1Why boastest thou thyself in mischief, O mighty man? the goodness of God endureth continually.
1למנצח משכיל לדוד בבוא דואג האדמי ויגד לשאול ויאמר לו בא דוד אל בית אחימלך מה תתהלל ברעה הגבור חסד אל כל היום׃
2The tongue deviseth mischiefs; like a sharp razor, working deceitfully.
2הוות תחשב לשונך כתער מלטש עשה רמיה׃
3Thou lovest evil more than good; and lying rather than to speak righteousness. Selah.
3אהבת רע מטוב שקר מדבר צדק סלה׃
4Thou lovest all devouring words, O thou deceitful tongue.
4אהבת כל דברי בלע לשון מרמה׃
5God shall likewise destroy thee for ever, he shall take thee away, and pluck thee out of thy dwelling place, and root thee out of the land of the living. Selah.
5גם אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה׃
6The righteous also shall see, and fear, and shall laugh at him:
6ויראו צדיקים וייראו ועליו ישחקו׃
7Lo, this is the man that made not God his strength; but trusted in the abundance of his riches, and strengthened himself in his wickedness.
7הנה הגבר לא ישים אלהים מעוזו ויבטח ברב עשרו יעז בהותו׃
8But I am like a green olive tree in the house of God: I trust in the mercy of God for ever and ever.
8ואני כזית רענן בבית אלהים בטחתי בחסד אלהים עולם ועד׃
9I will praise thee for ever, because thou hast done it: and I will wait on thy name; for it is good before thy saints.
9אודך לעולם כי עשית ואקוה שמך כי טוב נגד חסידיך׃