¹Then he called his twelve disciples together, and gave them power and authority over all devils, and to cure diseases.

¹ויקרא אל שנים העשר ויתן להם גבורה ושלטן על כל השדים ולרפא חליים׃

²And he sent them to preach the kingdom of God, and to heal the sick.

²וישלחם לקרא את מלכות האלהים ולרפא את החלים׃

³And he said unto them, Take nothing for your journey, neither staves, nor scrip, neither bread, neither money; neither have two coats apiece.

³ויאמר להם אל תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא לחם ולא כסף ואל יהיה לאיש מכם שתי כתנות׃

⁴And whatsoever house ye enter into, there abide, and thence depart.

⁴והבית אשר תבאו בו שם שבו לכם ומשם צאו׃

⁵And whosoever will not receive you, when ye go out of that city, shake off the very dust from your feet for a testimony against them.

⁵וכל אשר לא יקבלו אתכם צאו מן העיר ההיא ונערו את העפר מעל רגליכם לעדות בהם׃

⁶And they departed, and went through the towns, preaching the gospel, and healing every where.

⁶ויצאו ויעברו בכפרים מבשרים את הבשורה ומרפאים בכל מקום׃

⁷Now Herod the tetrarch heard of all that was done by him: and he was perplexed, because that it was said of some, that John was risen from the dead;

⁷וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים׃

⁸And of some, that Elias had appeared; and of others, that one of the old prophets was risen again.

⁸ויש שאמרו אליהו נראה ואחרים אמרו נביא קם מן הקדמונים׃

⁹And Herod said, John have I beheaded: but who is this, of whom I hear such things? And he desired to see him.

⁹ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אפוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו׃

¹⁰And the apostles, when they were returned, told him all that they had done. And he took them, and went aside privately into a desert place belonging to the city called Bethsaida.

¹⁰וישובו השליחים ויספרו לו את כל אשר עשו ויקחם אליו ויסר לבדד אל מקום חרב אשר לעיר הנקראה בית צידה׃

¹¹And the people, when they knew it, followed him: and he received them, and spake unto them of the kingdom of God, and healed them that had need of healing.

¹¹והמון העם כאשר ידעו את זאת הלכו אחריו ויקבלם וידבר אליהם על מלכות האלהים וירפא את הצריכים לרפואה׃

¹²And when the day began to wear away, then came the twelve, and said unto him, Send the multitude away, that they may go into the towns and country round about, and lodge, and get victuals: for we are here in a desert place.

¹²והיום רפה לערב ושנים העשר קרבו ויאמרו אליו שלח נא את העם וילכו אל הכפרים והחצרים אשר סביבותינו ללון שם ולמצא מזון כי פה אנחנו במקום חרבה׃

¹³But he said unto them, Give ye them to eat. And they said, We have no more but five loaves and two fishes; except we should go and buy meat for all this people.

¹³ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכל ויאמרו אין לנו כי אם חמשת ככרות לחם ודגים שנים בלתי אם נלך ונקנה אכל לכל העם הזה׃

¹⁴For they were about five thousand men. And he said to his disciples, Make them sit down by fifties in a company.

¹⁴כי היו כחמשת אלפי איש ויאמר אל תלמידיו הושיבו אתם שורות שורות חמשים בשורה׃

¹⁵And they did so, and made them all sit down.

¹⁵ויעשו כן ויושיבו את כלם׃

¹⁶Then he took the five loaves and the two fishes, and looking up to heaven, he blessed them, and brake, and gave to the disciples to set before the multitude.

¹⁶ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך עליהם ויפרס ויתן לתלמידיו לשום לפני העם׃

¹⁷And they did eat, and were all filled: and there was taken up of fragments that remained to them twelve baskets.

¹⁷ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים להם שנים עשר סלים׃

¹⁸And it came to pass, as he was alone praying, his disciples were with him: and he asked them, saying, Whom say the people that I am?

¹⁸ויהי הוא מתפלל לבדד ויאספו אליו תלמידיו וישאל אתם לאמר מה אמרים עלי המון העם מי אני׃

¹⁹They answering said, John the Baptist; but some say, Elias; and others say, that one of the old prophets is risen again.

¹⁹ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ואחרים אמרים אליהו ואחרים אמרים נביא קם מן הקדמונים׃

²⁰He said unto them, But whom say ye that I am? Peter answering said, The Christ of God.

²⁰ויאמר אליהם ואתם מה אתם אמרים מי אני ויען פטרוס ויאמר משיח האלהים אתה׃

²¹And he straitly charged them, and commanded them to tell no man that thing;

²¹ויצו אתם בגערה לבלתי הגיד לאיש את הדבר הזה׃

²²Saying, The Son of man must suffer many things, and be rejected of the elders and chief priests and scribes, and be slain, and be raised the third day.

²²ויאמר מן הצרך הוא אשר בן האדם יענה הרבה וימאס מן הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום׃

²³And he said to them all, If any man will come after me, let him deny himself, and take up his cross daily, and follow me.

²³ואל כלם אמר איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ויום יום ישא את צלבו והלך אחרי׃

²⁴For whosoever will save his life shall lose it: but whosoever will lose his life for my sake, the same shall save it.

²⁴כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר יאבד את נפשו למעני הוא יושיענה׃

²⁵For what is a man advantaged, if he gain the whole world, and lose himself, or be cast away?

²⁵כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ואבד והשחית את נפשו׃

²⁶For whosoever shall be ashamed of me and of my words, of him shall the Son of man be ashamed, when he shall come in his own glory, and in his Father's, and of the holy angels.

²⁶כי כל אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה הוא יהיה לחרפה לבן האדם כאשר יבא בכבודו ובכבוד האב והמלאכים הקדושים׃

²⁷But I tell you of a truth, there be some standing here, which shall not taste of death, till they see the kingdom of God.

²⁷ובאמת אני אמר לכם יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את מלכות האלהים׃

²⁸And it came to pass about an eight days after these sayings, he took Peter and John and James, and went up into a mountain to pray.

²⁸ויהי כשמנה ימים אחרי הדברים האלה ויקח אליו את פטרוס ואת יוחנן ואת יעקב ויעל אל ההר להתפלל שם׃

²⁹And as he prayed, the fashion of his countenance was altered, and his raiment was white and glistering.

²⁹ויהי בהתפללו נשתנה מראה פניו ולבושו הלבין והבריק׃

³⁰And, behold, there talked with him two men, which were Moses and Elias:

³⁰והנה שני אנשים מדברים אתו והמה משה ואליהו׃

³¹Who appeared in glory, and spake of his decease which he should accomplish at Jerusalem.

³¹אשר נראו בכבוד והגידו את אחריתו אשר ימלאנה בירושלים׃

³²But Peter and they that were with him were heavy with sleep: and when they were awake, they saw his glory, and the two men that stood with him.

³²ויהיו פטרוס ואשר אתו נרדמים ובהקיצם ראו את כבודו ואת שני האנשים העמדים עליו׃

³³And it came to pass, as they departed from him, Peter said unto Jesus, Master, it is good for us to be here: and let us make three tabernacles; one for thee, and one for Moses, and one for Elias: not knowing what he said.

³³ויהי בהפרדם ממנו ויאמר פטרוס אל ישוע מורה טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת ולא ידע מה דבר׃

³⁴While he thus spake, there came a cloud, and overshadowed them: and they feared as they entered into the cloud.

³⁴הוא מדבר כזאת והנה ענן סכך עליהם וכבואם בענן נבעתו׃

³⁵And there came a voice out of the cloud, saying, This is my beloved Son: hear him.

³⁵ויצא קול מן הענן אמר זה בני ידידי אליו תשמעון׃

³⁶And when the voice was past, Jesus was found alone. And they kept it close, and told no man in those days any of those things which they had seen.

³⁶ובהיות הקול נשאר ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו׃

³⁷And it came to pass, that on the next day, when they were come down from the hill, much people met him.

³⁷ויהי ממחרת ברדתם מן ההר ויצא עם רב לקראתו׃

³⁸And, behold, a man of the company cried out, saying, Master, I beseech thee, look upon my son: for he is mine only child.

³⁸והנה איש אחד מן העם צעק לאמר אנא רבי פנה נא אל בני כי יחיד הוא לי׃

³⁹And, lo, a spirit taketh him, and he suddenly crieth out; and it teareth him that he foameth again, and bruising him hardly departeth from him.

³⁹והנה רוח אחז בו ופתאם הוא מצעק והרוח מרוצץ אתו בהוריד רירו ומקשה לסור ממנו ובסורו ידכא אתו׃

⁴⁰And I besought thy disciples to cast him out; and they could not.

⁴⁰ואבקש מתלמידיך לגרשו ולא יכלו׃

⁴¹And Jesus answering said, O faithless and perverse generation, how long shall I be with you, and suffer you? Bring thy son hither.

⁴¹ויען ישוע ויאמר הוי דור חסר אמונה ופתלתל עד מתי אהיה עמכם ואסבל אתכם הבא הנה את בנך׃

⁴²And as he was yet a coming, the devil threw him down, and tare him. And Jesus rebuked the unclean spirit, and healed the child, and delivered him again to his father.

⁴²ויהי אך הקריב לבוא וירעצהו השד וירוצצהו וישוע גער ברוח הטמא וירפא את הנער וישיבהו לאביו׃

⁴³And they were all amazed at the mighty power of God. But while they wondered every one at all things which Jesus did, he said unto his disciples,

⁴³וישתוממו כלם על גדלת האלהים ויהי בתמהם כלם על כל אשר עשה ויאמר ישוע אל תלמידיו׃

⁴⁴Let these sayings sink down into your ears: for the Son of man shall be delivered into the hands of men.

⁴⁴שימו אתם באזניכם את הדברים האלה כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני האדם׃

⁴⁵But they understood not this saying, and it was hid from them, that they perceived it not: and they feared to ask him of that saying.

⁴⁵והמה לא הבינו את המאמר הזה ונעלם הוא מדעתם וייראו לשאל אתו על המאמר הזה׃

⁴⁶Then there arose a reasoning among them, which of them should be greatest.

⁴⁶ויעל על לבבם לחשוב מי הוא הגדול בהם׃

⁴⁷And Jesus, perceiving the thought of their heart, took a child, and set him by him,

⁴⁷וירא ישוע את מחשבת לבם ויקח ילד ויעמידהו אצלו׃

⁴⁸And said unto them, Whosoever shall receive this child in my name receiveth me: and whosoever shall receive me receiveth him that sent me: for he that is least among you all, the same shall be great.

⁴⁸ויאמר אליהם כל אשר יקבל את הילד הזה לשמי אותי הוא מקבל וכל אשר יקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני כי הקטן בכלכם הוא יהיה הגדול׃

⁴⁹And John answered and said, Master, we saw one casting out devils in thy name; and we forbad him, because he followeth not with us.

⁴⁹ויען יוחנן ויאמר מורה ראינו איש מגרש שדים בשמך ונכלא אותו יען איננו הולך עמנו׃

⁵⁰And Jesus said unto him, Forbid him not: for he that is not against us is for us.

⁵⁰ויאמר ישוע אליו אל תכלאו כי כל אשר איננו נגדנו בעדנו הוא׃

⁵¹And it came to pass, when the time was come that he should be received up, he stedfastly set his face to go to Jerusalem,

⁵¹ויהי כמלאת ימי העלותו והוא שם את פניו ללכת ירושלים׃

⁵²And sent messengers before his face: and they went, and entered into a village of the Samaritans, to make ready for him.

⁵²וישלח מלאכים לפניו וילכו ויבאו אל אחד מכפרי השמרונים להכין לו׃

⁵³And they did not receive him, because his face was as though he would go to Jerusalem.

⁵³ולא קבלהו על אשר היו פניו הלכים ירושלים׃

⁵⁴And when his disciples James and John saw this, they said, Lord, wilt thou that we command fire to come down from heaven, and consume them, even as Elias did?

⁵⁴ויאמרו יעקב ויוחנן תלמידיו כראותם זאת לאמר אדנינו התרצה ונאמר כי תרד אש מן השמים ותאכלם כאשר עשה גם אליהו׃

⁵⁵But he turned, and rebuked them, and said, Ye know not what manner of spirit ye are of.

⁵⁵ויפן ויגער בם ויאמר הלא ידעתם בני רוח מי אתם׃

⁵⁶For the Son of man is not come to destroy men's lives, but to save them. And they went to another village.

⁵⁶כי בן האדם לא בא לאבד נפשות אדם כי אם להושיעם וילכו להם אל כפר אחר׃

⁵⁷And it came to pass, that, as they went in the way, a certain man said unto him, Lord, I will follow thee whithersoever thou goest.

⁵⁷ויהי בלכתם בדרך ויאמר אליו איש אדני אלכה אחריך אל כל אשר תלך׃

⁵⁸And Jesus said unto him, Foxes have holes, and birds of the air have nests; but the Son of man hath not where to lay his head.

⁵⁸ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו׃

⁵⁹And he said unto another, Follow me. But he said, Lord, suffer me first to go and bury my father.

⁵⁹ואל איש אחר אמר לך אחרי והוא אמר אדני תן לי ואלכה בראשונה לקבר את אבי׃

⁶⁰Jesus said unto him, Let the dead bury their dead: but go thou and preach the kingdom of God.

⁶⁰ויאמר אליו ישוע הנח למתים לקבר את מתיהם ואתה לך הודע את מלכות האלהים׃

⁶¹And another also said, Lord, I will follow thee; but let me first go bid them farewell, which are at home at my house.

⁶¹ויאמר עוד איש אחר אלכה אחריך אדני אך הניחה לי בראשונה להפטר מבני ביתי׃

⁶²And Jesus said unto him, No man, having put his hand to the plough, and looking back, is fit for the kingdom of God.

⁶²ויאמר ישוע כל השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יכשר למלכות האלהים׃