1And he entered into a ship, and passed over, and came into his own city.
1וירד באניה ויעבר ויבא אל עירו׃
2And, behold, they brought to him a man sick of the palsy, lying on a bed: and Jesus seeing their faith said unto the sick of the palsy; Son, be of good cheer; thy sins be forgiven thee.
2והנה הם מביאים אליו איש נכה אברים והוא משכב על המטה ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים חזק בני נסלחו לך חטאתיך׃
3And, behold, certain of the scribes said within themselves, This man blasphemeth.
3והנה אנשים מן הסופרים אמרו בלבבם מגדף הוא׃
4And Jesus knowing their thoughts said, Wherefore think ye evil in your hearts?
4וירא ישוע את מחשבתם ויאמר למה תחשבו רעה בלבבכם׃
5For whether is easier, to say, Thy sins be forgiven thee; or to say, Arise, and walk?
5כי מה הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום התהלך׃
6But that ye may know that the Son of man hath power on earth to forgive sins, (then saith he to the sick of the palsy,) Arise, take up thy bed, and go unto thine house.
6אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים קום שא את מטתך ולך לך אל ביתך׃
7And he arose, and departed to his house.
7ויקם וילך לביתו׃
8But when the multitudes saw it, they marvelled, and glorified God, which had given such power unto men.
8והמון העם כראותם זאת השתוממו וישבחו את האלהים אשר נתן שלטן כזה לבני אדם׃
9And as Jesus passed forth from thence, he saw a man, named Matthew, sitting at the receipt of custom: and he saith unto him, Follow me. And he arose, and followed him.
9ויהי בעבר ישוע משם וירא איש ישב בבית המכס ושמו מתי ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריך׃
10And it came to pass, as Jesus sat at meat in the house, behold, many publicans and sinners came and sat down with him and his disciples.
10ויהי בהסבו בביתו והנה מוכסים וחטאים רבים באו ויסבו עם ישוע ותלמידיו׃
11And when the Pharisees saw it, they said unto his disciples, Why eateth your Master with publicans and sinners?
11ויראו הפרושים ויאמרו אל תלמידיו מדוע עם המוכסים והחטאים אכל רבכם׃
12But when Jesus heard that, he said unto them, They that be whole need not a physician, but they that are sick.
12וישמע זאת ישוע ויאמר אליהם החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החולים׃
13But go ye and learn what that meaneth, I will have mercy, and not sacrifice: for I am not come to call the righteous, but sinners to repentance.
13ואתם צאו ולמדו מה הוא חסד חפצתי ולא זבח כי לא באתי לקרא את הצדיקים כי אם את החטאים לתשובה׃
14Then came to him the disciples of John, saying, Why do we and the Pharisees fast oft, but thy disciples fast not?
14ויגשו אליו תלמידי יוחנן ויאמרו מדוע אנחנו והפרושים צמים הרבה ותלמידיך אינם צמים׃
15And Jesus said unto them, Can the children of the bridechamber mourn, as long as the bridegroom is with them? but the days will come, when the bridegroom shall be taken from them, and then shall they fast.
15ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה להתאבל בעוד החתן עמהם הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו׃
16No man putteth a piece of new cloth unto an old garment, for that which is put in to fill it up taketh from the garment, and the rent is made worse.
16אין משים מטלית חדשה על שמלה בלה כי תנתק מלאתו מן השמלה ותרע הקריעה׃
17Neither do men put new wine into old bottles: else the bottles break, and the wine runneth out, and the bottles perish: but they put new wine into new bottles, and both are preserved.
17ואין נותנים יין חדש בנאדות בלים פן יבקעו הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל נותנים את היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃
18While he spake these things unto them, behold, there came a certain ruler, and worshipped him, saying, My daughter is even now dead: but come and lay thy hand upon her, and she shall live.
18ויהי הוא מדבר אליהם את אלה והנה אחד השרים בא וישתחו לו ויאמר עתה זה מתה בתי בא נא ושים את ידך עליה ותחיה׃
19And Jesus arose, and followed him, and so did his disciples.
19ויקם ישוע וילך אחריו הוא ותלמידיו׃
20And, behold, a woman, which was diseased with an issue of blood twelve years, came behind him, and touched the hem of his garment:
20והנה אשה זבת דם שתים עשרה שנה נגשה מאחריו ותגע בציצת בגדו׃
21For she said within herself, If I may but touch his garment, I shall be whole.
21כי אמרה בלבה אך אם אגע בבגדו אושע׃
22But Jesus turned him about, and when he saw her, he said, Daughter, be of good comfort; thy faith hath made thee whole. And the woman was made whole from that hour.
22ויפן ישוע וירא אותה ויאמר חזקי בתי אמונתך הושיעה לך ותושע האשה מן השעה ההיא׃
23And when Jesus came into the ruler's house, and saw the minstrels and the people making a noise,
23ויבא ישוע אל בית השר וירא את המחללים בחלילים ואת העם ההומה ויאמר׃
24He said unto them, Give place: for the maid is not dead, but sleepeth. And they laughed him to scorn.
24סורו מפה כי לא מתה הילדה אך ישנה היא וישחקו לו׃
25But when the people were put forth, he went in, and took her by the hand, and the maid arose.
25ויהי אחרי גרש העם ויבא הביתה ויאחז בידה ותקם הנערה׃
26And the fame hereof went abroad into all that land.
26ותצא השמועה הזאת בכל הארץ ההיא׃
27And when Jesus departed thence, two blind men followed him, crying, and saying, Thou son of David, have mercy on us.
27ויעבר ישוע משם וילכו אחריו שני אנשים עורים והמה צעקעם ואמרים חננו בן דוד׃
28And when he was come into the house, the blind men came to him: and Jesus saith unto them, Believe ye that I am able to do this? They said unto him, Yea, Lord.
28וכבואו הביתה נגשו אליו העורים ויאמר אליהם ישוע המאמינים אתם כי יש לאל ידי לעשות זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃
29Then touched he their eyes, saying, According to your faith be it unto you.
29ויגע בעיניהם ויאמר יעשה לכם כאמונתכם׃
30And their eyes were opened; and Jesus straitly charged them, saying, See that no man know it.
30ותפקחנה עיניהם ויגער בם ישוע ויאמר ראו פן יודע לאיש׃
31But they, when they were departed, spread abroad his fame in all that country.
31והמה בצאתם השמיעו את שמעו בכל הארץ ההיא׃
32As they went out, behold, they brought to him a dumb man possessed with a devil.
32המה יצאו והנה הביאו אליו איש אלם אחוז שד׃
33And when the devil was cast out, the dumb spake: and the multitudes marvelled, saying, It was never so seen in Israel.
33וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל׃
34But the Pharisees said, He casteth out devils through the prince of the devils.
34והפרושים אמרו על ידי שר השדים מגרש הוא את השדים׃
35And Jesus went about all the cities and villages, teaching in their synagogues, and preaching the gospel of the kingdom, and healing every sickness and every disease among the people.
35ויסב ישוע בכל הערים והכפרים וילמד בבתי כנסיותיהם ויבשר בשורת המלכות וירפא כל מחלה וכל מדוה בעם׃
36But when he saw the multitudes, he was moved with compassion on them, because they fainted, and were scattered abroad, as sheep having no shepherd.
36ובראותו את ההמנים נכמרו רחמיו עליהם כי הם מתעלפים ונדחים כצאן אשר אין להם רעה׃
37Then saith he unto his disciples, The harvest truly is plenteous, but the labourers are few;
37אז ידבר לתלמדידיו ויאמר רב הקציר והפעלים מעטים׃
38Pray ye therefore the Lord of the harvest, that he will send forth labourers into his harvest.
38לכן התחננו אל בעל הקציר לשלח פעלים לקצירו׃