¹And again he entered into Capernaum, after [some] days, and it was heard that he is in the house,

¹ויהי מקץ ימים בשובו אל כפר נחום וישמעו כי הוא בבית׃

²and immediately many were gathered together, so that there was no more room, not even at the door, and he was speaking to them the word.

²ויאספו רבים מהרה עד אפס מקום לעמד אף מחוץ לפתח וידבר אליהם את הדבר׃

³And they come unto him, bringing a paralytic, borne by four,

³ויבאו אליו אנשים נשאים איש נכה אברים וישאהו בארבעה׃

⁴and not being able to come near to him because of the multitude, they uncovered the roof where he was, and, having broken [it] up, they let down the couch on which the paralytic was lying,

⁴ולא יכלו לגשת אליו מפני העם ויסירו את הגג במקום אשר היה שם ויחתרו חתירה ויורידו את המשכב אשר שכב עליה נכה האברים׃

⁵and Jesus having seen their faith, saith to the paralytic, `Child, thy sins have been forgiven thee.`

⁵ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים בני נסלחו לך חטאתיך׃

⁶And there were certain of the scribes there sitting, and reasoning in their hearts,

⁶ויהיו מן הסופרים ישבים שם וחשבים בלבם לאמר׃

⁷`Why doth this one thus speak evil words? who is able to forgive sins except one — God?`

⁷מה ידבר זה גדופים כאלה מי יוכל לסלח חטאים בלתי האלהים לבדו׃

⁸And immediately Jesus, having known in his spirit that they thus reason in themselves, said to them, `Why these things reason ye in your hearts?

⁸וידע ישוע ברוחו כי ככה חשבו בלבבם ויאמר אליהם מדוע תחשבו כאלה בלבבכם׃

⁹which is easier, to say to the paralytic, The sins have been forgiven to thee? or to say, Rise, and take up thy couch, and walk?

⁹מה הנקל האמר אל נכה האברים נסלחו לך חטאתיך אם אמור קום שא את משכבך והתהלך׃

¹⁰`And, that ye may know that the Son of Man hath authority on the earth to forgive sins — (he saith to the paralytic) —

¹⁰אך למען תדעון כי לבן האדם יש השלטן לסלח חטאים בארץ ויאמר אל נכה האברים׃

¹¹I say to thee, Rise, and take up thy couch, and go away to thy house;`

¹¹לך אני אמר קום שא את משכבך ולך אל ביתך׃

¹²and he rose immediately, and having taken up the couch, he went forth before all, so that all were astonished, and do glorify God, saying — `Never thus did we see.`

¹²ויקם פתאם וישא את משכבו ויצא לעיני כלם עד כי השתממו כלם וישבחו את האלהים לאמר מעולם לא ראינו כזאת׃

¹³And he went forth again by the sea, and all the multitude was coming unto him, and he was teaching them,

¹³וישב לצאת אל יד הים ויבאו אליו כל העם וילמדם׃

¹⁴and passing by, he saw Levi of Alpheus sitting at the tax-office, and saith to him, `Be following me,` and he, having risen, did follow him.

¹⁴ויהי בעברו וירא את לוי בן חלפי ישב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריו׃

¹⁵And it came to pass, in his reclining (at meat) in his house, that many tax-gatherers and sinners were reclining (at meat) with Jesus and his disciples, for there were many, and they followed him.

¹⁵ויהי כאשר הסב בביתו ויסבו מוכסים וחטאים רבים עם ישוע ועם תלמידיו כי רבים היו ההלכים אחריו׃

¹⁶And the scribes and the Pharisees, having seen him eating with the tax-gatherers and sinners, said to his disciples, `Why — that with the tax-gatherers and sinners he doth eat and drink?`

¹⁶והסופרים והפרושים ראו אתו אכל עם המוכסים והחטאים ויאמרו אל תלמידיו למה זה עם החטאים והמוכסים אכל רבכם׃

¹⁷And Jesus, having heard, saith to them, `They who are strong have no need of a physician, but they who are ill; I came not to call righteous men, but sinners to reformation.`

¹⁷וישמע ישוע ויאמר החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החלים לא באתי לקרא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה׃

¹⁸And the disciples of John and those of the Pharisees were fasting, and they come and say to him, `Wherefore do the disciples of John and those of the Pharisees fast, and thy disciples do not fast?`

¹⁸ותלמידי יוחנן והפרושים היו צמים ויבאו ויאמרו אליו מדוע תלמידי יוחנן ותלמידי הפרושים צמים ותלמידיך אינם צמים׃

¹⁹And Jesus said to them, `Are the sons of the bride-chamber able, while the bridegroom is with them, to fast? so long time as they have the bridegroom with them they are not able to fast;

¹⁹ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה לצום בעוד החתן עמהם כל ימי היות החתן עמהם לא יוכלו לצום׃

²⁰but days shall come when the bridegroom may be taken from them, and then they shall fast — in those days.

²⁰הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו בימים ההם׃

²¹`And no one a patch of undressed cloth doth sew on an old garment, and if not — the new filling it up doth take from the old and the rent doth become worse;

²¹אין תפר מטלית בגד חדש על שמלה בלה כי אז ינתק מלויו החדש מן הבלה ותרע הקריעה׃

²²and no one doth put new wine into old skins, and if not — the new wine doth burst the skins, and the wine is poured out, and the skins will be destroyed; but new wine into new skins is to be put.`

²²ואין נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז יבקע היין את הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל בנאדות חדשים ינתן היין החדש׃

²³And it came to pass — he is going along on the sabbaths through the corn-fields — and his disciples began to make a way, plucking the ears,

²³ויהי כעברו בשבת בין הקמה ויחלו תלמידיו לקטף מלילת בלכתם׃

²⁴and the Pharisees said to him, `Lo, why do they on the sabbaths that which is not lawful?`

²⁴ויאמרו אליו הפרושים ראה מה המה עשים בשבת דבר אשר לא יעשה׃

²⁵And he said to them, `Did ye never read what David did, when he had need and was hungry, he and those with him?

²⁵ויאמר אליהם הכי לא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו חסר ורעב הוא ואשר היו אתו׃

²⁶how he went into the house of God, (at `Abiathar the chief priest,`) and the loaves of the presentation did eat, which it is not lawful to eat, except to the priests, and he gave also to those who were with him?`

²⁶כי בא אל בית אלהים בימי אביתר הכהן הגדול ויאכל את לחם הפנים אשר לא נכון לאכלה כי אם לכהנים ויתן גם לאנשים אשר אתו׃

²⁷And he said to them, `The sabbath for man was made, not man for the sabbath,

²⁷ויאמר אליהם השבת נעשה בעבור האדם ולא האדם בעבור השבת׃

²⁸so that the son of man is lord also of the sabbath.`

²⁸לכן בן האדם אדון הוא גם לשבת׃