¹At that time did Jesus go on the sabbaths through the corn, and his disciples were hungry, and they began to pluck ears, and to eat,

¹בעת ההיא עבר ישוע בין הקמה ביום השבת ותלמידיו רעבו ויחלו לקטף מלילת ויאכלו׃

²and the Pharisees having seen, said to him, `Lo, thy disciples do that which it is not lawful to do on a sabbath.`

²ויראו הפרושים ויאמרו לו הנה תלמידיך עשים את אשר אסור לעשות בשבת׃

³And he said to them, `Did ye not read what David did, when he was hungry, himself and those with him —

³ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו רעב הוא והאנשים אשר אתו׃

⁴how he went into the house of God, and the loaves of the presentation did eat, which it is not lawful to him to eat, nor to those with him, except to the priests alone?

⁴כי בא אל בית האלהים ויאכל את לחם הפנים אשר איננו מתר לו ולאנשיו לאכלה רק לכהנים לבדם׃

⁵`Or did ye not read in the Law, that on the sabbaths the priests in the temple do profane the sabbath, and are blameless?

⁵או הלא קראתם בתורה כי בשבתות יחללו הכהנים את השבת במקדש ואין להם עון׃

⁶and I say to you, that a greater than the temple is here;

⁶אבל אני אמר לכם כי יש פה גדול מן המקדש׃

⁷and if ye had known what is: Kindness I will, and not sacrifice — ye had not condemned the blameless,

⁷ולו ידעתם מה הוא חסד חפצתי ולא זבח לא הרשעתם את הנקים׃

⁸for the son of man is lord even of the sabbath.`

⁸כי בן האדם הוא גם אדון השבת׃

⁹And having departed thence, he went to their synagogue,

⁹ויעבר משם אל בית כנסתם׃

¹⁰and lo, there was a man having the hand withered, and they questioned him, saying, `Is it lawful to heal on the sabbaths?` that they might accuse him.

¹⁰והנה שם איש אשר ידו יבשה וישאלוהו לאמר המתר לרפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃

¹¹And he said to them, `What man shall be of you, who shall have one sheep, and if this may fall on the sabbaths into a ditch, will not lay hold on it and raise [it]?

¹¹ויאמר אליהם מי האיש בכם אשר לו כבש אחד ונפל בבור בשבת ולא יחזיק בו ויעלנו׃

¹²How much better, therefore, is a man than a sheep? — so that it is lawful on the sabbaths to do good.`

¹²ומה יקר אדם מן הכבש לכן מתר להיטיב בשבת׃

¹³Then saith he to the man, `Stretch forth thy hand,` and he stretched [it] forth, and it was restored whole as the other.

¹³ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט אתה ותרפא ותשב כידו האחרת׃

¹⁴And the Pharisees having gone forth, held a consultation against him, how they might destroy him,

¹⁴ויצא הפרושים ויתיעצו עליו לאבדו׃

¹⁵and Jesus having known, withdrew thence, and there followed him great multitudes, and he healed them all,

¹⁵וידע ישוע ויסר משם וילך אחריו המון עם רב וירפאם כלם׃

¹⁶and did charge them that they might not make him manifest,

¹⁶ויצו אתם בגערה שלא יגלהו׃

¹⁷that it might be fulfilled that was spoken through Isaiah the prophet, saying,

¹⁷למלאת את אשר דבר ישעיהו הנביא לאמר׃

¹⁸`Lo, My servant, whom I did choose, My beloved, in whom My soul did delight, I will put My Spirit upon him, and judgment to the nations he shall declare,

¹⁸הן עבדי בחרתי בו ידידי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו ומשפט לגוים יוציא׃

¹⁹he shall not strive nor cry, nor shall any hear in the broad places his voice,

¹⁹לא יצעק ולא ישא ולא ישמע בחוץ קולו׃

²⁰a bruised reed he shall not break, and smoking flax he shall not quench, till he may put forth judgment to victory,

²⁰קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה עד יוציא לנצח משפט׃

²¹and in his name shall nations hope.`

²¹ולשמו גוים ייחלו׃

²²Then was brought to him a demoniac, blind and dumb, and he healed him, so that the blind and dumb both spake and saw.

²²אז הובא אליו איש עור ואלם אשר אחזו שד וירפאהו וידבר האלם וגם ראה׃

²³And all the multitudes were amazed, and said, `Is this the Son of David?`

²³וישתוממו כל המון העם ויאמרו הכי זה הוא בן דוד׃

²⁴but the Pharisees having heard, said, `This one doth not cast out demons, except by Beelzeboul, ruler of the demons.`

²⁴והפרושים כשמעם זאת אמרו זה איננו מגרש את השדים כי אם על ידי בעל זבוב שר השדים׃

²⁵And Jesus, knowing their thoughts, said to them, `Every kingdom having been divided against itself is desolated, and no city or house having been divided against itself, doth stand,

²⁵וישוע ידע את מחשבותם ויאמר אליהם כל ממלכה הנחלקה על עצמה תחרב וכל עיר ובית הנחלקים על עצמם לא יכונו׃

²⁶and if the Adversary doth cast out the Adversary, against himself he was divided, how then doth his kingdom stand?

²⁶והשטן אם יגרש את השטן נחלק על עצמו ואיככה תכון ממלכתו׃

²⁷`And if I, by Beelzeboul, do cast out the demons, your sons — by whom do they cast out? because of this they — they shall be your judges.

²⁷ואם אני מגרש את השדים בבעל זבוב בניכם במי הם מגרשים אתם על כן המה יהיו שפטיכם׃

²⁸`But if I, by the Spirit of God, do cast out the demons, then come already unto you did the reign of God.

²⁸אך אם ברוח אלהים אני מגרש את השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים׃

²⁹`Or how is one able to go into the house of the strong man, and to plunder his goods, if first he may not bind the strong man? and then his house he will plunder.

²⁹או איך יוכל איש לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃

³⁰`He who is not with me is against me, and he who is not gathering with me, doth scatter.

³⁰כל אשר איננו אתי הוא לנגדי ואשר איננו מכנס אתי הוא מפזר׃

³¹Because of this I say to you, all sin and evil speaking shall be forgiven to men, but the evil speaking of the Spirit shall not be forgiven to men.

³¹על כן אני אמר לכם כל חטא וגדוף יסלח לאדם אך גדוף הרוח לא יסלח לאדם׃

³²And whoever may speak a word against the Son of Man it shall be forgiven to him, but whoever may speak against the Holy Spirit, it shall not be forgiven him, neither in this age, nor in that which is coming.

³²וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמחרף את רוח הקדש לא יסלח לו לא בעולם הזה ולא בעולם הבא׃

³³`Either make the tree good, and its fruit good, or make the tree bad, and its fruit bad, for from the fruit is the tree known.

³³או עשו את העץ טוב ופריו טוב או עשו את העץ משחת ופריו משחת כי בפריו נכר העץ׃

³⁴`Brood of vipers! how are ye able to speak good things — being evil? for out of the abundance of the heart doth the mouth speak.

³⁴ילדי הצפעונים איכה תוכלו למלל טוב ואתם רעים כי משפעת הלב ימלל הפה׃

³⁵The good man out of the good treasure of the heart doth put forth the good things, and the evil man out of the evil treasure doth put forth evil things.

³⁵האיש הטוב מאוצר לבו הטוב מוציא את הטוב והאיש הרע מאוצר הרע מוציא רע׃

³⁶`And I say to you, that every idle word that men may speak, they shall give for it a reckoning in a day of judgment;

³⁶ואני אמר לכם כל מלה בטלה אשר ידברו בני האדם יתנו עליה חשבון ביום הדין׃

³⁷for from thy words thou shalt be declared righteous, and from thy words thou shalt be declared unrighteous.`

³⁷כי מדבריך תצדק ומדבריך תחיב׃

³⁸Then answered certain of the scribes and Pharisees, saying, `Teacher, we will to see a sign from thee.`

³⁸ויענו מן הסופרים והפרושים ויאמרו רבי חפצנו לראות אות מידך׃

³⁹And he answering said to them, `A generation, evil and adulterous, doth seek a sign, and a sign shall not be given to it, except the sign of Jonah the prophet;

³⁹ויען ויאמר אליהם דור רע ומנאף מבקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא׃

⁴⁰for, as Jonah was in the belly of the fish three days and three nights, so shall the Son of Man be in the heart of the earth three days and three nights.

⁴⁰כי כאשר היה יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות כן יהיה בן האדם בלב האדמה שלשה ימים ושלשה לילות׃

⁴¹`Men of Nineveh shall stand up in the judgment with this generation, and shall condemn it, for they reformed at the proclamation of Jonah, and lo, a greater than Jonah here!

⁴¹אנשי נינוה יקומו במשפט עם הדור הזה וירשיעוהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה פה גדול מיונה׃

⁴²`A queen of the south shall rise up in the judgment with this generation, and shall condemn it, for she came from the ends of the earth to hear the wisdom of Solomon, and lo, a greater than Solomon here!

⁴²מלכת תימן תקום במשפט עם הדור הזה ותרשיענו כי באה מקצות הארץ לשמע את חכמה שלמה והנה פה גדול משלמה׃

⁴³`And, when the unclean spirit may go forth from the man, it doth walk through dry places seeking rest, and doth not find;

⁴³והרוח הטמאה אחרי צאתה מן האדם תשטט במקמות ציה לבקש לה מנוחה ולא תמצאנה׃

⁴⁴then it saith, I will turn back to my house whence I came forth; and having come, it findeth [it] unoccupied, swept, and adorned:

⁴⁴אז תאמר אשובה אל ביתי אשר יצאתי משם ובאה ומצאה אתו מפנה ומטאטא ומהדר׃

⁴⁵then doth it go, and take with itself seven other spirits more evil than itself, and having gone in they dwell there, and the last of that man doth become worse than the first; so shall it be also to this evil generation.`

⁴⁵ואחר תלך ולקחה אליה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו כן יהיה גם לדור הרע הזה׃

⁴⁶And while he was yet speaking to the multitudes, lo, his mother and brethren had stood without, seeking to speak to him,

⁴⁶עודנו מדבר אל המון העם והנה אמו ואחיו עמדו בחוץ מבקשים לדבר אתו׃

⁴⁷and one said to him, `Lo, thy mother and thy brethren do stand without, seeking to speak to thee.`

⁴⁷ויגד אליו הנה אמך ואחיך עמדים בחוץ ומבקשים לדבר אתך׃

⁴⁸And he answering said to him who spake to him, `Who is my mother? and who are my brethren?`

⁴⁸ויען ויאמר אל האיש המגיד לו מי היא אמי ומי הם אחי׃

⁴⁹And having stretched forth his hand toward his disciples, he said, `Lo, my mother and my brethren!

⁴⁹ויט ידו על תלמידיו ויאמר הנה אמי ואחי׃

⁵⁰for whoever may do the will of my Father who is in the heavens, he is my brother, and sister, and mother.`

⁵⁰כי כל אשר יעשה רצון אבי שבשמים הוא אחי ואחותי ואמי׃