¹Pray, call, is there any to answer thee? And unto which of the holy ones dost thou turn?

¹קרא נא היש עונך ואל מי מקדשים תפנה׃

²For provocation slayeth the perverse, And envy putteth to death the simple,

²כי לאויל יהרג כעש ופתה תמית קנאה׃

³I — I have seen the perverse taking root, And I mark his habitation straightway,

³אני ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם׃

⁴Far are his sons from safety, And they are bruised in the gate, And there is no deliverer.

⁴ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל׃

⁵Whose harvest the hungry doth eat, And even from the thorns taketh it, And the designing swallowed their wealth.

⁵אשר קצירו רעב יאכל ואל מצנים יקחהו ושאף צמים חילם׃

⁶For sorrow cometh not forth from the dust, Nor from the ground springeth up misery.

⁶כי לא יצא מעפר און ומאדמה לא יצמח עמל׃

⁷For man to misery is born, And the sparks go high to fly.

⁷כי אדם לעמל יולד ובני רשף יגביהו עוף׃

⁸Yet I — I inquire for God, And for God I give my word,

⁸אולם אני אדרש אל אל ואל אלהים אשים דברתי׃

⁹Doing great things, and there is no searching. Wonderful, till there is no numbering.

⁹עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד אין מספר׃

¹⁰Who is giving rain on the face of the land, And is sending waters on the out-places.

¹⁰הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות׃

¹¹To set the low on a high place, And the mourners have been high [in] safety.

¹¹לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע׃

¹²Making void thoughts of the subtile, And their hands do not execute wisdom.

¹²מפר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם תושיה׃

¹³Capturing the wise in their subtilty, And the counsel of wrestling ones was hastened,

¹³לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה׃

¹⁴By day they meet darkness, And as night — they grope at noon.

¹⁴יומם יפגשו חשך וכלילה ימששו בצהרים׃

¹⁵And He saveth the wasted from their mouth, And from a strong hand the needy,

¹⁵וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון׃

¹⁶And there is hope to the poor, And perverseness hath shut her mouth.

¹⁶ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה׃

¹⁷Lo, the happiness of mortal man, God doth reprove him: And the chastisement of the Mighty despise not,

¹⁷הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל תמאס׃

¹⁸For He doth pain, and He bindeth up, He smiteth, and His hands heal.

¹⁸כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה׃

¹⁹In six distresses He delivereth thee, And in seven evil striketh not on thee.

¹⁹בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע׃

²⁰In famine He hath redeemed thee from death, And in battle from the hands of the sword.

²⁰ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב׃

²¹When the tongue scourgeth thou art hid, And thou art not afraid of destruction, When it cometh.

²¹בשוט לשון תחבא ולא תירא משד כי יבוא׃

²²At destruction and at hunger thou mockest, And of the beast of the earth, Thou art not afraid.

²²לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל תירא׃

²³(For with sons of the field [is] thy covenant, And the beast of the field Hath been at peace with thee.)

²³כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך׃

²⁴And thou hast known that thy tent [is] peace, And inspected thy habitation, and errest not,

²⁴וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא׃

²⁵And hast known that numerous [is] Thy seed, And thine offspring as the herb of the earth;

²⁵וידעת כי רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ׃

²⁶Thou comest in full age unto the grave, As the going up of a stalk in its season.

²⁶תבוא בכלח אלי קבר כעלות גדיש בעתו׃

²⁷Lo, this — we searched it out — it [is] right, hearken; And thou, know for thyself!

²⁷הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך׃