¹Bless the LORD, O my soul. O LORD my God, thou art very great; thou art clothed with honour and majesty.

¹ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃

²Who coverest thyself with light as with a garment: who stretchest out the heavens like a curtain:

²עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃

³Who layeth the beams of his chambers in the waters: who maketh the clouds his chariot: who walketh upon the wings of the wind:

³המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃

⁴Who maketh his angels spirits; his ministers a flaming fire:

⁴עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃

⁵Who laid the foundations of the earth, that it should not be removed for ever.

⁵יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃

⁶Thou coveredst it with the deep as with a garment: the waters stood above the mountains.

⁶תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים׃

⁷At thy rebuke they fled; at the voice of thy thunder they hasted away.

⁷מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃

⁸They go up by the mountains; they go down by the valleys unto the place which thou hast founded for them.

⁸יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃

⁹Thou hast set a bound that they may not pass over; that they turn not again to cover the earth.

⁹גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃

¹⁰He sendeth the springs into the valleys, which run among the hills.

¹⁰המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃

¹¹They give drink to every beast of the field: the wild asses quench their thirst.

¹¹ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃

¹²By them shall the fowls of the heaven have their habitation, which sing among the branches.

¹²עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃

¹³He watereth the hills from his chambers: the earth is satisfied with the fruit of thy works.

¹³משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃

¹⁴He causeth the grass to grow for the cattle, and herb for the service of man: that he may bring forth food out of the earth;

¹⁴מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃

¹⁵And wine that maketh glad the heart of man, and oil to make his face to shine, and bread which strengtheneth man's heart.

¹⁵ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד׃

¹⁶The trees of the LORD are full of sap; the cedars of Lebanon, which he hath planted;

¹⁶ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃

¹⁷Where the birds make their nests: as for the stork, the fir trees are her house.

¹⁷אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃

¹⁸The high hills are a refuge for the wild goats; and the rocks for the conies.

¹⁸הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃

¹⁹He appointed the moon for seasons: the sun knoweth his going down.

¹⁹עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו׃

²⁰Thou makest darkness, and it is night: wherein all the beasts of the forest do creep forth.

²⁰תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער׃

²¹The young lions roar after their prey, and seek their meat from God.

²¹הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם׃

²²The sun ariseth, they gather themselves together, and lay them down in their dens.

²²תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון׃

²³Man goeth forth unto his work and to his labour until the evening.

²³יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב׃

²⁴O LORD, how manifold are thy works! in wisdom hast thou made them all: the earth is full of thy riches.

²⁴מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃

²⁵So is this great and wide sea, wherein are things creeping innumerable, both small and great beasts.

²⁵זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׃

²⁶There go the ships: there is that leviathan, whom thou hast made to play therein.

²⁶שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו׃

²⁷These wait all upon thee; that thou mayest give them their meat in due season.

²⁷כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃

²⁸That thou givest them they gather: thou openest thine hand, they are filled with good.

²⁸תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃

²⁹Thou hidest thy face, they are troubled: thou takest away their breath, they die, and return to their dust.

²⁹תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃

³⁰Thou sendest forth thy spirit, they are created: and thou renewest the face of the earth.

³⁰תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃

³¹The glory of the LORD shall endure for ever: the LORD shall rejoice in his works.

³¹יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו׃

³²He looketh on the earth, and it trembleth: he toucheth the hills, and they smoke.

³²המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃

³³I will sing unto the LORD as long as I live: I will sing praise to my God while I have my being.

³³אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃

³⁴My meditation of him shall be sweet: I will be glad in the LORD.

³⁴יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה׃

³⁵Let the sinners be consumed out of the earth, and let the wicked be no more. Bless thou the LORD, O my soul. Praise ye the LORD.

³⁵יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה׃