¹And I make known to you, brethren, the good news that I proclaimed to you, which also ye did receive, in which also ye have stood,

¹ואני אחי אודיעכם את הבשורה אשר בשרתי אתכם אשר גם קבלתם אתה וגם עמדתם בה׃

²through which also ye are being saved, in what words I proclaimed good news to you, if ye hold fast, except ye did believe in vain,

²אשר גם תושעו בה אם תחזיקו בדבר אשר בשרתי אתכם אך אם לא לשוא האמנתם׃

³for I delivered to you first, what also I did receive, that Christ died for our sins, according to the Writings,

³כי מסרתי לכם בראשונה את אשר גם קבלתי כי המשיח מת בעד חטאתינו כפי הכתובים׃

⁴and that he was buried, and that he hath risen on the third day, according to the Writings,

⁴וכי נקבר וכי הוקם ביום השלישי כפי הכתובים׃

⁵and that he appeared to Cephas, then to the twelve,

⁵וכי נראה אל כיפא ואחריו אל שנים העשר׃

⁶afterwards he appeared to above five hundred brethren at once, of whom the greater part remain till now, and certain also did fall asleep;

⁶ואחרי כן נראה ליותר מחמש מאות אחים כאחד אשר רבם עודם בחיים ומקצתם ישנו׃

⁷afterwards he appeared to James, then to all the apostles.

⁷ואחרי כן נראה אל יעקב ואחריו אל כל השליחים׃

⁸And last of all — as to the untimely birth — he appeared also to me,

⁸ואחרי כלם נראה גם אלי כמו אל הנפל׃

⁹for I am the least of the apostles, who am not worthy to be called an apostle, because I did persecute the assembly of God,

⁹כי אני הצעיר בשליחים ואינני כדי להקרא שליח באשר רדפתי את קהל האלהים׃

¹⁰and by the grace of God I am what I am, and His grace that [is] towards me came not in vain, but more abundantly than they all did I labour, yet not I, but the grace of God that [is] with me;

¹⁰אבל בחסד אלהים הייתי מה שהייתי וחסדו עלי לא היה לריק כי יותר מכלם עבדתי ולא אני כי אם חסד אלהים אשר עמדי׃

¹¹whether, then, I or they, so we preach, and so ye did believe.

¹¹והנה גם אני גם המה ככה משמיעים וככה האמנתם׃

¹²And if Christ is preached, that out of the dead he hath risen, how say certain among you, that there is no rising again of dead persons?

¹²ואם הגד הגד כי הוקם המשיח מן המתים איך יאמרו אנשים מכם כי אין תחיה למתים׃

¹³and if there be no rising again of dead persons, neither hath Christ risen;

¹³אם אין תחיה למתים גם המשיח לא הוקם׃

¹⁴and if Christ hath not risen, then void [is] our preaching, and void also your faith,

¹⁴ואם המשיח לא הוקם כי עתה ריק שמועתנו וגם ריק אמונתכם׃

¹⁵and we also are found false witnesses of God, because we did testify of God that He raised up the Christ, whom He did not raise if then dead persons do not rise;

¹⁵וגם נמצא עדי שקר לאלהים יען אשר העידנו את האלהים כי הקים את המשיח אשר לא הקימו אם אמת הוא שהמתים לא יקומו׃

¹⁶for if dead persons do not rise, neither hath Christ risen,

¹⁶כי אם המתים לא יקומו גם המשיח לא קם׃

¹⁷and if Christ hath not risen, vain is your faith, ye are yet in your sins;

¹⁷ואם המשיח לא קם הבל אמונתכם ועודכם בחטאתיכם׃

¹⁸then, also, those having fallen asleep in Christ did perish;

¹⁸אזי גם אשר ישנו במשיח אבד אבדו׃

¹⁹if in this life we have hope in Christ only, of all men we are most to be pitied.

¹⁹ואם בחיים האלה לבד בטחים אנחנו במשיח אמללים אנחנו מכל אדם׃

²⁰And now, Christ hath risen out of the dead — the first-fruits of those sleeping he became,

²⁰ועתה המשיח הוקם מן המתים ויהי לראשית הישנים׃

²¹for since through man [is] the death, also through man [is] a rising again of the dead,

²¹כי אחרי אשר בא המות על ידי אדם אחד גם תחית המתים באה על ידי אדם אחד׃

²²for even as in Adam all die, so also in the Christ all shall be made alive,

²²כי כאשר באדם מתים כלם כן גם יחיו כלם במשיח׃

²³and each in his proper order, a first-fruit Christ, afterwards those who are the Christ`s, in his presence,

²³וכל אחד ואחד בסדרו ראשית כלם המשיח ואחרי כן אשר הם למשיח בבואו׃

²⁴then — the end, when he may deliver up the reign to God, even the Father, when he may have made useless all rule, and all authority and power —

²⁴ואחרי כן הקץ כשימסר את המלכות אל האלהים האב אחרי בטלו כל משרה וכל שלטן וגבורה׃

²⁵for it behoveth him to reign till he may have put all the enemies under his feet —

²⁵כי הוא מלך ימלך עד כי ישית את כל איביו תחת רגליו׃

²⁶the last enemy is done away — death;

²⁶ואחרון האיבים אשר יבטל הוא המות׃

²⁷for all things He did put under his feet, and, when one may say that all things have been subjected, [it is] evident that He is excepted who did subject the all things to him,

²⁷כי כל שת תחת רגליו ובאמרו כל הושת תחתיו ברור הוא שהשת כל תחתיו איננו בכלל׃

²⁸and when the all things may be subjected to him, then the Son also himself shall be subject to Him, who did subject to him the all things, that God may be the all in all.

²⁸וכאשר יושת הכל תחתיו אז הבן גם הוא יושת תחת השת כל תחתיו למען יהיה האלהים הכל בכל׃

²⁹Seeing what shall they do who are baptized for the dead, if the dead do not rise at all? why also are they baptized for the dead?

²⁹כי מה יעשו הנטבלים בעד המתים אם אמת הוא שהמתים קום לא יקומו למה זה יטבלו בעד המתים׃

³⁰why also do we stand in peril every hour?

³⁰ולמה זה אנחנו בסכנה בכל שעה׃

³¹Every day do I die, by the glorying of you that I have in Christ Jesus our Lord:

³¹בתהלתנו אשר יש לי במשיח ישוע אדנינו מעיד אני עלי כי מת אנכי בכל יום ויום׃

³²if after the manner of a man with wild beasts I fought in Ephesus, what the advantage to me if the dead do not rise? let us eat and drink, for to-morrow we die!

³²אם לפי ררכו של אדם נלחמתי עם החיות הרעות באפסוס מה תועלת יש לי אם המתים לא יקומו נאכלה ונשתה כי מחר נמות׃

³³Be not led astray; evil communications corrupt good manners;

³³אל נא תתעו חברת אנשים רעים משחתת מדות טבות׃

³⁴awake up, as is right, and sin not; for certain have an ignorance of God; for shame to you I say [it].

³⁴הקיצו במישרים משכרון ואל תחטאו כי יש אנשים אשר אין בהם דעת אלהים לבשתכם אני אמר זאת׃

³⁵But some one will say, `How do the dead rise?

³⁵ואם יאמר איש איך יקומו המתים ובאי זה גוף יבואו׃

³⁶unwise! thou — what thou dost sow is not quickened except it may die;

³⁶אתה הסכל הן מה שתזרע לא יחיה בלתי אם ימות׃

³⁷and that which thou dost sow, not the body that shall be dost thou sow, but bare grain, it may be of wheat, or of some one of the others,

³⁷ומה שתזרע אינך זרע את הגוף אשר יהיה כי אם כגרגר ערם של חטה או של אחד הזרעים׃

³⁸and God doth give to it a body according as He willed, and to each of the seeds its proper body.

³⁸והאלהים יתן לו גוף כפי רצונו ולכל זרע וזרע את גופו למינהו׃

³⁹All flesh [is] not the same flesh, but there is one flesh of men, and another flesh of beasts, and another of fishes, and another of birds;

³⁹לא כל הבשר באשר אחד הוא כי מין אחר הוא בשר האדם ומין אחר בשר הבהמה ומין אחר בשר הדגה ומין אחר בשר העוף׃

⁴⁰and [there are] heavenly bodies, and earthly bodies; but one [is] the glory of the heavenly, and another that of the earthly;

⁴⁰ויש גופות שבשמים וגופות שבארץ אבל אחר הוא כבוד הגופות שבשמים וגופות שבארץ אבל אחר הוא כבוד הגופות שבשמים ואחר הוא כבוד הגופות שבארץ׃

⁴¹one glory of sun, and another glory of moon, and another glory of stars, for star from star doth differ in glory.

⁴¹אחר הוא כבוד השמש ואחר הוא כבוד הירח ואחר הוא כבוד הכוכבים כי כוכב מכוכב נבדל בכבודו׃

⁴²So also [is] the rising again of the dead: it is sown in corruption, it is raised in incorruption;

⁴²וכן גם בתחיה המתים הן יזרע בכליון ויקום בלא כליון׃

⁴³it is sown in dishonour, it is raised in glory; it is sown in weakness, it is raised in power;

⁴³יזרע בבזיון ויקום בכבוד יזרע בחלשה ויקום בגבורה׃

⁴⁴it is sown a natural body, it is raised a spiritual body; there is a natural body, and there is a spiritual body;

⁴⁴יזרע גוף נפשי ויקום גוף רוחני יש גוף נפשי ויש גוף רוחני׃

⁴⁵so also it hath been written, `The first man Adam became a living creature,` the last Adam [is] for a life-giving spirit,

⁴⁵כן גם כתוב ויהי האדם הוא אדם הראשון לנפש חיה אדם האחרון לרוח מחיה׃

⁴⁶but that which is spiritual [is] not first, but that which [was] natural, afterwards that which [is] spiritual.

⁴⁶אבל לא של הרוח היא הראשונה אלא של הנפש ואחרי כן של הרוח׃

⁴⁷The first man [is] out of the earth, earthy; the second man [is] the Lord out of heaven;

⁴⁷האדם הראשון מן האדמה הוא של עפר והאדם השני הוא האדון מן השמים׃

⁴⁸as [is] the earthy, such [are] also the earthy; and as [is] the heavenly, such [are] also the heavenly;

⁴⁸וכמו אשר הוא מעפר ככה גם אשר הם מעפר וכמו אשר הוא מן השמים ככה גם אשר הם מן השמים׃

⁴⁹and, according as we did bear the image of the earthy, we shall bear also the image of the heavenly.

⁴⁹וכאשר לבשנו דמות האדם אשר מעפר כן נלבש גם דמות האדם אשר מן השמים׃

⁵⁰And this I say, brethren, that flesh and blood the reign of God is not able to inherit, nor doth the corruption inherit the incorruption;

⁵⁰וזאת אני אמר אחי כי בשר ודם לא יוכל לרשת את מלכות האלהים ואשר יכלה לא יירש את אשר לא יכלה׃

⁵¹lo, I tell you a secret; we indeed shall not all sleep, and we all shall be changed;

⁵¹הנה סוד אגידה לכם הן לא כלנו נישן המות אבל כלנו נתחלף׃

⁵²in a moment, in the twinkling of an eye, in the last trumpet, for it shall sound, and the dead shall be raised incorruptible, and we — we shall be changed:

⁵²ברגע אחד כהרף עין כתקע השופר האחרון כי יתקע בשופר והמתים יחיו בלי כליון ואנחנו נתחלף׃

⁵³for it behoveth this corruptible to put on incorruption, and this mortal to put on immortality;

⁵³כי מה שעתה לכליון לבוש ילבש אל כליון ואמר ימות יבוש ילבש אל מות׃

⁵⁴and when this corruptible may have put on incorruption, and this mortal may have put on immortality, then shall be brought to pass the word that hath been written, `The Death was swallowed up — to victory;

⁵⁴וכשילבש מה שעתה לכליון אל כליון ומה שעתה למות ילבש אל מות אז יהיה דבר הכתוב בלע המות לנצח׃

⁵⁵where, O Death, thy sting? where, O Hades, thy victory?`

⁵⁵איה עקצף המות איה שאול בצחונך׃

⁵⁶and the sting of the death [is] the sin, and the power of the sin the law;

⁵⁶עקץ המות הוא החטא וכח החטא היא התורה׃

⁵⁷and to God — thanks, to Him who is giving us the victory through our Lord Jesus Christ;

⁵⁷אבל תודות לאלהים אשר נתן לנו הנצחון על ידי אדנינו ישוע המשיח׃

⁵⁸so that, my brethren beloved, become ye stedfast, unmovable, abounding in the work of the Lord at all times, knowing that your labour is not vain in the Lord.

⁵⁸על כן אחי חביבי התכוננו בל תמוטו והעדיפו בכל עת במעשה אדנינו מדעתכם כי לא לריק עמלכם באדנינו׃