¹Give ear, O Shepherd of Israel, thou that leadest Joseph like a flock; thou that dwellest between the cherubims, shine forth.

¹למנצח אל ששנים עדות לאסף מזמור רעה ישראל האזינה נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה׃

²Before Ephraim and Benjamin and Manasseh stir up thy strength, and come and save us.

²לפני אפרים ובנימן ומנשה עוררה את גבורתך ולכה לישעתה לנו׃

³Turn us again, O God, and cause thy face to shine; and we shall be saved.

³אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה׃

⁴O LORD God of hosts, how long wilt thou be angry against the prayer of thy people?

⁴יהוה אלהים צבאות עד מתי עשנת בתפלת עמך׃

⁵Thou feedest them with the bread of tears; and givest them tears to drink in great measure.

⁵האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש׃

⁶Thou makest us a strife unto our neighbours: and our enemies laugh among themselves.

⁶תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו למו׃

⁷Turn us again, O God of hosts, and cause thy face to shine; and we shall be saved.

⁷אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה׃

⁸Thou hast brought a vine out of Egypt: thou hast cast out the heathen, and planted it.

⁸גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה׃

⁹Thou preparedst room before it, and didst cause it to take deep root, and it filled the land.

⁹פנית לפניה ותשרש שרשיה ותמלא ארץ׃

¹⁰The hills were covered with the shadow of it, and the boughs thereof were like the goodly cedars.

¹⁰כסו הרים צלה וענפיה ארזי אל׃

¹¹She sent out her boughs unto the sea, and her branches unto the river.

¹¹תשלח קצירה עד ים ואל נהר יונקותיה׃

¹²Why hast thou then broken down her hedges, so that all they which pass by the way do pluck her?

¹²למה פרצת גדריה וארוה כל עברי דרך׃

¹³The boar out of the wood doth waste it, and the wild beast of the field doth devour it.

¹³יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה׃

¹⁴Return, we beseech thee, O God of hosts: look down from heaven, and behold, and visit this vine;

¹⁴אלהים צבאות שוב נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת׃

¹⁵And the vineyard which thy right hand hath planted, and the branch that thou madest strong for thyself.

¹⁵וכנה אשר נטעה ימינך ועל בן אמצתה לך׃

¹⁶It is burned with fire, it is cut down: they perish at the rebuke of thy countenance.

¹⁶שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו׃

¹⁷Let thy hand be upon the man of thy right hand, upon the son of man whom thou madest strong for thyself.

¹⁷תהי ידך על איש ימינך על בן אדם אמצת לך׃

¹⁸So will not we go back from thee: quicken us, and we will call upon thy name.

¹⁸ולא נסוג ממך תחינו ובשמך נקרא׃

¹⁹Turn us again, O LORD God of hosts, cause thy face to shine; and we shall be saved.

¹⁹יהוה אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה׃