1I cried unto the LORD with my voice; with my voice unto the LORD did I make my supplication.
1משכיל לדוד בהיותו במערה תפלה קולי אל יהוה אזעק קולי אל יהוה אתחנן׃
2I poured out my complaint before him; I shewed before him my trouble.
2אשפך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד׃
3When my spirit was overwhelmed within me, then thou knewest my path. In the way wherein I walked have they privily laid a snare for me.
3בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי בארח זו אהלך טמנו פח לי׃
4I looked on my right hand, and beheld, but there was no man that would know me: refuge failed me; no man cared for my soul.
4הביט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי׃
5I cried unto thee, O LORD: I said, Thou art my refuge and my portion in the land of the living.
5זעקתי אליך יהוה אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים׃
6Attend unto my cry; for I am brought very low: deliver me from my persecutors; for they are stronger than I.
6הקשיבה אל רנתי כי דלותי מאד הצילני מרדפי כי אמצו ממני׃
7Bring my soul out of prison, that I may praise thy name: the righteous shall compass me about; for thou shalt deal bountifully with me.
7הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך בי יכתרו צדיקים כי תגמל עלי׃