¹And it came to pass, when Jesus had made an end of commanding his twelve disciples, he departed thence to teach and to preach in their cities.

¹ויהי ככלות ישוע לצות את שנים עשר תלמידיו וילך משם ללמד ולקרא בעריהם׃

²Now when John had heard in the prison the works of Christ, he sent two of his disciples,

²ויוחנן שמע בבית הסהר את מעשי המשיח וישלח שנים מתלמידיו׃

³And said unto him, Art thou he that should come, or do we look for another?

³ויאמר אליו האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃

⁴Jesus answered and said unto them, Go and shew John again those things which ye do hear and see:

⁴ויען ישוע ויאמר להם לכו הגידו ליוחנן את אשר שמעתם וראיתם׃

⁵The blind receive their sight, and the lame walk, the lepers are cleansed, and the deaf hear, the dead are raised up, and the poor have the gospel preached to them.

⁵עורים ראים ופסחים מתהלכים מצרעים מטהרים וחרשים שומעין ומתים קמים ועניים מתבשרי ישועה הם׃

⁶And blessed is he, whosoever shall not be offended in me.

⁶ואשרי אשר לא יכשל בי׃

⁷And as they departed, Jesus began to say unto the multitudes concerning John, What went ye out into the wilderness to see? A reed shaken with the wind?

⁷המה הלכו להם וישוע החל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח׃

⁸But what went ye out for to see? A man clothed in soft raiment? behold, they that wear soft clothing are in kings' houses.

⁸ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה הלבשים עדנים בבתי המלכים המה׃

⁹But what went ye out for to see? A prophet? yea, I say unto you, and more than a prophet.

⁹ואם לא מה זה יצאתם לראות אם איש נביא הן אני אמר לכם כי גם גדול הוא מנביא׃

¹⁰For this is he, of whom it is written, Behold, I send my messenger before thy face, which shall prepare thy way before thee.

¹⁰כי זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה רדכך לפניך׃

¹¹Verily I say unto you, Among them that are born of women there hath not risen a greater than John the Baptist: notwithstanding he that is least in the kingdom of heaven is greater than he.

¹¹אמן אמר אני לכם לא קם בילודי אשה איש גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות השמים גדול הוא ממנו׃

¹²And from the days of John the Baptist until now the kingdom of heaven suffereth violence, and the violent take it by force.

¹²ומימי יוחנן המטביל עד הנה מלכות השמים נתפשה בחזקה והמתחזקים יחטפוה׃

¹³For all the prophets and the law prophesied until John.

¹³כי כל הנביאים והתורה עדי יוחנן נבאו׃

¹⁴And if ye will receive it, this is Elias, which was for to come.

¹⁴ואם תרצו לקבל הנה הוא אליה העתיד לבוא׃

¹⁵He that hath ears to hear, let him hear.

¹⁵מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

¹⁶But whereunto shall I liken this generation? It is like unto children sitting in the markets, and calling unto their fellows,

¹⁶ואל מי אדמה את הדור הזה דומה הוא לילדים הישבים בשוקים וקראים לחבריהם לאמר׃

¹⁷And saying, We have piped unto you, and ye have not danced; we have mourned unto you, and ye have not lamented.

¹⁷חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא ספדתם׃

¹⁸For John came neither eating nor drinking, and they say, He hath a devil.

¹⁸כי בא יוחנן לא אכל ולא שתה ויאמרו שד בו׃

¹⁹The Son of man came eating and drinking, and they say, Behold a man gluttonous, and a winebibber, a friend of publicans and sinners. But wisdom is justified of her children.

¹⁹ויבא בן האדם והוא אכל ושתה ויאמרו הנה איש זולל וסבא ואהב מוכסים וחטאים ונצדקה החכמה מאת בניה׃

²⁰Then began he to upbraid the cities wherein most of his mighty works were done, because they repented not:

²⁰אז החל לגער בערים אשר רב גבורותיו נעשו בתוכן ולא שבו׃

²¹Woe unto thee, Chorazin! woe unto thee, Bethsaida! for if the mighty works, which were done in you, had been done in Tyre and Sidon, they would have repented long ago in sackcloth and ashes.

²¹אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן לו בצור ובצידון נעשו הלא כבר שבו בשק ואפר׃

²²But I say unto you, It shall be more tolerable for Tyre and Sidon at the day of judgment, than for you.

²²אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לצור וצידון יותר מכם׃

²³And thou, Capernaum, which art exalted unto heaven, shalt be brought down to hell: for if the mighty works, which have been done in thee, had been done in Sodom, it would have remained until this day.

²³ואת כפר נחום המרוממה עד השמים עד שאול תורדי כי הגבורות אשר נעשו בתוכך לו בסדום נעשו כי עתה עמדה על תלה עד היום הזה׃

²⁴But I say unto you, That it shall be more tolerable for the land of Sodom in the day of judgment, than for thee.

²⁴אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לאדמת סדום ממך׃

²⁵At that time Jesus answered and said, I thank thee, O Father, Lord of heaven and earth, because thou hast hid these things from the wise and prudent, and hast revealed them unto babes.

²⁵בעת ההיא ענה ישוע ואמר אודך אבי אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעוללים׃

²⁶Even so, Father: for so it seemed good in thy sight.

²⁶הן אבי כי כן היה רצון לפניך׃

²⁷All things are delivered unto me of my Father: and no man knoweth the Son, but the Father; neither knoweth any man the Father, save the Son, and he to whomsoever the Son will reveal him.

²⁷הכל נמסר לי מאת אבי ואין מכיר את הבן בלתי האב ואין מכיר את האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃

²⁸Come unto me, all ye that labour and are heavy laden, and I will give you rest.

²⁸לכו אלי כל העמלים והטעונים ואני אניח לכם׃

²⁹Take my yoke upon you, and learn of me; for I am meek and lowly in heart: and ye shall find rest unto your souls.

²⁹קבלו עליכם את עלי ולמדו ממני כי ענו ושפל רוח אנכי ותמצאו מרגוע לנפשתיכם׃

³⁰For my yoke is easy, and my burden is light.

³⁰כי עלי נעים הוא וקל משאי׃