¹Then come unto Jesus do they from Jerusalem — scribes and Pharisees — saying,

¹אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃

²`Wherefore do thy disciples transgress the tradition of the elders? for they do not wash their hands when they may eat bread.`

²ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃

³And he answering said to them, `Wherefore also do ye transgress the command of God because of your tradition?

³ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃

⁴for God did command, saying, Honour thy father and mother; and, He who is speaking evil of father or mother — let him die the death;

⁴כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃

⁵but ye say, Whoever may say to father or mother, An offering [is] whatever thou mayest be profited by me; —

⁵ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃

⁶and he may not honour his father or his mother, and ye did set aside the command of God because of your tradition.

⁶ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃

⁷`Hypocrites, well did Isaiah prophesy of you, saying,

⁷חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃

⁸This people doth draw nigh to Me with their mouth, and with the lips it doth honour Me, but their heart is far off from Me;

⁸העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃

⁹and in vain do they worship Me, teaching teachings — commands of men.`

⁹ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃

¹⁰And having called near the multitude, he said to them, `Hear and understand:

¹⁰ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃

¹¹not that which is coming into the mouth doth defile the man, but that which is coming forth from the mouth, this defileth the man.`

¹¹לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃

¹²Then his disciples having come near, said to him, `Hast thou known that the Pharisees, having heard the word, were stumbled?`

¹²ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃

¹³And he answering said, `Every plant that my heavenly Father did not plant shall be rooted up;

¹³ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃

¹⁴let them alone, guides they are — blind of blind; and if blind may guide blind, both into a ditch shall fall.`

¹⁴הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃

¹⁵And Peter answering said to him, `Explain to us this simile.`

¹⁵ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃

¹⁶And Jesus said, `Are ye also yet without understanding?

¹⁶ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃

¹⁷do ye not understand that all that is going into the mouth doth pass into the belly, and into the drain is cast forth?

¹⁷העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃

¹⁸but the things coming forth from the mouth from the heart do come forth, and these defile the man;

¹⁸אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃

¹⁹for out of the heart come forth evil thoughts, murders, adulteries, whoredoms, thefts, false witnessings, evil speakings:

¹⁹כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃

²⁰these are the things defiling the man; but to eat with unwashen hands doth not defile the man.`

²⁰אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃

²¹And Jesus having come forth thence, withdrew to the parts of Tyre and Sidon,

²¹ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃

²²and lo, a woman, a Canaanitess, from those borders having come forth, did call to him, saying, `Deal kindly with me, Sir — Son of David; my daughter is miserably demonized.`

²²והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃

²³And he did not answer her a word; and his disciples having come to him, were asking him, saying — `Let her away, because she crieth after us;`

²³והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃

²⁴and he answering said, `I was not sent except to the lost sheep of the house of Israel.`

²⁴ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃

²⁵And having come, she was bowing to him, saying, `Sir, help me;`

²⁵והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃

²⁶and he answering said, `It is not good to take the children`s bread, and to cast to the little dogs.`

²⁶ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃

²⁷And she said, `Yes, sir, for even the little dogs do eat of the crumbs that are falling from their lords` table;`

²⁷ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃

²⁸then answering, Jesus said to her, `O woman, great [is] thy faith, let it be to thee as thou wilt;` and her daughter was healed from that hour.

²⁸ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃

²⁹And Jesus having passed thence, came nigh unto the sea of Galilee, and having gone up to the mountain, he was sitting there,

²⁹ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם׃

³⁰and there came to him great multitudes, having with them lame, blind, dumb, maimed, and many others, and they did cast them at the feet of Jesus, and he healed them,

³⁰ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃

³¹so that the multitudes did wonder, seeing dumb ones speaking, maimed whole, lame walking, and blind seeing; and they glorified the God of Israel.

³¹ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל׃

³²And Jesus having called near his disciples, said, `I have compassion upon the multitude, because now three days they continue with me, and they have not what they may eat; and to let them away fasting I will not, lest they faint in the way.`

³²ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃

³³And his disciples say to him, `Whence to us, in a wilderness, so many loaves, as to fill so great a multitude?`

³³ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃

³⁴And Jesus saith to them, `How many loaves have ye?` and they said, `Seven, and a few little fishes.`

³⁴ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃

³⁵And he commanded the multitudes to sit down upon the ground,

³⁵ויצו את המון העם לשבת לארץ׃

³⁶and having taken the seven loaves and the fishes, having given thanks, he did break, and gave to his disciples, and the disciples to the multitude.

³⁶ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃

³⁷And they did all eat, and were filled, and they took up what was over of the broken pieces seven baskets full,

³⁷ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃

³⁸and those eating were four thousand men, apart from women and children.

³⁸והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃

³⁹And having let away the multitudes, he went into the boat, and did come to the borders of Magdala.

³⁹וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃