¹And seeing the multitudes, he went up into a mountain: and when he was set, his disciples came unto him:

¹ויהי כראותו את המון העם ויעל ההרה וישב שם ויגשו אליו תלמידיו׃

²And he opened his mouth, and taught them, saying,

²ויפתח את פיהו וילמד אותם לאמר׃

³Blessed are the poor in spirit: for theirs is the kingdom of heaven.

³אשרי עניי רוח כי להם מלכות השמים׃

⁴Blessed are they that mourn: for they shall be comforted.

⁴אשרי האבלים כי הם ינחמו׃

⁵Blessed are the meek: for they shall inherit the earth.

⁵אשרי הענוים כי המה יירשו הארץ׃

⁶Blessed are they which do hunger and thirst after righteousness: for they shall be filled.

⁶אשרי הרעבים והצמאים לצדקה כי הם ישבעו׃

⁷Blessed are the merciful: for they shall obtain mercy.

⁷אשרי הרחמנים כי הם ירחמו׃

⁸Blessed are the pure in heart: for they shall see God.

⁸אשרי ברי לבב כי הם יחזו את האלהים׃

⁹Blessed are the peacemakers: for they shall be called the children of God.

⁹אשרי רדפי שלום כי בני אלהים יקראו׃

¹⁰Blessed are they which are persecuted for righteousness' sake: for theirs is the kingdom of heaven.

¹⁰אשרי הנרדפים על דבר הצדקה כי להם מלכות השמים׃

¹¹Blessed are ye, when men shall revile you, and persecute you, and shall say all manner of evil against you falsely, for my sake.

¹¹אשריכם אם יחרפו וירדפו אתכם וידברו בשקר עליכם כל רע בעבורי׃

¹²Rejoice, and be exceeding glad: for great is your reward in heaven: for so persecuted they the prophets which were before you.

¹²שמחו וגילו כי שכרכם רב בשמים כי כן רדפו את הנביאים אשר היו לפניכם׃

¹³Ye are the salt of the earth: but if the salt have lost his savour, wherewith shall it be salted? it is thenceforth good for nothing, but to be cast out, and to be trodden under foot of men.

¹³אתם מלח הארץ ואם המלח היה תפל במה ימלח הן לא יצלח עוד לכל כי אם להשליך חוצה והיה מרמס לבני אדם׃

¹⁴Ye are the light of the world. A city that is set on an hill cannot be hid.

¹⁴אתם אור העולם עיר ישבת על ההר לא תוכל להסתר׃

¹⁵Neither do men light a candle, and put it under a bushel, but on a candlestick; and it giveth light unto all that are in the house.

¹⁵גם אין מדליקים נר ושמים אותו תחת האיפה כי אם על המנורה ויאר לכל אנשי הבית׃

¹⁶Let your light so shine before men, that they may see your good works, and glorify your Father which is in heaven.

¹⁶כן יאר אורכם לפני בני האדם למען יראו מעשיכם הטובים ושבחו את אביכים שבשמים׃

¹⁷Think not that I am come to destroy the law, or the prophets: I am not come to destroy, but to fulfil.

¹⁷אל תחשבו כי באתי להפר את התורה או את דברי הנביאים לא באתי להפר כי אם למלאת׃

¹⁸For verily I say unto you, Till heaven and earth pass, one jot or one tittle shall in no wise pass from the law, till all be fulfilled.

¹⁸כי אמן אמר אני לכם עד כי יעברו השמים והארץ לא תעבר יוד אחת או קוץ אחד מן התורה עד אשר יעשה הכל׃

¹⁹Whosoever therefore shall break one of these least commandments, and shall teach men so, he shall be called the least in the kingdom of heaven: but whosoever shall do and teach them, the same shall be called great in the kingdom of heaven.

¹⁹לכן מי אשר יפר אחת מן המצות הקטנות האלה וכן ילמד את בני האדם קטון יקרא במלכות השמים ואשר יעשה וילמד אותן הוא גדול יקרא במלכות השמים׃

²⁰For I say unto you, That except your righteousness shall exceed the righteousness of the scribes and Pharisees, ye shall in no case enter into the kingdom of heaven.

²⁰כי אני אמר לכם אם לא תרבה צדקתכם מצדקת הסופרים והפרושים לא תבאו אל מלכות השמים׃

²¹Ye have heard that it was said of them of old time, Thou shalt not kill; and whosoever shall kill shall be in danger of the judgment:

²¹שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תרצח ואשר ירצח מחיב הוא לבית דין׃

²²But I say unto you, That whosoever is angry with his brother without a cause shall be in danger of the judgment: and whosoever shall say to his brother, Raca, shall be in danger of the council: but whosoever shall say, Thou fool, shall be in danger of hell fire.

²²אבל אני אמר לכם כל אשר יקצף על אחיו חנם מחיב הוא לבית דין ואשר יאמר אל אחיו רקא מחיב הוא לסנהדרין ואשר יאמר אתה הנבל מחיב לאש גיהנם׃

²³Therefore if thou bring thy gift to the altar, and there rememberest that thy brother hath ought against thee;

²³לכן אם תקריב קרבנך אל המזבח ושם תזכר כי יש לאחיך דבר עליך׃

²⁴Leave there thy gift before the altar, and go thy way; first be reconciled to thy brother, and then come and offer thy gift.

²⁴עזוב תעזב שם את קרבנך לפני המזבח וקדם ללכת לכפר פני אחיך ואחרי כן בוא הקרב את קרבנך׃

²⁵Agree with thine adversary quickly, whiles thou art in the way with him; lest at any time the adversary deliver thee to the judge, and the judge deliver thee to the officer, and thou be cast into prison.

²⁵מהר התרצה לאיש ריבך בעודך בדרך אתו פן יסגיר אתך איש ריבך אל השפט והשפט יסגירך לשוטר והשלכת את בית הכלא׃

²⁶Verily I say unto thee, Thou shalt by no means come out thence, till thou hast paid the uttermost farthing.

²⁶אמן אמר אני לך לא תצא משם עד אשר שלמת את הפרוטה האחרונה׃

²⁷Ye have heard that it was said by them of old time, Thou shalt not commit adultery:

²⁷שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תנאף׃

²⁸But I say unto you, That whosoever looketh on a woman to lust after her hath committed adultery with her already in his heart.

²⁸אבל אני אמר לכם כל אשר יביט באשה לחמד אותה נאף נאפה בלבו׃

²⁹And if thy right eye offend thee, pluck it out, and cast it from thee: for it is profitable for thee that one of thy members should perish, and not that thy whole body should be cast into hell.

²⁹ואם תכשילך עין ימינך נקר אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם׃

³⁰And if thy right hand offend thee, cut it off, and cast it from thee: for it is profitable for thee that one of thy members should perish, and not that thy whole body should be cast into hell.

³⁰ואם ידך הימנית תכשילך קצץ אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם׃

³¹It hath been said, Whosoever shall put away his wife, let him give her a writing of divorcement:

³¹ונאמר איש אשר ישלח את אשתו ונתן לה ספר כריתות׃

³²But I say unto you, That whosoever shall put away his wife, saving for the cause of fornication, causeth her to commit adultery: and whosoever shall marry her that is divorced committeth adultery.

³²אבל אני אמר לכם המשלח את אשתו בלתי על דבר זנות עשה אתה נאפת והלקח את הגרושה לו לאשה נאף הוא׃

³³Again, ye have heard that it hath been said by them of old time, Thou shalt not forswear thyself, but shalt perform unto the Lord thine oaths:

³³עוד שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תשבע לשקר ושלם ליהוה שבעותיך׃

³⁴But I say unto you, Swear not at all; neither by heaven; for it is God's throne:

³⁴אבל אני אמר לכם לא תשבעו כל שבועה לא בשמים כי כסא אלהים המה׃

³⁵Nor by the earth; for it is his footstool: neither by Jerusalem; for it is the city of the great King.

³⁵ולא בארץ כי הדום רגליו היא ולא בירושלים כי היא קרית מלך רב׃

³⁶Neither shalt thou swear by thy head, because thou canst not make one hair white or black.

³⁶]73-63[ אף בראשך אל תשבע כי אין ביכלתך להפך שער אחד ללבן או לשחר אך יהי דברין הן הן לא לא והיותר מאלה מן הרע הוא׃

³⁷But let your communication be, Yea, yea; Nay, nay: for whatsoever is more than these cometh of evil.

³⁷]73-63[׃

³⁸Ye have heard that it hath been said, An eye for an eye, and a tooth for a tooth:

³⁸שמעתם כי נאמר עין תחת עין שן תחת שן׃

³⁹But I say unto you, That ye resist not evil: but whosoever shall smite thee on thy right cheek, turn to him the other also.

³⁹אבל אני אמר לכם אל תתקוממו לרע אך המכה אותך על הלפי הימנית הטה לו גם את האחרת׃

⁴⁰And if any man will sue thee at the law, and take away thy coat, let him have thy cloak also.

⁴⁰ואשר יחפץ לריב עמך ולקחת את כתנתך תן לו גם את חמעיל׃

⁴¹And whosoever shall compel thee to go a mile, go with him twain.

⁴¹והאנס אותך ללכת עמו דרך מיל לך אתו שנים׃

⁴²Give to him that asketh thee, and from him that would borrow of thee turn not thou away.

⁴²השאל מאתך תן לו והבא ללות ממך אל תשב פניו׃

⁴³Ye have heard that it hath been said, Thou shalt love thy neighbour, and hate thine enemy.

⁴³שמעתם כי נאמר ואהבת לרעך ושנאת את איבך׃

⁴⁴But I say unto you, Love your enemies, bless them that curse you, do good to them that hate you, and pray for them which despitefully use you, and persecute you;

⁴⁴אבל אני אמר לכם אהבו את איביכם ברכו את מקקליכם היטיבו לשנאיכם והתפללו בעד מכאיביכם ורדפיכם׃

⁴⁵That ye may be the children of your Father which is in heaven: for he maketh his sun to rise on the evil and on the good, and sendeth rain on the just and on the unjust.

⁴⁵למען תהיו בנים לאביכם שבשמים אשר הוא מזריח שמשו לרעים ולטובים וממטיר על הצדיקים וגם על הרשעים׃

⁴⁶For if ye love them which love you, what reward have ye? do not even the publicans the same?

⁴⁶כי אם תאהבו את אהביכם מה הוא שכרכם הלא גם המכסים יעשו זאת׃

⁴⁷And if ye salute your brethren only, what do ye more than others? do not even the publicans so?

⁴⁷ואם תשאלו לשלום אחיכם בלבד מה יתרון לכם הלא גם המכסים יעשו זאת׃

⁴⁸Be ye therefore perfect, even as your Father which is in heaven is perfect.

⁴⁸לכן היו שלמים כאשר אביכם שבשמים שלם הוא׃