¹And in that day Jesus, having gone forth from the house, was sitting by the sea,

¹ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים׃

²and gathered together unto him were many multitudes, so that he having gone into the boat did sit down, and all the multitude on the beach did stand,

²ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים׃

³and he spake to them many things in similes, saying: `Lo, the sower went forth to sow,

³וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃

⁴and in his sowing, some indeed fell by the way, and the fowls did come and devour them,

⁴ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו׃

⁵and others fell upon the rocky places, where they had not much earth, and immediately they sprang forth, through not having depth of earth,

⁵ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃

⁶and the sun having risen they were scorched, and through not having root, they withered,

⁶ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃

⁷and others fell upon the thorns, and the thorns did come up and choke them,

⁷ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃

⁸and others fell upon the good ground, and were giving fruit, some indeed a hundredfold, and some sixty, and some thirty.

⁸ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃

⁹He who is having ears to hear — let him hear.`

⁹מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

¹⁰And the disciples having come near, said to him, `Wherefore in similes dost thou speak to them?`

¹⁰ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃

¹¹And he answering said to them that — `To you it hath been given to know the secrets of the reign of the heavens, and to these it hath not been given,

¹¹ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃

¹²for whoever hath, it shall be given to him, and he shall have overabundance, and whoever hath not, even that which he hath shall be taken from him.

¹²כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃

¹³`Because of this, in similes do I speak to them, because seeing they do not see, and hearing they do not hear, nor understand,

¹³על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו׃

¹⁴and fulfilled on them is the prophecy of Isaiah, that saith, With hearing ye shall hear, and ye shall not understand, and seeing ye shall see, and ye shall not perceive,

¹⁴ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃

¹⁵for made gross was the heart of this people, and with the ears they heard heavily, and their eyes they did close, lest they might see with the eyes, and with the ears might hear, and with the heart understand, and turn back, and I might heal them.

¹⁵כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃

¹⁶`And happy are your eyes because they see, and your ears because they hear,

¹⁶ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃

¹⁷for verily I say to you, that many prophets and righteous men did desire to see that which ye look on, and they did not see, and to hear that which ye hear, and they did not hear.

¹⁷כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו׃

¹⁸`Ye, therefore, hear ye the simile of the sower:

¹⁸לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃

¹⁹Every one hearing the word of the reign, and not understanding — the evil one doth come, and doth catch that which hath been sown in his heart; this is that sown by the way.

¹⁹כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃

²⁰`And that sown on the rocky places, this is he who is hearing the word, and immediately with joy is receiving it,

²⁰והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃

²¹and he hath not root in himself, but is temporary, and persecution or tribulation having happened because of the word, immediately he is stumbled.

²¹אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל׃

²²`And that sown toward the thorns, this is he who is hearing the word, and the anxiety of this age, and the deceitfulness of the riches, do choke the word, and it becometh unfruitful.

²²והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃

²³`And that sown on the good ground: this is he who is hearing the word, and is understanding, who indeed doth bear fruit, and doth make, some indeed a hundredfold, and some sixty, and some thirty.`

²³והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃

²⁴Another simile he set before them, saying: `The reign of the heavens was likened to a man sowing good seed in his field,

²⁴וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃

²⁵and, while men are sleeping, his enemy came and sowed darnel in the midst of the wheat, and went away,

²⁵ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃

²⁶and when the herb sprang up, and yielded fruit, then appeared also the darnel.

²⁶וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃

²⁷`And the servants of the householder, having come near, said to him, Sir, good seed didst thou not sow in thy field? whence then hath it the darnel?

²⁷ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃

²⁸And he saith to them, A man, an enemy, did this; and the servants said to him, Wilt thou, then, [that] having gone away we may gather it up?

²⁸ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃

²⁹`And he said, No, lest — gathering up the darnel — ye root up with it the wheat,

²⁹ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃

³⁰suffer both to grow together till the harvest, and in the time of the harvest I will say to the reapers, Gather up first the darnel, and bind it in bundles, to burn it, and the wheat gather up into my storehouse.`

³⁰הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃

³¹Another simile he set before them, saying: `The reign of the heavens is like to a grain of mustard, which a man having taken, did sow in his field,

³¹וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃

³²which less, indeed, is than all the seeds, but when it may be grown, is greatest of the herbs, and becometh a tree, so that the birds of the heaven do come and rest in its branches.`

³²והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃

³³Another simile spake he to them: `The reign of the heavens is like to leaven, which a woman having taken, hid in three measures of meal, till the whole was leavened.`

³³וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃

³⁴All these things spake Jesus in similes to the multitudes, and without a simile he was not speaking to them,

³⁴כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם׃

³⁵that it might be fulfilled that was spoken through the prophet, saying, `I will open in similes my mouth, I will utter things having been hidden from the foundation of the world.`

³⁵למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃

³⁶Then having let away the multitudes, Jesus came to the house, and his disciples came near to him, saying, `Explain to us the simile of the darnel of the field.`

³⁶אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה׃

³⁷And he answering said to them, `He who is sowing the good seed is the Son of Man,

³⁷ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם׃

³⁸and the field is the world, and the good seed, these are the sons of the reign, and the darnel are the sons of the evil one,

³⁸והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה׃

³⁹and the enemy who sowed them is the devil, and the harvest is a full end of the age, and the reapers are messengers.

³⁹והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים׃

⁴⁰`As, then, the darnel is gathered up, and is burned with fire, so shall it be in the full end of this age,

⁴⁰והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה׃

⁴¹the Son of Man shall send forth his messengers, and they shall gather up out of his kingdom all the stumbling-blocks, and those doing the unlawlessness,

⁴¹בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון׃

⁴²and shall cast them to the furnace of the fire; there shall be the weeping and the gnashing of the teeth.

⁴²והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃

⁴³`Then shall the righteous shine forth as the sun in the reign of their Father. He who is having ears to hear — let him hear.

⁴³אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃

⁴⁴`Again, the reign of the heavens is like to treasure hid in the field, which a man having found did hide, and from his joy goeth, and all, as much as he hath, he selleth, and buyeth that field.

⁴⁴עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃

⁴⁵`Again, the reign of the heavens is like to a man, a merchant, seeking goodly pearls,

⁴⁵עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃

⁴⁶who having found one pearl of great price, having gone away, hath sold all, as much as he had, and bought it.

⁴⁶וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃

⁴⁷`Again, the reign of the heavens is like to a net that was cast into the sea, and did gather together of every kind,

⁴⁷עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃

⁴⁸which, when it was filled, having drawn up again upon the beach, and having sat down, they gathered the good into vessels, and the bad they did cast out,

⁴⁸וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃

⁴⁹so shall it be in the full end of the age, the messengers shall come forth and separate the evil out of the midst of the righteous,

⁴⁹כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃

⁵⁰and shall cast them to the furnace of the fire, there shall be the weeping and the gnashing of the teeth.`

⁵⁰והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃

⁵¹Jesus saith to them, `Did ye understand all these?` They say to him, `Yes, sir.`

⁵¹ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃

⁵²And he said to them, `Because of this every scribe having been discipled in regard to the reign of the heavens, is like to a man, a householder, who doth bring forth out of his treasure things new and old.`

⁵²ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות׃

⁵³And it came to pass, when Jesus finished these similes, he removed thence,

⁵³ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם׃

⁵⁴and having come to his own country, he was teaching them in their synagogue, so that they were astonished, and were saying, `Whence to this one this wisdom and the mighty works?

⁵⁴ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות׃

⁵⁵is not this the carpenter`s son? is not his mother called Mary, and his brethren James, and Joses, and Simon, and Judas?

⁵⁵הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה׃

⁵⁶and his sisters — are they not all with us? whence, then, to this one all these?`

⁵⁶ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה׃

⁵⁷and they were stumbled at him. And Jesus said to them, `A prophet is not without honor except in his own country, and in his own house:`

⁵⁷ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו׃

⁵⁸and he did not there many mighty works, because of their unbelief.

⁵⁸ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם׃