואשה זבת דם שתים עשרה שנה אשר הוציאה כל קנינה לרפאים ואין איש יכל לרפאתה׃

⁴⁴Came behind him, and touched the border of his garment: and immediately her issue of blood stanched.

⁴⁴היא קרבה מאחריו ותגע בציצת בגדו וזוב דמה עמד פתאם׃

⁴⁵And Jesus said, Who touched me? When all denied, Peter and they that were with him said, Master, the multitude throng thee and press thee, and sayest thou, Who touched me?

⁴⁵ויאמר ישוע מי זה נגע בי וכלם כחשו ויאמר פטרוס והעמדים אצלו מורה המון העם דחקים ולחצים אתך ואתה תאמר מי נגע בי׃

⁴⁶And Jesus said, Somebody hath touched me: for I perceive that virtue is gone out of me.

⁴⁶ויאמר ישוע נגע בי אדם כי ידעתי אשר יצאה ממני גבורה׃

⁴⁷And when the woman saw that she was not hid, she came trembling, and falling down before him, she declared unto him before all the people for what cause she had touched him, and how she was healed immediately.

⁴⁷ותרא האשה כי לא נסתרה ממנו ותחרד לקראתו ותפל לפניו ותגד באזני כל העם על מה נגעה בו ואיך נרפאה פתאם׃

⁴⁸And he said unto her, Daughter, be of good comfort: thy faith hath made thee whole; go in peace.

⁴⁸ויאמר אליה חזקי בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃

⁴⁹While he yet spake, there cometh one from the ruler of the synagogue's house, saying to him, Thy daughter is dead; trouble not the Master.

⁴⁹עודנו מדבר ואיש בא מבית ראש הכנסת ויאמר מתה בתך אל תטריח את המורה׃

⁵⁰But when Jesus heard it, he answered him, saying, Fear not: believe only, and she shall be made whole.

⁵⁰וישמע ישוע ויען ויאמר לו אל תירא אך האמן והיא תושע׃

⁵¹And when he came into the house, he suffered no man to go in, save Peter, and James, and John, and the father and the mother of the maiden.

⁵¹ויבא הביתה ולא הניח לאיש לבוא אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן ולאבי הילדה ולאמה׃

⁵²And all wept, and bewailed her: but he said, Weep not; she is not dead, but sleepeth.

⁵²וכלם בכים וספדים לה ויאמר אל תבכו כי לא מתה אך ישנה היא׃

⁵³And they laughed him to scorn, knowing that she was dead.

⁵³וישחקו עליו באשר ידעו כי מתה׃

⁵⁴And he put them all out, and took her by the hand, and called, saying, Maid, arise.

⁵⁴והוא אחז בידה ויקרא לאמר הילדה קומי׃

⁵⁵And her spirit came again, and she arose straightway: and he commanded to give her meat.

⁵⁵ותשב רוחה ותקם פתאם ויצו לתת לה לאכול׃

⁵⁶And her parents were astonished: but he charged them that they should tell no man what was done.

⁵⁶וישתוממו אביה ואמה והוא צוה אתם לבלתי הגיד לאיש את אשר נעשה׃