1After this hath Job opened his mouth, and revileth his day.
1אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃
2And Job answereth and saith: —
2ויען איוב ויאמר׃
3Let the day perish in which I am born, And the night that hath said: `A man-child hath been conceived.`
3יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃
4That day — let it be darkness, Let not God require it from above, Nor let light shine upon it.
4היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃
5Let darkness and death-shade redeem it, Let a cloud tabernacle upon it, Let them terrify it as the most bitter of days.
5יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃
6That night — let thick darkness take it, Let it not be united to days of the year, Into the number of months let it not come.
6הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃
7Lo! that night — let it be gloomy, Let no singing come into it.
7הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃
8Let the cursers of day mark it, Who are ready to wake up Leviathan.
8יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃
9Let the stars of its twilight be dark, Let it wait for light, and there is none, And let it not look on the eyelids of the dawn.
9יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃
10Because it hath not shut the doors Of the womb that was mine! And hide misery from mine eyes.
10כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃
11Why from the womb do I not die? From the belly I have come forth and gasp!
11למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃
12Wherefore have knees been before me? And what [are] breasts, that I suck?
12מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃
13For now, I have lain down, and am quiet, I have slept — then there is rest to me,
13כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃
14With kings and counsellors of earth, These building wastes for themselves.
14עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃
15Or with princes — they have gold, They are filling their houses [with] silver.
15או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃
16(Or as a hidden abortion I am not, As infants — they have not seen light.)
16או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃
17There the wicked have ceased troubling, And there rest do the wearied in power.
17שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃
18Together prisoners have been at ease, They have not heard the voice of an exactor,
18יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃
19Small and great [are] there the same. And a servant [is] free from his lord.
19קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃
20Why giveth He to the miserable light, and life to the bitter soul?
20למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃
21Who are waiting for death, and it is not, And they seek it above hid treasures.
21המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃
22Who are glad — unto joy, They rejoice when they find a grave.
22השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃
23To a man whose way hath been hidden, And whom God doth shut up?
23לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃
24For before my food, my sighing cometh, And poured out as waters [are] my roarings.
24כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃
25For a fear I feared and it meeteth me, And what I was afraid of doth come to me.
25כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃
26I was not safe — nor was I quiet — Nor was I at rest — and trouble cometh!
26לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃