¹Become, then, followers of God, as children beloved,

¹לכן לכו בדרך האלהים כבנים חביבים׃

²and walk in love, as also the Christ did love us, and did give himself for us, an offering and a sacrifice to God for an odour of a sweet smell,

²והתהלכו באהבה כאשר גם המשיח אהב אתנו והקריב את נפשו בעדנו לקרבן וזבח לאלהים לריח ניחוח׃

³and whoredom, and all uncleanness, or covetousness, let it not even be named among you, as becometh saints;

³אבל זנות וכל טמאה ואהבת בצע בל יזכר ביניכם כאשר נאוה לקדשים׃

⁴also filthiness, and foolish talking, or jesting, — the things not fit — but rather thanksgiving;

⁴גם לא נבול פה ודברי סכלות ולעג אשר לא כהגן כי אם קול תודה׃

⁵for this ye know, that every whoremonger, or unclean, or covetous person, who is an idolater, hath no inheritance in the reign of the Christ and God.

⁵כי זאת ידע תדעו כי כל זנה וטמא ואהב בצע שהוא עבד אלילים אין לו חלק ונחלה במלכות המשיח והאלהים׃

⁶Let no one deceive you with vain words, for because of these things cometh the anger of God upon the sons of the disobedience,

⁶אל ישיא איש אתכם בדברי ריק כי בגלל אלה חרון אלהים בא על בני המרי׃

⁷become not, then, partakers with them,

⁷על כן אל יהי חלקכם עמהם׃

⁸for ye were once darkness, and now light in the Lord; as children of light walk ye,

⁸כי מלפנים הייתם חשך ועתה הנכם אור באדנינו התהלכו נא כבני אור׃

⁹for the fruit of the Spirit [is] in all goodness, and righteousness, and truth,

⁹כי פרי הרוח כל מעשי חסד וצדק ואמת׃

¹⁰proving what is well-pleasing to the Lord,

¹⁰ובחנו מה הוא רצוי בעיני אדנינו׃

¹¹and have no fellowship with the unfruitful works of the darkness and rather even convict,

¹¹ואל תשתתפו עם מעשי החשך אשר לא יעשו פרי כי אם הוכח תוכיחו אותם׃

¹²for the things in secret done by them it is a shame even to speak of,

¹²כי מה שהם עשים בסתר חרפה היא אך לספר׃

¹³and all the things reproved by the light are manifested, for everything that is manifested is light;

¹³אבל כל זאת יגלה כשיוכח על ידי האור כי כל הנגלה אור הוא׃

¹⁴wherefore he saith, `Arouse thyself, thou who art sleeping, and arise out of the dead, and the Christ shall shine upon thee.`

¹⁴על כן הוא אומר עורה הישן וקומה מן המתים ויאר לך המשיח׃

¹⁵See, then, how exactly ye walk, not as unwise, but as wise,

¹⁵ועתה ראו והזהרו להתהלך לא ככסילים כי אם כחכמים׃

¹⁶redeeming the time, because the days are evil;

¹⁶מוקירים העת כי הימים רעים המה׃

¹⁷because of this become not fools, but — understanding what [is] the will of the Lord,

¹⁷על כן אל תהיו חסרי דעת כי אם מבינים לדעת מה הוא רצון אדנינו׃

¹⁸and be not drunk with wine, in which is dissoluteness, but be filled in the Spirit,

¹⁸ואל תשתכרו מיין המביא לידי פריצות כי אם המלאו ברוח׃

¹⁹speaking to yourselves in psalms and hymns and spiritual songs, singing and making melody in your heart to the Lord,

¹⁹ושיחו איש לרעהו בתהלות ותשבחות ושירות רוחניות שירו וזמרו לאדני בלבבכם׃

²⁰giving thanks always for all things, in the name of our Lord Jesus Christ, to the God and Father;

²⁰והודו בכל עת על הכל לאלהים אבינו בשם אדנינו ישוע המשיח׃

²¹subjecting yourselves to one another in the fear of God.

²¹הכנעו איש לאחיו ביראת אלהים׃

²²The wives! to your own husbands subject yourselves, as to the Lord,

²²הנשים הכנענה לבעליכן כמו לאדנינו׃

²³because the husband is head of the wife, as also the Christ [is] head of the assembly, and he is saviour of the body,

²³כי האיש הוא ראש האשה כאשר המשיח הוא ראש העדה והוא מושיע של הגוף׃

²⁴but even as the assembly is subject to Christ, so also [are] the wives to their own husbands in everything.

²⁴אבל כאשר תכנע העדה למשיח ככה גם הנשים לבעליהן בכל דבר׃

²⁵The husbands! love your own wives, as also the Christ did love the assembly, and did give himself for it,

²⁵האנשים אהבו את נשיכם כאשר גם המשיח אהב את העדה ויתן את נפשו בעדה׃

²⁶that he might sanctify it, having cleansed [it] with the bathing of the water in the saying,

²⁶למען קדשה בדברו אחרי אשר טהרה ברחיצת המים׃

²⁷that he might present it to himself the assembly in glory, not having spot or wrinkle, or any of such things, but that it may be holy and unblemished;

²⁷להקימה בכבוד לו לעדה אשר אין בה כתם וקמט וכדומה כי אם למען תהיה קדושה ותמימה׃

²⁸so ought the husbands to love their own wives as their own bodies: he who is loving his own wife — himself he doth love;

²⁸כן האנשים חיבים לאהב את נשיהם כגופם כי האהב את אשתו אהב את עצמו׃

²⁹for no one ever his own flesh did hate, but doth nourish and cherish it, as also the Lord — the assembly,

²⁹כי מעולם לא שנא איש את בשרו כי אם זן ומכלכל אתו כאשר גם האדון את עדתו׃

³⁰because members we are of his body, of his flesh, and of his bones;

³⁰כי אברי גופו אנחנו משברו ומעצמיו׃

³¹`for this cause shall a man leave his father and mother, and shall be joined to his wife, and they shall be — the two — for one flesh;`

³¹על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו שניהם לבשר אחד׃

³²this secret is great, and I speak in regard to Christ and to the assembly;

³²גדול הסוד הזה ואני מפרש אתו על המשיח ועל עדתו׃

³³but ye also, every one in particular — let each his own wife so love as himself, and the wife — that she may reverence the husband.

³³ואולם גם אתם כל איש מכם יאהב את אשתו כנפשו והאשה היא תזהר ותירא את בעלה׃