1If there be therefore any consolation in Christ, if any comfort of love, if any fellowship of the Spirit, if any bowels and mercies,
1לכן אם יש תוכחה במשיח אם תנחומות האהבה אם התחברות הרוח אם רחמים וחמלה׃
2Fulfil ye my joy, that ye be likeminded, having the same love, being of one accord, of one mind.
2השלימו נא את שמחתי בהיות לכם לב אחד ואהבה אחת ונפש אחת ורצון אחד׃
3Let nothing be done through strife or vainglory; but in lowliness of mind let each esteem other better than themselves.
3ולא תעשו דבר בדרך מריבה או כבוד שוא כי אם בשפלות רוח תחשבו איש את רעהו יותר מעצמו׃
4Look not every man on his own things, but every man also on the things of others.
4כל אחד אל ידאג לאשר לו לבדו כי אם גם לאשר לחברו׃
5Let this mind be in you, which was also in Christ Jesus:
5כי הרוח ההיא אשר היתה במשיח תהי גם בכם׃
6Who, being in the form of God, thought it not robbery to be equal with God:
6אשר אף כי היה בדמות האלהים לא חשב לו לשלל היותו שוה לאלהים׃
7But made himself of no reputation, and took upon him the form of a servant, and was made in the likeness of men:
7כי אם הפשיט את עצמו וילבש דמות עבד וידמה לבני אדם וימצא בתכונתו כבן אדם׃
8And being found in fashion as a man, he humbled himself, and became obedient unto death, even the death of the cross.
8וישפל את נפשו ויכנע עד מות עד מיתת הצליבה׃
9Wherefore God also hath highly exalted him, and given him a name which is above every name:
9על כן גם האלהים הגביהו מאד ויתן לו שם נעלה על כל שם׃
10That at the name of Jesus every knee should bow, of things in heaven, and things in earth, and things under the earth;
10למען אשר בשם ישוע תכרע כל ברך אשר בשמים ובארץ ומתחת לארץ׃
11And that every tongue should confess that Jesus Christ is Lord, to the glory of God the Father.
11וכל לשון תודה כי אדון הוא ישוע המשיח לכבוד אלהים האב׃
12Wherefore, my beloved, as ye have always obeyed, not as in my presence only, but now much more in my absence, work out your own salvation with fear and trembling.
12לכן חביבי כאשר שמעתם לי בכל עת כן לא לבד בהיותי עמכם כי עוד יתר עתה אשר אני רחוק מכם תיגעו בתשועת נפשתיכם ביראה וברעדה׃
13For it is God which worketh in you both to will and to do of his good pleasure.
13כי האלהים הוא הפעל בכם גם לחפץ גם לפעל כפי רצונו׃
14Do all things without murmurings and disputings:
14עשו כל דבר בלא תלנות ובלא מזמות׃
15That ye may be blameless and harmless, the sons of God, without rebuke, in the midst of a crooked and perverse nation, among whom ye shine as lights in the world;
15למען תהיו נקיים וטהורים בני אלהים לא מום בם בתוך דור עקש ופתלתל אשר תאירו ביניהם כמאורת בעולם׃
16Holding forth the word of life; that I may rejoice in the day of Christ, that I have not run in vain, neither laboured in vain.
16מחזיקים בדבר החיים לתהלה לי ביום המשיח אשר לא לחנם רצתי ולא לריק יגעתי׃
17Yea, and if I be offered upon the sacrifice and service of your faith, I joy, and rejoice with you all.
17אבל אם גם אסך על זבח אמונתכם ועבודתה הנני שמח וגם שש עם כלכם׃
18For the same cause also do ye joy, and rejoice with me.
18וככה שמחו אף אתם ושישו עמדי׃
19But I trust in the Lord Jesus to send Timotheus shortly unto you, that I also may be of good comfort, when I know your state.
19וקויתי בישוע אדנינו לשלח במהרה אליכם את טימותיוס למען תנוח דעתי בהודע לי דבר מעמדכם׃
20For I have no man likeminded, who will naturally care for your state.
20כי זולתו אין אתי איש כלבבי אשר בלב שלם ידאג לכם׃
21For all seek their own, not the things which are Jesus Christ's.
21כי כלם את אשר להם ידרשו ולא את אשר לישוע המשיח׃
22But ye know the proof of him, that, as a son with the father, he hath served with me in the gospel.
22ואותו ידעתם כי בחון הוא אשר כבן העבד את אביו כן היה אתי בעבודת הבשורה׃
23Him therefore I hope to send presently, so soon as I shall see how it will go with me.
23ואתו אקוה לשלח אליכם מהר כאשר אראה מה יהיה לי׃
24But I trust in the Lord that I also myself shall come shortly.
24ובטחתי באדנינו אשר גם אנכי אבוא אליכם במהרה׃
25Yet I supposed it necessary to send to you Epaphroditus, my brother, and companion in labour, and fellowsoldier, but your messenger, and he that ministered to my wants.
25ואחשב מן הצרך לשלח אליכם את אפפרודיטוס אחי ועזרי וחברי בצבא והוא שליחכם ומשרתי בצרכי׃
26For he longed after you all, and was full of heaviness, because that ye had heard that he had been sick.
26יען היותו נכסף לכלכם ונעצב מאד על אשר שמעתם כי חלה׃
27For indeed he was sick nigh unto death: but God had mercy on him; and not on him only, but on me also, lest I should have sorrow upon sorrow.
27אמנם חלה חלה וגם נטה למות אבל האלהים רחם עליו ולא עליו בלבד כי גם עלי רחם שלא יבוא עלי יגון על יגון׃
28I sent him therefore the more carefully, that, when ye see him again, ye may rejoice, and that I may be the less sorrowful.
28לכן מהרתי לשלחו אליכם למען תראהו ותשובו לשמוח וגם ימעט יגוני׃
29Receive him therefore in the Lord with all gladness; and hold such in reputation:
29על כן קבלהו באדנינו בכל שמחה והוקירוט אנשים כמהו׃
30Because for the work of Christ he was nigh unto death, not regarding his life, to supply your lack of service toward me.
30כי בעבור מעשה המשיח הגיע עד מות ותקל נפשו בעיניו למען ימלא את אשר חסרתם בשרתכם אותי׃