1And yet, I pray thee, O Job, Hear my speech and [to] all my words give ear.
1ואולם שמע נא איוב מלי וכל דברי האזינה׃
2Lo, I pray thee, I have opened my mouth, My tongue hath spoken in the palate.
2הנה נא פתחתי פי דברה לשוני בחכי׃
3Of the uprightness of my heart [are] my sayings, And knowledge have my lips clearly spoken.
3ישר לבי אמרי ודעת שפתי ברור מללו׃
4The Spirit of God hath made me, And the breath of the Mighty doth quicken me.
4רוח אל עשתני ונשמת שדי תחיני׃
5If thou art able — answer me, Set in array before me — station thyself.
5אם תוכל השיבני ערכה לפני התיצבה׃
6Lo, I [am], according to thy word, for God, From the clay I — I also, have been formed.
6הן אני כפיך לאל מחמר קרצתי גם אני׃
7Lo, my terror doth not frighten thee, And my burden on thee is not heavy.
7הנה אמתי לא תבעתך ואכפי עליך לא יכבד׃
8Surely — thou hast said in mine ears, And the sounds of words I hear:
8אך אמרת באזני וקול מלין אשמע׃
9`Pure [am] I, without transgression, Innocent [am] I, and I have no iniquity.
9זך אני בלי פשע חף אנכי ולא עון לי׃
10Lo, occasions against me He doth find, He doth reckon me for an enemy to Him,
10הן תנואות עלי ימצא יחשבני לאויב לו׃
11He doth put in the stocks my feet, He doth watch all my paths.`
11ישם בסד רגלי ישמר כל ארחתי׃
12Lo, [in] this thou hast not been righteous, I answer thee, that greater is God than man.
12הן זאת לא צדקת אענך כי ירבה אלוה מאנוש׃
13Wherefore against Him hast thou striven, When [for] all His matters He answereth not?
13מדוע אליו ריבות כי כל דבריו לא יענה׃
14For once doth God speak, and twice, (He doth not behold it.)
14כי באחת ידבר אל ובשתים לא ישורנה׃
15In a dream — a vision of night, In the falling of deep sleep on men, In slumberings on a bed.
15בחלום חזיון לילה בנפל תרדמה על אנשים בתנומות עלי משכב׃
16Then He uncovereth the ear of men, And for their instruction sealeth:
16אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם׃
17To turn aside man [from] doing, And pride from man He concealeth.
17להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה׃
18He keepeth back his soul from corruption, And his life from passing away by a dart.
18יחשך נפשו מני שחת וחיתו מעבר בשלח׃
19And he hath been reproved With pain on his bed, And the strife of his bones [is] enduring.
19והוכח במכאוב על משכבו וריב עצמיו אתן׃
20And his life hath nauseated bread, And his soul desirable food.
20וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה׃
21His flesh is consumed from being seen, And high are his bones, they were not seen!
21יכל בשרו מראי ושפי עצמותיו לא ראו׃
22And draw near to the pit doth his soul, And his life to those causing death.
22ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים׃
23If there is by him a messenger, An interpreter — one of a thousand, To declare for man his uprightness:
23אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו׃
24Then He doth favour him and saith, `Ransom him from going down to the pit, I have found an atonement.`
24ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר׃
25Fresher [is] his flesh than a child`s, He returneth to the days of his youth.
25רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו׃
26He maketh supplication unto God, And He accepteth him. And he seeth His face with shouting, And He returneth to man His righteousness.
26יעתר אל אלוה וירצהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו׃
27He looketh on men, and saith, `I sinned, And uprightness I have perverted, And it hath not been profitable to me.
27ישר על אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי׃
28He hath ransomed my soul From going over into the pit, And my life on the light looketh.`
28פדה נפשי מעבר בשחת וחיתי באור תראה׃
29Lo, all these doth God work, Twice — thrice with man,
29הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר׃
30To bring back his soul from the pit, To be enlightened with the light of the living.
30להשיב נפשו מני שחת לאור באור החיים׃
31Attend, O Job, hearken to me, Keep silent, and I — I do speak.
31הקשב איוב שמע לי החרש ואנכי אדבר׃
32If there are words — answer me, Speak, for I have a desire to justify thee.
32אם יש מלין השיבני דבר כי חפצתי צדקך׃
33If there are not — hearken thou to me, Keep silent, and I teach thee wisdom.
33אם אין אתה שמע לי החרש ואאלפך חכמה׃