¹Now the children of Reuben and the children of Gad had a very great multitude of cattle: and when they saw the land of Jazer, and the land of Gilead, that, behold, the place was a place for cattle;

¹ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה׃

²The children of Gad and the children of Reuben came and spake unto Moses, and to Eleazar the priest, and unto the princes of the congregation, saying,

²ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר׃

³Ataroth, and Dibon, and Jazer, and Nimrah, and Heshbon, and Elealeh, and Shebam, and Nebo, and Beon,

³עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען׃

⁴Even the country which the LORD smote before the congregation of Israel, is a land for cattle, and thy servants have cattle:

⁴הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה׃

⁵Wherefore, said they, if we have found grace in thy sight, let this land be given unto thy servants for a possession, and bring us not over Jordan.

⁵ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן׃

⁶And Moses said unto the children of Gad and to the children of Reuben, Shall your brethren go to war, and shall ye sit here?

⁶ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה׃

⁷And wherefore discourage ye the heart of the children of Israel from going over into the land which the LORD hath given them?

⁷ולמה תנואון את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה׃

⁸Thus did your fathers, when I sent them from Kadeshbarnea to see the land.

⁸כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ׃

⁹For when they went up unto the valley of Eshcol, and saw the land, they discouraged the heart of the children of Israel, that they should not go into the land which the LORD had given them.

⁹ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה׃

¹⁰And the LORD's anger was kindled the same time, and he sware, saying,

¹⁰ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר׃

¹¹Surely none of the men that came up out of Egypt, from twenty years old and upward, shall see the land which I sware unto Abraham, unto Isaac, and unto Jacob; because they have not wholly followed me:

¹¹אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי׃

¹²Save Caleb the son of Jephunneh the Kenezite, and Joshua the son of Nun: for they have wholly followed the LORD.

¹²בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה׃

¹³And the LORD's anger was kindled against Israel, and he made them wander in the wilderness forty years, until all the generation, that had done evil in the sight of the LORD, was consumed.

¹³ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה׃

¹⁴And, behold, ye are risen up in your fathers' stead, an increase of sinful men, to augment yet the fierce anger of the LORD toward Israel.

¹⁴והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה אל ישראל׃

¹⁵For if ye turn away from after him, he will yet again leave them in the wilderness; and ye shall destroy all this people.

¹⁵כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה׃

¹⁶And they came near unto him, and said, We will build sheepfolds here for our cattle, and cities for our little ones:

¹⁶ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו׃

¹⁷But we ourselves will go ready armed before the children of Israel, until we have brought them unto their place: and our little ones shall dwell in the fenced cities because of the inhabitants of the land.

¹⁷ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ׃

¹⁸We will not return unto our houses, until the children of Israel have inherited every man his inheritance.

¹⁸לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו׃

¹⁹For we will not inherit with them on yonder side Jordan, or forward; because our inheritance is fallen to us on this side Jordan eastward.

¹⁹כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה׃

²⁰And Moses said unto them, If ye will do this thing, if ye will go armed before the LORD to war,

²⁰ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה׃

²¹And will go all of you armed over Jordan before the LORD, until he hath driven out his enemies from before him,

²¹ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו׃

²²And the land be subdued before the LORD: then afterward ye shall return, and be guiltless before the LORD, and before Israel; and this land shall be your possession before the LORD.

²²ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקיים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה׃

²³But if ye will not do so, behold, ye have sinned against the LORD: and be sure your sin will find you out.

²³ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם׃

²⁴Build you cities for your little ones, and folds for your sheep; and do that which hath proceeded out of your mouth.

²⁴בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו׃

²⁵And the children of Gad and the children of Reuben spake unto Moses, saying, Thy servants will do as my lord commandeth.

²⁵ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה׃

²⁶Our little ones, our wives, our flocks, and all our cattle, shall be there in the cities of Gilead:

²⁶טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד׃

²⁷But thy servants will pass over, every man armed for war, before the Lord to battle, as my lord saith.

²⁷ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר׃

²⁸So concerning them Moses commanded Eleazar the priest, and Joshua the son of Nun, and the chief fathers of the tribes of the children of Israel:

²⁸ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל׃

²⁹And Moses said unto them, If the children of Gad and the children of Reuben will pass with you over Jordan, every man armed to battle, before the LORD, and the land shall be subdued before you; then ye shall give them the land of Gilead for a possession:

²⁹ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה׃

³⁰But if they will not pass over with you armed, they shall have possessions among you in the land of Canaan.

³⁰ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען׃

³¹And the children of Gad and the children of Reuben answered, saying, As the LORD hath said unto thy servants, so will we do.

³¹ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה׃

³²We will pass over armed before the LORD into the land of Canaan, that the possession of our inheritance on this side Jordan may be ours.

³²נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן׃

³³And Moses gave unto them, even to the children of Gad, and to the children of Reuben, and unto half the tribe of Manasseh the son of Joseph, the kingdom of Sihon king of the Amorites, and the kingdom of Og king of Bashan, the land, with the cities thereof in the coasts, even the cities of the country round about.

³³ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב׃

³⁴And the children of Gad built Dibon, and Ataroth, and Aroer,

³⁴ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער׃

³⁵And Atroth, Shophan, and Jaazer, and Jogbehah,

³⁵ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה׃

³⁶And Bethnimrah, and Bethharan, fenced cities: and folds for sheep.

³⁶ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן׃

³⁷And the children of Reuben built Heshbon, and Elealeh, and Kirjathaim,

³⁷ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים׃

³⁸And Nebo, and Baalmeon, (their names being changed,) and Shibmah: and gave other names unto the cities which they builded.

³⁸ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו׃

³⁹And the children of Machir the son of Manasseh went to Gilead, and took it, and dispossessed the Amorite which was in it.

³⁹וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה ויורש את האמרי אשר בה׃

⁴⁰And Moses gave Gilead unto Machir the son of Manasseh; and he dwelt therein.

⁴⁰ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה׃

⁴¹And Jair the son of Manasseh went and took the small towns thereof, and called them Havothjair.

⁴¹ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר׃

⁴²And Nobah went and took Kenath, and the villages thereof, and called it Nobah, after his own name.

⁴²ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו׃